הדיווחים באמצעי התקשורת בישראל על המינויים של דונלד טראמפ לתפקידים בכירים בממשלו, מציינים בהתלהבות והתפעמות את היותם פרו־ישראלים. כותב אחד באתר פופולרי יוצא מגדרו, את התפעלותו מהמינויים הכתיר "ישראל יכולה לחייך". וואו! למקרא ההתלהבות הזאת ממינויי טראמפ אפשר לחשוב שבארבע השנים האחרונות ישראל בכתה, גנחה, סבלה מאלו שמילאו בממשל ג'ו ביידן תפקידים בכירים.
איזו התלהבות מהדיווח שטראמפ צפוי למנות לתפקיד מזכיר המדינה את הסנטור מרקו רוביו. איזו התפעמות ואושר מהידיעה שטראמפ מינה לשגרירת ארה"ב באו"ם את אליס סטפניק.
רגע, אנתוני בלינקן שכיהן בבית הלבן כמזכיר המדינה היה שונא ישראל? והשגרירה היוצאת לינדה תומס־גרינפלד, התנכלה לישראל?. אליס סטפניק היא בת 40. לינדה גרינפלד היא דיפלומטית מקצועית וותיקה, ששירתה בשירות החוץ האמריקאי 35 שנים. לא כל כך הרבה דווח עליה כי כדיפלומטית בכירה מקצוענית היא ברחה מחשיפה והעדיפה לעבוד בשקט. בשיטת העבודה היסודית והחסויה שלה, לינדה גרינפלד מנעה וסיכלה את כל הנסיונות, היוזמות והצעות ההחלטה לגנות את ישראל על מלחמתה נגד החמאס שעלו במועצת הבטחון.
מה שהכותבים המתרגשים ומתפעלים כל כך מהיותם של פרו־ישראלים במינויים הצפויים של טראמפ לכהונת מזכיר המדינה או ממינויה של סטפניק לשגרירה באו"ם, שוכחים או מתעלמים ממנו הוא העובדה ההיסטורית, שלא היה ממשל אוהד, תומך ומסור לישראל כמו הממשל של הנשיא ג'ו ביידן.
אין עוררים על העובדה שלא היה בהיסטוריה הנשיאותית של ארה"ב נשיא אוהב ישראל, נאמן אמיתי לאינטרסים של ישראל ודואג באמת, בלי שיקולים פוליטיים, לבטחונה של ישראל, כביידן.
בכירים בקהילה, במיוחד הותיקים שקיימו טיפחו קשרים הדוקים עם הבית הלבן ועם נשיאים, אומרים שהיה זה נס משמים שהמתקפה הרצחנית של החמאס ב־7 באוקטובר אירעה בעת כהונתו של ג'ו ביידן כנשיא. "אף נשיא אחר, לא דמוקרטי ולא רפובליקני, היה מסייע ועוזר לישראל במלחמה בהיקף, בקצב ובמסירות כפי שעשה והוכיח זאת ג'ו ביידן", אומרים בכירים בקהילה.
"עידן ביידן הסתיים. מבחינת ישראל כבר לא יהיה נשיא אוהב ותומך כמוהו. אין בזירה הפוליטית בארה"ב, פוליטיקאי או פוליטיקאית שמתקרבים לאהבתו האמתית של ביידן לישראל", אמר לי ראש ארגון יהודי, ותיק ומוערך. המתיחות שנוצרה באחרונה בין הנשיא ביידן, הבית הלבן, שר החוץ בלינקן לבין ישראל – מקורה בדאגה העמוקה והאמיתית לשלומה ובטחונה של ישראל ולמעמדה כמעצמה איזורית.
נכון, המינויים של דונלד טראמפ הם פרו־ישראלים. סיבה טובה לסיפוק. אבל אסור לשכוח – מדובר באישיות כמו דונלד טראמפ, בלתי צפויה, נרקיסטי, שתלטני, נקמני, שאינו סובל מישהו או מישהי שאינם נרצעים לו. בתקופת כהונתו הראשונה הודחו, סולקו, פוטרו, התפטרו 19 בכירים בממשל טראמפ שמילאו תפקידי מפתח. כולל שלושה שרי חוץ.
ניקי היילי, שטראמפ כנשיא מינה כשגרירת ארה"ב באו"ם, התפטרה באופן מפתיע מתפקידה לאחר שנתיים. הסיבה שלא פורסמה היא שהיילי סבלה וזעמה מהעובדה שבאותו זמן שהיא כשגרירה באו"ם משקיעה מאמצים עצומים ליצור, לייצב ולהבטיח את מעמדה של ארה"ב בזירה העולמית כמעצמת־על, טראמפ כנשיא מפגין בוז במוצהר לאו"ם, לועג ומעליב את הארגון העולמי. אין שום ספק, גם אליס סטפניק תרגיש זאת. טראמפ ידוע ביחסו המזלזל והמבטל כלפי מוסדות וארגונים עולמיים.
זהו בדיוק ההבדל בין מינויים פרו־ישראליים שג'ו ביידן מינה ועבדו לצדו למינויים הפרו־ישראליים שטראמפ כנשיא מינה וימנה. אצל הנשיא ג'ו ביידן הבכירים ידעו והרגישו שהנשיא הוא איתם, תומך בהשקפותיהם. אצל דונלד טראמפ כנשיא, הבכירים לא יהיו אף פעם בטוחים שהוא באמת איתם.