הממשלה אישרה בשבוע שעבר תקציב של כ־607 מיליארד שקל לשנת התקציב 2025 שתחל בינואר. הצעת התקציב טוענת כי קיצוצים בתקציבים והקפאות תקציביות יפחיתו את הוצאותיה ב־37 מיליארד שקל. במקור הייתה כוונה להפחית בהוצאות הממשלה, לצד הקפאות וקיצוצים, בהיקף של 40 מיליארד שקל, אבל לחצים קואליציוניים ומשא ומתן עם יו"ר ההסתדרות הביאו לתוצאה זו.
לדעתי, הממשלה אינה מכינה רזרבות לגיוס מקורות נוספים לתקציב למקרה שהמלחמה תתארך מעבר לצפוי ותצריך עוד תקציבים. למעשה, התקציב לא ייכנס לתוקף עד אפריל 2025, מפני שנדרש אישור של הכנסת להצעת חוק התקציב, וזאת לאחר מקח וממכר בין חברי הקואליציה עצמם. אם המלחמה תתארך ולא יהיו הסכמות בקואליציה, תיתכן פריצה נוספת של מסגרת התקציב.
חלק מחברי הקואליציה, המכתיבים לנו את רמת החיים ועול המיסים והתשלומים והקיצוצים שבהם ניאלץ לשאת, כלל לא נוטלים חלק בגיוס לצבא, בשירות מילואים, בסקטור היצרני או בתשלום מיסים - אבסורד הזועק לשמיים ואינו מתקבל על דעת האדם השפוי. הממשלה מחלקת שלל שחלק מחבריה כלל לא שותף ליצירתו או לשמירת המדינה מפני מבקשי רעתה. מאחר שחוק התקציב לא ייכנס לתוקף ב־֫1 לינואר, שלושת החודשים הראשונים של 2025 יהיה במתכונת של השנה היוצאת - 1/12 כל חודש מתקציב 2024. יש בכך משום חיסכון זמני לממשלה.
שומרים על בעלי הדירות
כאשר בונים תקציב, חייבים לבחון מה היעדים של הממשלה והמדינה - בזמן מלחמה כמו בזמן שלום. בדרך כלל, ממשלות בוחרות יעדי צמיחה תוך העלאת ההנעה להשקיע, לעבוד, להעלות את פריון העבודה. זה הבסיס למשק חזק שיכול לשאת מלחמות ולעמוד באתגרים גם בשנים הבאות. במקביל, מתבקש הרעיון הבסיסי להפחתה של העברת התקציבים החד־צדדית לסקטורים לא יצרניים או נתמכים על ידי הממשלה, הנמנעים לעבור הכשרה מקצועית רלוונטית למשק מתקדם. עוד מתבקש היה להטיל מיסים על ההון הפסיבי הקיים ולא על המשקי הפועל – עובדים ועסקים יצרניים, שמנסים להתאושש מהמכה המוטחת בהם בדמות מילואים של מאות ימים בשנה, עד כדי קריסה או סגירה של עסקים, או במקרה הטוב צמצום הפעילות העסקית של היזמים הנחוצים היום למשק יותר מתמיד.
אחד ממקורותיה של הממשלה בתקציב המוצע הוא העלאות מיסים כבדות לביטוח הלאומי ומס הבריאות, שיוצאו מכיסיהם של העובדים והמעסיקים היצרניים. מיהם משלם מיסי חובה אלו? מי שמשלם הם הסקטורים האחראים לפריחת המשק ולא אלו החומקים מעבודה מדווחת - תלוש משכורת בשפת העם. החומקים נמצאים בסקטורים מסוימים בערים מסוימות ובקהילות מסוימות, וכולכם יודעים מי הם. מכאן, מי שאינו מדווח כלל על הכנסה או מדווח על הכנסה מועטה שאין לה קשר למציאות, בלאו הכי אינו נפגע מהעלאת עומס המס. אותם משתמטים מדיווח אמת על עבודה מסודרת כלל אינם מתביישים להופיע במרפאות ובתי חולים ממש איתכם באותו תור ולקבל שירות מצוין, לפי חוק הבריאות הקיים. אבסורד ישראלי: לא מדווחים, לא משלמים, אבל זכאים.
