אין ספק שהמשטרה זקוקה להבראה, אבל ספק רב אם המפכ״ל דני לוי מסוגל להבריא אותה. נראה שהתפקיד גדול על מידותיו. מאז מינויו, קצינים בכירים רבים הודיעו על פרישה.
גיא פלג הוא אחד הכתבים הטובים בחדשות 12. כתב אמיץ, ישר דרך, שאינו דופק חשבון, ויש לו מקורות מצוינים. אני מכיר את פלג היטב ויש לי הערכה רבה אליו. הוא היה כתב המשטרה וכתב התוכנית “יומן” בערוץ הראשון כשהייתי עורך “יומן” ומנהל חטיבת החדשות של הערוץ. פלג הביא סיפורים בדוקים ומהימנים, מידע מדויק תמיד, ולא נרתע מעולם מלחצים שהופעלו עליו. הצטערתי על החלטתו לעבור לערוץ 2.
בסוף השבוע שעבר תקף פלג את מפכ”ל המשטרה במילים בוטות. זה לא גורע מהערכתי אליו כעיתונאי, שדר ומגיש מקצועי. ניתן לומר בבירור שהדברים שאמר פלג משקפים גם את דעתם של קצינים בכירים במשטרה, ובהם חברי סגל הפיקוד הבכיר. מאז כניסתו של השר איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון הפנים, אין רגע דל במשטרה. אין ספק שהמשטרה זקוקה להבראה, אלא שלא ברור אם המפכ”ל הנוכחי הוא זה שיצליח להבריא אותה. ההתרשמות היא שרנ”צ דני לוי חסר כישורים וניסיון פיקודי למלא את התפקיד שגדול על מידותיו.
ב“מקור ראשון” הכתירו את לוי במילים “נואם חלש עם יכולות מקצועיות גבוהות” וציינו שאנשי המחאה רואים בו “שוטר המקורב לשר בן גביר, שהוכיח את נאמנותו לשר באמצעות הפעלת יד קשה נגד מתנגדי הממשלה”. מדובר בטענות קשות נגד לוי שהשמיעו מפגינים, והן נובעות מאלימות קשה שהפעילו שוטרים בפיקודו קודם שמונה למפכ”ל.
המקצועיות שקושר “מקור ראשון” בשמו של רנ”צ לוי טעונה הוכחה. עד כמה נותנים בכירי המשטרה אמון במפכ”ל ניתן להתרשם מגל הפרישות שהתחיל מיד אחרי מינויו. יומיים אחרי שרנ”צ לוי נכנס לתפקיד, החליט ראש אגף החקירות, ניצב יגאל בן שלום, לפרוש. בחודש שעבר הודיעה ראש אגף המבצעים, ניצב סיגל בר צבי, על פרישתה. מפקד מחוז ש”י, ניצב עוזי לוי, וראש אגף התנועה, יהודה בן עטר, הודיעו”ל שיסיימו את תפקידיהם.
גם תת־ניצב כורש בר נור, שהיה ראש צוות החקירה בתיקי 1000 ו־2000, שבהם מואשם ראש הממשלה נתניהו, פורש לאחר שלא קודם, וכמוהו מפקד המחוז הצפוני, ניצב שוקי תחאוכה. גם תת־ניצב דרור אסרף, ראש חטיבת המודיעין, החליט ללכת הביתה, וכן תת־ניצב יואב תלם, שהיה אחראי על חקירות תיק 4000. המפכ”ל ביקש למנות את תלם לפרויקטור המאבק בפשיעה בחברה הערבית בלי שניתנו לו סמכויות.
הוא אמור היה להחליף את ניצב יורם סופר, שחלם להיות מפכ”ל והחליט להתפטר לאחר שכמו קודמיו גם הוא כשל בטיפול בפשיעה בחברה הערבית. תת־ניצב תלם לא פראייר. הוא הבין שהוא הולך על כישלון בטוח, ולכן לא טרח להגיע לטקס מינויו במכללה לשוטרים. תלם שמע ממקור שני את דברי החנופה שהעטיר עליו בטקס השר בן גביר, שהאמין כי תלם יקבל את התפקיד: “יואב תלם החכם והנחוש, אנחנו נותנים לך את אחד התפקידים הכי מאתגרים במשטרה ותולים בך תקוות”. אלא שתלם לא תלה מעולם תקוות בשר או במפכ”ל, והוא החליט לסיים את שירותו במשטרה.
אם לקציני המשטרה הבכירים אין אמון בשר ובמפכ”ל, מה יגידו השוטרים? את מה שקורה במשטרה אפשר להגדיר כפי שהגדיר המנצח אדוארד גרדנר, שמנצח על התזמורת הפילהרמונית של לונדון, כשנשאל מהי בעיניו אופרה: “אופרה היא כאשר ברנש נדקר בסכין בגבו, ובמקום לדמם, הוא שר”. זה מצבה של משטרת ישראל.