עם עלייתה לאוויר של תוכנית הטלוויזיה “מהפכה במטבח”, שאותה מוביל השף אסף גרניט, וקצת לפני מבול תוכניות הבישול העונתי, נחשף אט־אט סיפור מעניין לא פחות על החברה שהפכנו להיות.
הפרקים של התוכנית הנוכחית ודומותיה זוכים באופן עקבי לאחוזי רייטינג מרשימים בארץ ובעולם. תרבות האוכל הפכה לטרנד, ואם פעם שף היה נחשב למקצוע שנוי במחלוקת, בוודאי לגברים, הרי שהיום העלינו את גרניט וחבריו על נס, והם הפכו, אולי בצדק, ללא פחות מכוכבי תרבות. היום כל אחד רוצה להיות שף. זה נחשב, סקסי ורווחי. וזה גם משמין, כך מסתבר; לא רק העבודה כשף, הכרוכה בטעימות אין קץ, אלא גם עצם הצפייה התמימה בתוכניות הללו, המעוררת בנו תיאבון וגורמת לנו לאכול יותר. ומחקרים מדעיים מאששים את התופעה.
כך למשל במחקר, שפורסם השנה בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל בארצות הברית, נמצא כי צפייה בתוכניות בישול קשורה באופן מובהק למשקל גבוה יותר, כפי שהוא בא לידי ביטוי במדד מסת גוף.
לא רק זאת, אלא שבישול מתכונים שזה עתה הוכנו בטלוויזיה על ידי שפים עשוי להוביל גם הוא למדד מסת גוף גבוה יותר, וזאת בהשוואה להכנת מתכונים סטנדרטיים שאינם מופיעים בטלוויזיה. השפעת תוכני אוכל בטלוויזיה היא הגדולה ביותר לאלה שאינם מנוסים בבישול, ללא קשר לסביבת מגוריהם – לבד או עם משפחה צעירה. הקשר נמצא גם במחקרים שבדקו את המכניזם של המוח האנושי, ולפיהם הצגה של אוכל, בעיקר בקרב אנשים רעבים, מגבירה את פעילות המוח, בדגש על קליפת המוח האורביטו־פרונטלית, הקשורה, בין היתר, לתגמול ועונג.
לפי ארגון הבריאות העולמי, רק בשנת 2014 כ־39% מאוכלוסיית העולם הבוגרת נמצאה במצב של עודף משקל. ובארץ, לפי משרד הבריאות, מחיר ההשמנה ב־2012 נאמד בכ־6 מיליארד שקלים, כרבע מתקציב הבריאות באותה שנה. מלבד זאת, בסקר שנערך בשנים האחרונות, נמצא כי 49% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל (20 ומעלה) הם בעלי משקל עודף, וחלקם אף סובלים מהשמנת יתר.
הקשר המדובר בין השמנה וצפייה בתוכניות או בתמונות של אוכל כבר זכה ברשתות לשם המקצועי “פורנו אוכל”; אותן מצגות מרהיבות של מזון סקסי ומשמין, המופיעות באמצעי המדיה ומעוררות את התשוקה לאכול ואף מביאות להאדרת המזון ולהפיכתו לתחליף שווה ערך לסקס. או בקיצור: סקס עם האוכל.
הטלוויזיה, על שלל יתרונותיה וחסרונותיה, היא כבר חלק אינהרנטי מהחברה שלנו, כך שהבקשה להוציא את התוכן שבה מחיינו תהיה מוגזמת ולא הגיונית. מה בכל זאת ניתן לעשות? להיות יותר ערים ומודעים לקשר הבלתי נמנע שבין תוכניות הבישול לצריכת הקלוריות שלנו, לא לצפות בתוכניות האלו על בטן ריקה, לא לרוץ ולהכין את המתכונים שזה עתה צפיתם בהם, ובכך אולי להפחית, ולו במעט, את התוצאה עתירת השומן.
מעבר לפן האישי, אומנם משרד הבריאות מנסה לקדם שורה של צעדים לעתיד בריא יותר, אך בינתיים, ערוצי הטלוויזיה עדיין בעוכריו, עם כוח עצום ואחוזי רייטינג שלא מותירים מקום לספק: אנחנו אולי סוגדים לאלילי הקולינריה החדשים, אבל הם בתמורה מאכילים אותנו במלכודת דבש עסיסית ומפתה, שעל תוצאותיה ההרסניות אנחנו נאלצים לשלם, ובגדול.