הניסיונות לקבל תגובה מאחד מחברי “הרשימה המשותפת", שאינם חברי מפלגת בל"ד, על ביקורם של חברי בל"ד אצל משפחות של מחבלים פלסטינים בשטחים נתקלו בסירובים מוחלטים. יש לשער שכלי תקשורת רבים פנו אל חברי הרשימה, ומן הסתם בעיקר לחברי “חד"ש" מתוכה, אבל אלה עמדו בסירובם.
ברור שעימות פנים רשימתי יפגע מאוד ביציבות האיחוד בין המפלגות הערביות, שגם כך עומדת על כרעי תרנגולת אידיאולוגיים, אך מנגד, מישהו שם צריך להציב קו אדום.
מאמר זה יוצא מתוך נקודת הנחה שיש ברשימה המשותפת מי שמתנגדים למעשי חברי בל"ד, ומבינים עד כמה הוא עלול לפגוע במרקם היחסים העדין עד בלתי קיים עם יהודי הארץ.
מאמר זה יוצא מתוך נקודת הנחה שיש ברשימה המשותפת חברי כנסת שמלכתחילה מבינים כי מדובר בפרובוקציה. מדוע? כי היא צולמה בווידיאו ופורסמה באינטרנט. כי יש הבדל גדול בין להיפגש עם בני משפחותיהם של מחבלים פלסטינים שמבקשים עזרה מול ישראל בדרישה לקבל את גופות יקיריהם בחזרה - שזו פעולה שיכולה להיחשב לגיטימית עבור מי שכל העת פועלים על התפר שבין ערביי ישראל לבין הפלסטינים בגדה - לבין הגדרת המרצחים ‘שהידים’ ועמידת דום לזכרם. חברי בל"ד מבינים את זה, וכמובן מרוצים מהפרובוקציה, ואין ספק שחברי הסיעות האחרות ברשימה המשותפת מבינים את זה, אך מסיבות פוליטיות ממלאים פיהם מים.
מערכת היחסים כל כך עדינה, רוויה חשדנות, פחד, שנאה וגזענות, שרק את הביקור הזה של חברי בל"ד היה צריך בשביל להביא אותה כמעט אל סף פיצוץ. ולמרות כל אלה, במהלך כל סוף השבוע, קולם של איימן עודה, מנהיג הרשימה המשותפת, חבריו לחד"ש ולשאר סיעות הרשימה – נאלמו דום. חברי הכנסת הערבים הקריבו את המעשה הנכון על מזבח הצורך הפוליטי הפנימי המיידי.
זה מקומם, מעצבן ומכעיס, וביתר שאת - מאחר שלא מעט פעמים בשנה האחרונה, התרעמו הם עצמם על מעשים דומים של פוליטיקאים מהקואליציה, שהעדיפו את הרווח הפוליטי המיידי, או פעלו שלא להפסיד נקודות בקרב בוחריהם, על חשבון המעשה הציבורי והמנהיגותי הנכון.
זה מתבטא בגינויים מאוחרים או רפים, או בשתיקה לנוכח סערות ציבוריות שבמרכזן עומדת מערכת היחסים היהודית־ערבית הטעונה כל כך. נוסף על כך, לא יהיה מופרך להניח שרבים מבין מצביעי הרשימה אינם מזדהים עם חברי בל"ד, וחבריהם ששותקים. ודאי גם ביניהם רבים שבשבילם רצח הוא רצח הוא רצח. בסך הכל חברי הכנסת הערבים הוכיחו שהם פוליטיקאים קטנים ממש כמו חלק מנציגי הסיעות היהודיות בכנסת. במקרה הזה, אפילו מדובר במעשה שגובל בהסתה לטרור, והשתיקה לנוכח זאת חמורה לא פחות.
מן הראוי היה שחברי הרשימה המשותפת שאינם חברי בל"ד יתייצבו באולפנים ובתוכניות הרדיו ויציפו את הרשתות החברתיות בגינויים, או לכל הפחות בהודעה כי אינם מזדהים עם המעשה, וכי לא היו נוהגים כך. אלא אם כן, כמובן, זה לא נכון. ואם הם כן מזדהים עם מעשי חברי בל"ד, על אחת כמה וכמה, חובתם לפתוח את הפה ולספר לציבור על כך.
הכותבת היא עורכת התוכנית "מה בוער" בגל"צ