הדיונים במשפטו של סמל אלאור אזריה הפכו להצגה הכי טובה ברשת. קשה מאוד למצוא מקום פנוי באולם הדיונים של בית הדין הצבאי ביפו, ומי שמגיע ראשון צפוי לשמוע טוב יותר את תוכן הדיון ולדייק יותר בדיווחים של משפט ה"פוש" הצבאי הראשון בישראל. 20 כתבים מהארץ ומהעולם, כתבי משפט, צבא וצבע, מדווחים אונליין לעשרות מערכות חדשות על ההתרחשויות בבית הדין. עוד לא הספיק עורך דינו של החייל, אילן כ"ץ, לצאת מן האולם ובמכשירי הסלולר כבר קפצו הפושים: "דרמה באולם הדיונים".
כולם ערים לכך. מראשון הכתבים ועד אחרון השופטים. כל מילה מכוונת ישירות לכותרות באתרים. בצד יושב יועץ תקשורת ומעיר לכתבים על תוכן המלל, מבקש לדייק ולתקן ולהבליט את האינטרס שהוא מייצג. המשפט של אזריה לא רק הפך להצגה הכי טובה ברשת, הוא גם הופך לאירוע שבצה"ל עוד מנסים ללמוד אותו.
היום (רביעי), הגיע לבית הדין הקצין הבכיר ביותר ברשימת העדים, אל"ם יריב בן עזרא. ערב קודם לכן הוא נפרד בכבוד מלכים מהחטיבה המרחבית עליה פיקד בשנים האחרונות, והלך לדרכו לתפקיד מסווג עד כדי כך שהצנזורה לא מאפשרת לפרסם אותו. בין התחנה בחטיבה המרחבית ללשכתו החדשה, עבר בן עזרא בבית הדין הצבאי כדי לתת עדות באירוע הכי משמעותי שפיקד עליו בשנים האחרונות וספג הטחות קשות מכיוון הסנגורים של החייל, על כך שהוא, המפקד הבכיר בגזרה, השרה את רוח המפקד על הלוחמים, שהם בעצם העדים במשפט הכל כך מתוקשר.
אשתו של בן עזרא קראה על הסיוט של בעלה בלייב
אשתו של בן עזרא לא שמעה ממנו על הסיוט שעבר בעלה במשך עשר שעות, היא הספיקה לקבל את תוכן הדיון לסלולרי שלה, ככה זה במשפט ה"פושים". המשפט הזה, שבו אמור להחליט הרכב השופטים מה היה המניע של אזריה בעת שירה, הפך למשפט ציבורי על התנהלות, על ערכיות, על התנהגות והתבהמות. ספק אם ההכרעה שאליה יגיעו השופטים, הרשעה או זיכוי, תעבור את מבחן הציבוריות. תמיד יהיה מי שיאמר כי אין הרכב שופטים שיכול להגיע באמת להחלטה נקייה, בלי השפעה תקשורתית וציבורית.
ובלב המהומה משפחה צנועה שבמשך כמעט 20 שנה חינכה את בנה לשרת את המדינה ולא מבינה מה רוצים ממנה. מדוע נקלעה באמצע החיים לקרב התרנגולים בין הערכיים למתבהמים, בין המשפטנים למפקדים. בין כל הכאוס הזה יושב חייל, פניו עצובות וברגע המשבר הוא אוחז חזק באביו שיושב לצדו, שולח זרוע לספסל מאחור לחבק את אמו שמתפרקת ורק רוצה לראות את בנה שב הביתה בשלום.