צפיתי בעניין בקרב הגרסאות שהתנהל בטלוויזיה וברשתות החברתיות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין עמרי מניב וחדשות 12, שפרסמו תחקיר על הדרך שבה נתניהו קידם את מדיניות "הדו־קיום עם חמאס", והתעלם מכל ההתרעות שניתנו לו על כוונות חמאס לפתוח במתקפה קרקעית נרחבת נגד ישראל.
אם אהיה מנומס, אז הן הנרטיב של ראש הממשלה והן הנרטיב של חדשות 12 רחוקים מהאמת. אם אהיה פחות מנומס, אז שני הצדדים משקרים במצח נחושה – נתניהו משקר כדי לחמוק מכל אחריות, וחדשות 12 משקרים כדי להטיל את כל האחריות על אדם אחד בלבד.
נתניהו הוא אכן האשם העיקרי במגה־מחדל של 7 באוקטובר. הוא אחראי הן אחריות מיניסטריאלית כראש הממשלה בעת הטבח, והן אחריות מדינית ואסטרטגית בתור מי שהוביל במשך כל שנותיו בשלטון את מדיניות הדו־קיום עם חמאס והבידול בין יו"ש לבין רצועת עזה.
נתניהו כרת ברית בלתי כתובה עם שלטון חמאס, שבו ראה "נכס", ואפשר לשטן החמאסי להפוך את חיי תושבי הדרום לסיוט, רק כדי שיוכל להימנע מתהליך מדיני מול הרשות הפלסטינית. שום ניסיון של נתניהו לשכתב את ההיסטוריה כדי לחמוק מאחריותו, לא יצלח. נתניהו הוא האשם המרכזי, אבל הוא לא האשם היחיד.
התחקיר של חדשות 12 בעצם טוען שנתניהו קידם את מדיניות "הדו־קיום עם חמאס" ואת הכלת ארגון הטרור לגמרי לבדו, בעוד כל שותפיו ויריביו הפוליטיים, וכל מערכת הביטחון, וכל גורמי המודיעין התנגדו בתוקף למדיניות זו, התריעו השכם והערב מפני כוונותיו של חמאס, ודחפו בכל כוחם למהלך להכרעת שלטון חמאס. זהו שכתוב בולשביקי גס של ההיסטוריה.
האמת היא שנתניהו וראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד, ולצידם כל שרי הביטחון, כל הרמטכ"לים ושאר בכירי מערכת הביטחון, שכיהנו בין 2009 לבין אוקטובר 2023 – ללא יוצא מן הכלל – תמכו במדיניות הדו־קיום עם חמאס וסברו שאין למוטט את שלטונו ברצועה. מדיניות זו זכתה לתמיכה נלהבת מצידה של התקשורת, לרבות עיתונאים בכירים שהתנגדו לנתניהו בכל שאר הנושאים.
שכחו את הקונספציה
את מדיניות הדו־קיום עם חמאס בכלל הגה שר הביטחון אהוד ברק בממשלת אהוד אולמרט, שבה הייתי חבר, שנתיים לפני שנתניהו חזר לשלטון. מדיניות זו התקבלה על דעת רוב המערכת הפוליטית ועל דעת כל המערכת הביטחונית מאז אותו הזמן ועד 7 באוקטובר 2023. אבל אחרי טבח שמחת תורה פתאום כל מי שתמך באותה מדיניות אסונית, החל במאמצים קדחתניים לשכתב את ההיסטוריה כדי למחוק את אחריותו למחדל. זאת הם עושים בין היתר באמצעות תוכניות "תחקיר" שמתארות רק את אשמת נתניהו - ומעלימות את אשמתם.
אתם יודעים מה הכי הדהים אותי בתחקיר? שאנשים שהוצגו בתוכנית ככאלה שהתנגדו למדיניות הדו־קיום עם חמאס ושהתריעו שוב ושוב מפני כוונותיו של ארגון הטרור - היו מהבולטים בתומכי מדיניות זו, ואף קידמו את הקונספציה שטענה שרק אם יאכילו את המפלצת החמאסית וייתנו לה עוד כסף, ועוד הטבות, כמו הכנסת פועלים מהרצועה לישראל, היא תהפוך לשלטון אחראי. יתרה מכך, אני קובע באחריות שכמעט אף אחד מהם לא קרא למיטוט שלטון חמאס במהלך צבאי (יש לציין צדיק אחד בסדום, השר יובל שטייניץ, שתמך במהלך לחיסול חמאס).
כך למשל, איל חולתא, שמתח ביקורת נוקבת על נתניהו בתוכנית, היה ראש המל"ל בתקופת ממשלת בנט־לפיד, שאימצה מדיניות דו־קיום עם חמאס על סטרואידים. בתקופת כהונתו של חולתא הרחיב רה"מ בנט את ההקלות שניתנו לרצועה ואישר כניסה של אלפי פועלים לישראל. אפילו התיקון הקוסמטי שבנט עשה ביחס למזוודות הכסף הקטארי, בסופו של דבר הכניס יותר כסף לחמאס ממה שהוכנס בתקופת נתניהו. וגם כשהוא כבר רצה לחסל את יחיא סנוואר, חולתא ותחקירני התוכנית "שכחו" לציין כיצד הרמטכ"ל אביב כוכבי סיכל את כוונתו זו. חולתא כיהן גם תחת רה"מ לפיד, שיצא למבצע צבאי ברצועה מול הג'יהאד האסלאמי, שבו ניתנה הוראה לצה"ל להימנע בכל מחיר מפגיעה בארגון חמאס ובפעיליו. ומכל האנשים בחרו עורכי התחקיר להביא דווקא את חולתא כדי לבקר את מדיניות הדו־קיום עם חמאס!
