בימינו, הניצחון כבר לא נקבע רק באמצעות כוח פיזי או ניצחונות בשדה הקרב. המאבק האמיתי הוא על התודעה. הפעולות האחרונות המיוחסות לישראל מראות שהיא - בלי להצהיר על כך בריש גלי - החלה לגבש תפיסה שונה של כללי המשחק. מודיעין מדויק שמאפשר ללחוץ על כל הנקודות הרגישות וליצור הפתעה תפיסתית, הפך לכלי קריטי לשינוי כללי המשחק.
אחד הכלים המרכזיים של לוחמה פסיכולוגית הוא היכולת לגרום ליריב תדהמה. לגרום לו להבין שהוא לא מצליח לקרוא את השטח וכך לערער את כל תפיסת המציאות שלו. זה אומר שאם ליריב יש תרחישי מלחמה מוכנים מראש על גבולות הגזרה של מה ישראל מסוגלת לעשות, אם ישראל תערער את התפיסה הזו – הנזק יהיה לא רק צבאי אלא בעיקר תודעתי.
היכולת לנבא את המציאות גם אם היא קשה – היא בסיסית. ברגע שהיריב עובר מספר אירועים בזה אחר זה, שבהם משתקפת לו העובדה שהוא לא מסוגל לנבא את הצעד הבא של ישראל – נוצר אצלו שיתוק שפוגע ביכולת הפעולה שלו.
פעולות כמו הפיצוצים בלבנון, שלא הוכרו רשמית על ידי ישראל, מטילות ספק מתמיד ביכולות ההגנה של חיזבאללה. כשארגון לא יודע בוודאות מי האחראי לפעולה או כיצד להתגונן ממנה, הוא נקלע למצב של חוסר ודאות, שגורם לערעור היציבות התודעתית שלו. ואכן, אחת הדרכים החזקות ביותר לפעול במסגרת לוחמה פסיכולוגית היא שינוי פרדיגמות. שינוי כזה משנה את כללי המשחק ומאלץ את היריב לחשוב מחדש על כל האסטרטגיות הקודמות שלו. במקרה כזה, המגרש הפך להיות משחק של מודיעין מדויק ותפיסת עליונות מוחלטת. מה שנראה בעבר כפעולת גומלין פשוטה, הופך למעשה לשינוי כולל של המשוואה.
בנוסף, אחד מכלי הלוחמה הפסיכולוגית החזקים ביותר הוא יצירת תחושת חרדה. להבדיל מפחד – המתרחש כתוצאה מהאיום המוחשי, חרדה נובעת ממה שלא נמצא לפניי, מהלא נודע, מחוסר ודאות. כשחיזבאללה רואה שמערכות הקשר שלו, שהיו אמורות להיות בטוחות ומתקדמות, נהרסות בתוך מספר שעות, נוצרת תודעה של חוסר אונים. מהלך כזה יוצר מצב שבו הארגון חשוף לתחושה מתמשכת של פגיעות, מה שמחליש את המוטיבציה הלחימתית של אנשיו.
# # #
הנרטיב שנוצר סביב מבצעים פסיכולוגיים מהווה חלק מרכזי בהנדסת תודעה. ישראל משתמשת בנרטיב מחושב כדי לבנות סיפור שמחדיר תחושת עליונות ואי־ודאות בצד השני. לדוגמה, הפעולות האחרונות משדרות מסר שישראל לא מוגבלת לשדה הקרב המוכר, אלא יכולה לפגוע גם בנכסים קריטיים של חיזבאללה, בכל מקום ובכל זמן.
בעשורים האחרונים, מדינות כמו רוסיה משתמשות באסטרטגיות של "לוחמת נרטיב" ("Narrative Warfare") כדי לשנות את האופן שבו העולם רואה את פעולותיהן, תוך יצירת מציאות חדשה בתודעת הקהל. ישראל משתמשת בטקטיקה דומה כדי להבהיר לחיזבאללה את כוחן של יכולות המודיעין והפגיעה המדויקת שלה.
לוחמה פסיכולוגית אפקטיבית גורמת ליריב לאבד מוטיבציה. המטרה של הפיצוצים הללו אינה פגיעה פיזית, הם מכוונים לשבור את הרוח של האויב, להוריד את המורל וליצור תחושה שישראל כל יכולה. יצירת תחושת כאוס מובילה לחוסר אונים. לכן זהו הכלי הכי חזק בשדה הקרב התודעתי, והוא מכוון לפגיעה במוטיבציה של היריב ושל הציבור. ישראל עדיין לא מעוניינת במהלך צבאי נרחב, אולם האיתות על יכולות המודיעין והפגיעה המדויקת יוצרים תחושת פגיעות מצד אחד והרתעה מצד שני, שמאפשרות לישראל לפעול נגד חיזבאללה בלי לגרור את הכוחות לעימות ישיר רחב היקף. בכך ישראל מבקשת לשנות את כללי המשחק – במקום לחכות לתקיפות נוספות, היא פועלת להכתבת הקצב והמרחב שבהם יתקיימו הקרבות, ומשתמשת בלוחמה פסיכולוגית כדי לשבור את חיזבאללה מבפנים.
במקום להיגרר לעימות קונבנציונלי, ישראל מאותתת לחיזבאללה שיכולותיה המודיעיניות והמבצעיות מאפשרות לה לפגוע ביעדים רגישים ובבכירים בלי להציב כוחות גדולים על הקרקע. השינוי בתודעה שלפיו ישראל יכולה להגיע לכל מקום, גם בלבנון, גורם ליריב לחשב מסלול מחדש ולפעול מתוך פחד וערפול.
החזרת תושבי הצפון לבתיהם היא לא רק מטרה מבצעית אלא גם תודעתית. ישראל לא רק מגינה על גבולותיה אלא גם משדרת שהיא לא תאפשר לחיזבאללה להחזיק את אזרחיה כבני ערובה למצב הביטחוני. זהו מסר שמנרמל את השגרה עבור תושבי הצפון ומערער את ניסיונות חיזבאללה לשמור על תחושת איום קבועה. השילוב בין מודיעין מתקדם ללוחמה פסיכולוגית משנה את כללי המשחק ומחייב את חיזבאללה להסתגל לסיטואציה חדשה, שבה לא הוא מכתיב את התנאים אלא נאלץ להתמודד עם התקפות מתמשכות ומערערות שגורמות לו להפסיד לא רק בשדה הקרב אלא גם בזירה התודעתית.
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה