אין ספק כי התרגיל הנבזי של חמאס – לשחק ברגשות ובעצבים המרוטים של משפחתו של חייל צה"ל הנעדר סמ"ר אורון שאול, כבר השיג את מטרתו. בין אם משפחת שאול, שבנה הוכרז על ידי צה"ל "חייל שמקום קבורתו לא נודע", קיבלה מכתב מחמאס ובין אם לאו, עצם העובדה שהמשפחה כינסה מסיבת עיתונאים היא הישג ללוחמה הפסיכולוגית של הארגון. יתר על כן, האם זהבה שאול פנתה למנהיג חמאס בעזה איסמעיל הנייה ואל מדינת ישראל לפעול למען בנה והבהירה: "ברגע שתציג הוכחות על מצבו האמיתי של בני, אני מבטיחה - נהפוך את המדינה ואת העולם כדי שהעסקה תצא לפועל".
במסיבת העיתונאים אתמול טענה האם בחצי פה שלא קיבלה שום מכתב, אבל אפשר להניח שהיא קיבלה הנחיות ממערכת הביטחון להכחיש זאת. אף שבמערכת הביטחון ובצה"ל סירבו להתייחס אמש להתייחס לנושא, ברור שאם אכן הגיע, הרי שמדובר במכתב מפוברק.
אורון שאול. צילום: באדיבות המשפחה
זמן מה לאחר סיום המבצע קבע צה"ל כי אורון שאול נהרג בקרב. מכיוון שלא נמצאה הגופה, הוא הוכרז כחלל שמקום קבורתו לא נודע. קביעה כזו נסמכת על ממצאים מודיעיניים וגם על ראיות שנמצאו בשטח, וקיבלה את אישור הרבנות הצבאית.
אבל מדובר גם בשינוי מדיניות ובהסקת מסקנות של מערכת הביטחון. בעבר, גם כשהיו בידי מערכת הביטחון ראיות כי אין סיכוי שחיילים נעדרים עודם בחיים, לא מיהרו להכריז עליהם כעל חללים שמקום קבורתם לא נודע. כך למשל היה במקרה של אלדד רגב ואודי גודלווסר, שנפלו בקרב מול חיזבאללה וגופותיהם נחטפו, בתקרית שהובילה למלחמת לבנון השנייה ב־2006.
ההשתהות וההיסוס של צה"ל אז ובמקרים נוספים הובילו לכך שבלחץ המשפחות ומסעות ציבוריים, כמו במקרה של גלעד שליט שהוחזק בשבי חמאס, נכנעו בסופו של דבר ממשלות ישראל והסכימו לשלם מחיר גבוה מאוד בעסקות חילופי שבויים חיים תמורת גופות.
בעקבות פרשת שליט הוקמה ועדה מיוחדת בראשות נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, שביקשה לגבש מדיניות ברורה לעתיד. עיקריה היו שאין להרבות במחיר, וכי תמורת גופות של חיילים אין לשלם באסירים חיים. המסקנות לא אומצו רשמית, אך בפועל עקרונות הוועדה מנחים את הממשלה.
מערכת הביטחון מצויה במצב עדין. היא מעוניינת להגיע לכך שבניגוד לתקדימי העבר, סוגיית השבויים והנעדרים לא תעלה לסדר היום הציבורי והתקשורתי. היא מעדכנת את המשפחות ומבקשת מהן לשמור על דממת אלחוט.
המשפחות מצויות במיצר: הן קשובות לבקשת מערכת הביטחון, אך גם יודעות שבעבר רק לחץ ציבורי הניע יוזמות ומהלכים שקירבו והובילו לעסקות.
"הפנייה" של חמאס היא חלק מהמאמץ של הארגון להפעיל לחץ על ממשלת ישראל באמצעות משפחות החללים ולעורר את הנושא בשיח הישראלי. בהקשר לכך יש גם לציין שלישראל יש עוד שני נעדרים, האזרחים אברהם מניגסטו ובדואי מהנגב ששמו לא פורסם. מאחורי הקלעים מנהלת ישראל, באמצעות נציג ראש הממשלה לנושא שבויים ונעדרים, מגעים חשאיים ועקיפים עם חמאס.
חמאס, כפי שהוא וארגונים אחרים כמו חיזבאללה נהגו בעבר, דורש תמורה בעד כל פיסת מידע ובוודאי תמורת תשובה לשאלה על גורלם. עמדתה העיקשת של ישראל מול הדרישות מלחיצה את חמאס, שמנסה באמצעות מניפולציות רגשיות לתקוע טריז בין המשפחות למערכת הביטחון.