השקר הגדול ביותר של תוכנית התחקיר היה שיוך הכישלון המודיעיני העצום של אמ"ן והשב"כ - לנתניהו. לא היה שום אזכור בתוכנית לקונספציה שקודמה באמ"ן אחרי שומר החומות, שלפיה חמאס מושקע בשיקום הרצועה, ולכן מעדיף להותיר את עזה מחוץ לעימות. התוכנית לא הזכירה שבדיונים שנערכו בשבועות שלפני 7 באוקטובר, אמ"ן והשב"כ שבו ואמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע ושאינו מעוניין בהסלמה. אפילו נקבע אז דיון לאמצע אוקטובר, שבו הקבינט היה אמור להחליט על הכנסת 50 אלף(!) פועלים מהרצועה – מהלך שזכה לתמיכה נלהבת של אמ"ן והשב"כ. זה הסיפור האמיתי שהם מכרו לדרג המדיני ולא ה"התרעות" שהם העבירו במהלך 2023, שלא היה שום קשר בינן לבין עבודת מודיעין.
יש לציין כי עיתונאים מובילים, וכמובן גם כל הרל"ביסטים, מפיצים את השקרים האלו, משום שהדבר היחידי שמעניין אותם זה ראשו של נתניהו, גם אם צריך לצורך זה להמציא היסטוריה אלטרנטיבית או להתעלם מאחריותם של אנשים כמו שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שהוא אשם מרכזי במחדל 7 באוקטובר (ואשם מרכזי גם בניהול הכושל של המלחמה).
תקשורת מקוטבת
למרבה הצער, התגובה של נתניהו לתחקיר הייתה לא פחות משקרית. כך, למשל, הוא טען כי "לפני המלחמה לא הוצגה בפני ראש הממשלה תוכנית כלשהי של חמאס לפשיטה המונית לשטח ישראל". לא מניה ולא מקצתיה. בפני נתניהו הוצגו חומרי גלם מודיעיניים על תוכניות הפשיטה של חמאס כבר לפני שנים. נכון, התוכניות המדוברות התמקדו בחדירה דרך המנהרות, אבל לאחר שהושלם המכשול התת־קרקעי, נתניהו ומערכת הביטחון היו צריכים להבין שהתוכנית תותאם לחדירה דרך הגדר.
נתניהו כתב כי הוא "הוביל את סיכול הבכירים, כשהאריך בשבוע את מבצע שומר החומות בניסיון לחסל את מוחמד דף, וכשדחף לחיסול המוצלח של בהאא אבו אל־עטא בנובמבר 2019". שקר וכזב. גורמי הביטחון הציגו בפני נתניהו תוכניות לחיסול בכירי חמאס מספר ניכר של פעמים, והוא דחה אותן בכל פעם. חשוב לציין כי חיסול ראשי חמאס לא היה מביא להתמוטטות הארגון, אבל לבטח היה פוגע בהתארגנותו לקראת 7 באוקטובר.
נתניהו ציין כי "המענק הקטארי הועבר לעזה לצרכים ממוקדים, כגון תשלומים לפקידים, משפחות נזקקות וחשמל, ולא הגיע מעולם מידע שמימון זה שימש לטרור". זה כבר ממש שקר מדהים. לפי הערכות גורמי המודיעין, חלק עצום מהכסף הקטארי הוסט לחיזוק הזרוע הצבאית של חמאס. המוסד תחת דדי ברנע התנגד נחרצות להמשך העברת הכספים מקטאר, אבל נתניהו התעקש להמשיך בכך (כך עשו גם בנט ולפיד בתקופת כהונתם כראשי ממשלה).
חשוב לציין כי עיקר ההתעצמות הצבאית ובניית המנהרות התרחש מ־2018 ואילך, לאחר שהכסף הקטארי החל להיכנס לרצועה (וחשוב להזכיר כי נתניהו אישר כניסה של מאות אלפי טונות של מלט וחומרי גלם נוספים, ששימשו לבניית המנהרות ולפיתוח התעשייה הצבאית של חמאס).
מאז 7 באוקטובר כתבתי פעם אחר פעם שעל רה"מ נתניהו להתפטר לאלתר, או לכל הפחות ללכת ולבקש שוב את אמון העם. עם זאת, אין לקבל את הניסיונות הנואלים לשכתב את ההיסטוריה, לא מצידו ולא מצד גורמים בתקשורת, שמנסים למחוק את אשמתם של פוליטיקאים, בכירים במערכת הביטחון וגם עיתונאים, שבמשך שנים קידמו בהתלהבות את המדיניות האסונית שהובילה לטבח הנורא ביותר שנעשה בעם היהודי מאז השואה. כל מי שהתנגד למיטוט חמאס, ושתמך בדו־קיום עם הארגון השטני הזה, היה צריך להסתלק מהזירה הציבורית, אבל היות שזה לא קורה, לכל הפחות יש לזכור ולהזכיר את העמדות שבהן הם החזיקו בזמן אמת.
בתקשורת של היום מספיק לומר שנוסף על נתניהו יש אשמים נוספים במחדל כדי להפוך לפסול לעדות בערוץ 12 ובערוץ 13 – ואמירה הפוכה פוסלת אותך בערוץ 14. זו אחת הבעיות המרכזיות של השיח הפוליטי בישראל, שכל ערוץ תקשורת הפך לשופר תעמולה של מחנה פוליטי מסוים, ואמת מורכבת כבר לא יכולה לקבל ביטוי באולפני החדשות. אבל חשוב להתעקש על מורכבות ועל האמת, כדי שיהיה אפשר להפיק לקחים מהמגה־מחדל שהוביל לטבח - ולמנוע מאסונות כאלו לחזור על עצמם בעתיד.