הביקוש לשירותי הרפואה המוצעים בישראל, במחירים זולים בהשוואה לעולם, כה גדול עד שבהצעת התקציב מוצע להגדיל את מספר לומדי הרפואה ל־1,700 באמצעות תמריצים כלכליים מצד בתי החולים והפקולטות לרפואה. עוד מבקשת הממשלה לייצר מנגנונים כלכליים להגדלת ההתמחויות בבתי החולים בכדי להבטיח היצע של מומחים בעתיד. כיף לכולנו בישראל בתחום הבריאות – לנושאים וללא־נושאים בנטל, וגם לחומקים ממנו.
במקום להעלות את מס הבריאות או להעלותו חלקית, היה עדיף להטיל מיסים על משכירי דירות לא יצרניים. מה רע שישלמו מיסים באמצעות דוח שנתי מסודר כמו במדינות העולם? אלא שמרבי הדירות עצמם נמנים עם מקבלי ההחלטות עבורנו, אז למה שישלמו מיסים אמיתיים בגין השכרת נכסיהם, אם נוח יותר להעלות את מיסי הביטוח הלאומי?
הזוגות הצעירים ישלמו
עוד בתקציב: הקפאת נקודות זיכוי למשך שלוש שנים וכן הקפאת מדרגות מס הכנסה. משפחות צעירות רבות שעמוסות במשכנתאות כבדות מתקופת פריחת ענף הנדל”ן - משכנתאות שנטלו בסכומים של עד 75% מערך הנכס - ימצאו את עצמן בשנה הקרובה עם מאות שקלים פחות בחודש בהכנסה נטו שלהן בשל העמסת המיסים האפקטיבית, הישירה והעקיפה, הגלומה בתקציב החדש. חלקן לא יוכלו לעמוד בכך, ייאלצו למכור נכסים, להפסיד, ולעתים העול אף יביא לפירוק המשפחה.
אבל אל דאגה לגבי הסקטור החרדי, שהרי האברכים שלא מתגייסים ולא עושים שירות מילואים יוכלו ליהנות, לפי ההצעה שאושרה כרגע רק בממשלה, מ”חוק המעונות” (שגורלו בכנסת, נכון לכתיבת שורות אלו לא ברור), ולקבל סבסוד מהמדינה בהיקף של עד כ־700 מיליון שקל בשנה.
הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק של ח”כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, המאפשרת לחייבי גיוס שאינם מתגייסים לקבל מימון למעונות לילדיהם - פרס לאלו שלא משרתים.
במקום שהממשלה תכריז על הסיסמה “לא תורם, לא מקבל”, החרדים יוכלו עדיין לגשת למכרזים של דירות מסובסדות על ידי המדינה, כמו מחיר למשתכן או מחיר מטרה. החיים טובים: גם חינוך מסובסד, גם שירות רפואי מצוין במחיר כמעט אפסי וגם סבסוד רכישת דירה. אחרי זה נשאר הרבה זמן חופשי בשל התחמקות משירות צבאי.
במקום הכבדה על הזוגות הצעירים העובדים והעמלים שחלק גדול מהם משרתים במילואים, היה עדיף להטיל מס על קרנות ההשתלמות שרוב ההטבות מהן מגיעות לעשירונים העליונים - פירמידה הפוכה של החלטות לטובת העשירים והמבוססים. אבל מזכ”ל ההסתדרות ארנון בר דוד התנגד לביטול הטבת המס בקרנות ההשתלמות, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ התקפל.
ולא רק שהאזרחים העובדים יצטרכו לשלם יותר מיסים, ישירות ובעקיפין, אלא שהקיצוצים הרוחביים של הממשלה יביאו לצמצום רחב ברמת השירותים במדינה בכל התחומים. חלק תרגישו בכיס - כגון עליית מחירי התחבורה הציבורית כבר בינואר – ואת השאר ברמת השירות, התורים הארוכים והצפיפות בכיתות הלימוד, שבלאו הכי הפכו בשנים האחרונים למתחם בייביסיטר עבור ההורים - שייאלצו עתה לעבוד עוד יותר שעות כדי לשמור על רמת חיים, תזונה ובריאות נאותות.
