בעוד 12 ימים ייפתחו המשחקים האולימפיים בריו. שבועיים לפני, את מפרץ גוונאברה, שבו יתקיימו תחרויות השיט ב־12 סוגים שונים, עדיין מנקים מהטינופת שהושלכה אליו בשנים האחרונות. הרכבת התחתית שאמורה לקשר בין שני המרכזים האולימפיים בעיר עדיין לא פועלת, אבל הברזילאים מרגיעים שיהיה בסדר. למדו מהיהודים.
בכלכלה העשירית בעולם, שכעת מצויה במשבר עצום, ועם אוכלוסייה של יותר מ־200 מיליון נפש, לפחות 50% מתנגדים לקיום האולימפיאדה. מדינת ריו, שכוללת את העיר ריו, קרסה כלכלית, וממלא מקום הנשיא, מישל עמר, מקושש כספים על חשבון טריטוריות אחרות במדינה כדי לממן את המבצע העצום הזה. העתיד הקרוב, אחרי המשחקים ולקראת סוף השנה האזרחית, מבטיח קריסה כלכלית, עם ימבה פילים לבנים, שנתיים לאחר המונדיאל (שברזיל עוד לא התאוששה ממנו – גם ברמת הכדורגל).
נגיף הזיקה, שידוע למדענים כבר מ־1947, ממשיך להפחיד את ספורטאי העילית בעולם, וחלק קטן מהם גם הודיע שייעדר מהמשחקים. חיסון יעיל יהיה רק בעוד עשר שנים, פחות או יותר, אבל הקונדומטים בכפר האולימפי כבר עובדים. שני מיליון קונדומים יהיו בכפר שמאכלס 10,500 ספורטאים ומאמנים. יהיה שמייח.
אפילו אתאיסטים בעיקר מתפללים
אבל כל הנתונים החלקיים האלה מחווירים לעומת איומי הטרור. הספורטאים ואתרי התחרויות והאימונים מאובטחים בידי טובי הכוחות, וכל משלחת גם דאגה למאבטחים משלה - מי יותר ומי פחות. אבל החשש העיקרי של הוועדה המארגנת, של הוועד האולימפי הבינלאומי, של 206 המדינות המשתתפות וכמובן של האנושות כולה, הוא מפגיעה בחוויה האולימפית בפארק האולימפי ובמיליוני הצופים והתיירים שיהיו בדרכם לתחרויות ב־28 ענפי ספורט ב־17 יום. מרכז המודיעין הבינלאומי לא מפסיק לעבד מידע גולמי, ולא מקלים ראש בשום ידיעה או איום. אנחנו לא במינכן 72', אז המטרה הייתה המשלחת הישראלית; גם לא באטלנטה 96'; הטרור מכה כיום בכל העולם, בכל היבשות וללא הבדל דתות. הפחד מאירוע טרור מאפיל על כל חשש אחר במשחקים.
אם בעבר הפחד העיקרי של המארגנים היה מתקלה בתחבורה שתמנע מספורטאי להגיע לאימון או תחרות, כיום זה חשש איזוטרי. זה פתיר, ובכל מקרה גם יודעים איך להתגבר על תקלה כזאת. בסוגיית הטרור - בעיקר מתפללים. גם מומחים שהם אתאיסטים גמורים.
שערוריית הסימום של המשלחת הרוסית, עם 563 דגימות שטופלו בחסות הממשל הרוסי, טרם נפתרה. הקונגרס האולימפי בהשתתפות כל חברי הוועד, שיתקיים בין 1 ל-4 באוגוסט, יחליט סופית מה יקרה: האם רק 68 אתלטים ייעדרו מתחרויות האתלטיקה או כל המשלחת הרוסית. אבל רוסיה לא לבד - כל הספורט התחרותי נגוע. את השאר פשוט עוד לא תפסו. אבל יתפסו בהמשך. הדגימות של כל הספורטאים ייבדקו שוב בעוד שמונה שנים. עד אז, תהיינה שערוריות אחרות.
אלופי העולם בהלשנה חופשית
אצלנו, המתעמלות עשויות מחומרים אחרים ועל אף השערוריות הן בכושר שיא. חזרנו למועמדות למדליה בתחרות הקבוצתית; מרגריטה דורוז'ון ממשיכה להסתלבט על כולם ובתחרות מבחן אמש היא לא הגיעה ל־50 מ'. המינימום שהוצב לה כהוכחה לכושרה הוא 60. העסקונה באיגוד האתלטיקה ממשיכה
להמציא לה תחרויות על הגלובוס כדי להימנע מהחלטה לא לשלוח אותה לריו.
ונעבור לידיעה המשמחת של השבוע – הצלחנו להלשין על בלארוס, שלא עמדה בקריטריון האולימפי ולמנוע את השתתפותה במשחה השליחות 4X100 מ', אז אנחנו נהיה ככל הנראה הנבחרת ה־16 בתחרות. לא נגיע לפודיום, אבל זו הוכחה שאם בספורט אנחנו לא כאלה תותחים, בכל הרכיבים של העסקונה - מהלשנה בשחייה ועד סוג של הונאה בהטלת כידון - אנחנו אימפריה.
כל מדינה שמארחת אולימפיאדה יכולה לבחור חמישה מקצועות נוספים. אם וכאשר נארח בעוד 300־400 שנה משחקים אולימפיים או אפילו את משחקי אירופה תמיד נוכל לבקש לשלב את ההלשנה כמקצוע מועדף. יש לנו הרי הוכחה מהתורה. לנו דווקא יש תקווה. עובדה.