התורים למרפאות בבתי החולים וקופות החולים יתארכו עוד יותר. מה עדיף? הרעת שירותי החינוך והבריאות, או הטלת מע”מ על התיירות הנכנסת כמקובל בכל העולם? נכון, מספר התיירים כרגע מועט, אבל המלחמה תסתיים והתיירים יחזרו. עליהם לשלם מע”מ כמו בפריז ובלונדון, במקום לצמצם את תקציבי שירותי הבריאות, החינוך והתחבורה.
למה להתאמץ?
בתחילת ינואר גם המע”מ יעלה - מ־17% ל־18%, עלייה של 0.85% בתשלום עבור המוצרים החייבים במע”מ - עוד הכבדה על הרוכשים בשוק הלגיטימי והמדווח. הכבדה זו תשפיע על רוב האוכלוסייה. חלקה יחמוק מהתשלום באמצעות פעילות בשוק השחור הלא־מדווח אך גם המתחמקים ישלמו תוספת מע”מ לפחות על צריכת חשמל, בנזין, מים ותרופות. המע”מ רגרסיבי, הוא מכביד באופן יחסי על השכבות החלשות יותר הנוטות לצרוך את רוב הכנסתן החודשית ומשלמות מע”מ מיידי על פעילותן, זאת לעומת השכבות החזקות שעושות שימוש חלקי בלבד בהכנסתן החודשית.
העלאת המע”מ רעה ופוגעת בבטן הרכה של העשירונים הרגישים למחירים. במקום העלאת המע”מ היה מקום לבטל תקציבי כספים קואליציוניים ולסגור משרדי ממשלה מיותרים, אף שסכום החיסכון שם לא גבוה. כמו כן, היה מקום להטיל מע”מ על ירקות ופירות - שם המע”מ עדיין אפס, למרות שרוב הרווח נכנס לכיסי הקמעונאים החוגגים.
עוד היה מקום לכך שהממשלה תטיל מס רכוש על בעלי נכסים וקרקע, כנהוג בכל העולם, במקום להעלות את המע”מ. בסופו של דבר, הצבא מגן על נכסיהם של העשירים יותר מאשר נכסיהם של העניים, השווים פחות.
למרבה הצער, זוהי ממשלה דיגיטלית: יודעת להחליף ספרות שלהן לא דרושה עבודה מרובה. עדיף לה להעלות בספרה אחת את המע”מ, מ־17% ל־18%, לשנות את שיעור הניכוי מהשכר עבור הביטוח הלאומי - שינוי קל במחשבי הממשלה – מאשר להתאמץ עם תוכניות המצריכות עבודה קשה של איסוף נתונים, ניתוחם ושליחת שומות, כפי שהיה מקום לעשות מבחינת הצדק הכלכלי לגבי בעלי דירות להשכרה, בתים, בניינים וקרקעות.
ניסים ונפלאות
נתנחם בכך שבהצעת הממשלה יש כוונה להמשיך להילחם בהון השחור. שימו לב, כבר חצי שנה אחרי כניסתה לתוקף של “חשבונית ההקצאה החדשה”, המתייחסת להוצאת חשבוניות בסכום של יותר מ־25 אלף שקל, מה שמחייב לקבל מספר הקצאה משלטונות מע”מ בגין כל חשבונית, נחשפו חשבוניות פיקטיביות בשווי 24 מיליארד שקל - הפסד מס לקופת המדינה של כ־5 מיליארד שקל. עכשיו, האוצר מתכוון לא רק לא להכיר בחשבוניות פיקטיביות לצורכי מע”מ, כלומר ניכוי ההוצאה, אלא גם כאפשרות ניכוי מהכנסות הנישום במס הכנסה.
אנחנו נוסיף כי במסגרת המלחמה בהון השחור, יש מקום לבקש מרוכשי דירות מכל הסקטורים להציג בפני שלטונות המס את המקורות לרכישת דירה בכל המקרים, גם כאשר השכר החודשי של רוכש הדירה או של הוריו נמוך. מוזר, יש מקרים שבהם הרוכש או הורי זוג שנישא ורוכש דירה, מכריזים על הכנסה מאוד נמוכה, ואף על פי כן מצליחים לרכוש עוד ועוד דירות לילדיהם שהגיעו לפרקם. כדאי לשלטונות המס ללמוד על הניסים והנפלאות הללו. אולי מתכנני התקציב ילמדו שיעור ממשפחות מופלאות אלו כיצד ליצור יש מאין.