הקרב על הבית: כחלון חוזר על הטעויות של לפיד

מי הקליט בחשאי פגישה בין שר האוצר משה כחלון לקבוצת קבלנים זועמת, והעביר את הקלטת הלוהטת לחדשות ערוץ 2? ההקלטה לא הכילה שום גילוי סנסציוני, וערכה העיתונאי היחיד, אם היה כזה, היה בעובדה שככל הנראה חלק מהמעורבים לא ידעו שהם מוקלטים. מעבר לכך, לא היה בקלטת כל תוכן שלא נכלל בהודעות לעיתונות ובראיונות "שבתרבות". שר האוצר מודה(!) שכל מאמציו להוריד את מחירי הדירות לא נשאו בינתיים פרי, אבל הוא החליט להמשיך במבצעי דיור למשתכן מפני ש"לא מצאנו פתרון טוב יותר". בהודעה מסודרת שפרסם לאחר המפגש מסר כחלון מה שלא העז לומר בפגישה: "הקבלנים חגגו יותר מדי שנים על הגב של הזוגות הצעירים וניפחו את בועת הנדל"ן".

כחלון אינו טיפש. הוא יודע היטב שהקבלנים נהנים מהביקושים בענף, אבל לא הם שיצרו את הכאוס אלא מחדלי הממשלה, שאותם הוא רוצה אבל לא מצליח לתקן. התגובה שפרסם חשפה את התסכול ואת העימות שאליו נקלע עם הקבלנים. השיחה שהוקלטה הוגדרה "פגישה בגובה העיניים" ונועדה לנהל דיאלוג רגוע בין הצדדים. אבל חלק גדול מהמוזמנים נעדרו ממנה בהפגנתיות.

גורמים בכירים בענף חשים יותר ויותר שכחלון הולך בדרכי קודמו, יאיר לפיד, שניסה להתמודד עם משבר הדיור אבל גרם להחרפתו. הביקורת של כחלון על לפיד הייתה קשה, אבל הדמיון בדרכי הפעולה של השניים מדהים. שניהם ניסו להיות שרי אוצר מיטיבים. שניהם היו בטוחים שיש בידיהם פתרונות קסם. שניהם כשלו בהבנת השוק.

כפוליטיקאים הם ניסו לחלק את השוק ולפתור את הבעיה לציבור החשוב ביותר בעיניהם, הזוגות הצעירים. שם המצוקה האמיתית, שם האלקטורט המבטיח. לפיד הבטיח להם פטור ממע"מ על הדירות. כחלון הבטיח "מחיר למשתכן". אבל התוצאה, שלפיד וכחלון לא ציפו לה, הייתה הפוכה. תוכנית "מע"מ אפס" הייתה צפויה להגדיל את הביקוש לדירות, ויצרה הקפאה זמנית בפעילות. בתום מספר שבועות חזרו המחירים לעלות ביתר שאת, כי משמעות הגדלת הביקוש על ידי הזוגות הצעירים הזכאים היא אחת: זינוק בעלייה.

תוכנית "מחיר למשתכן" ניסתה לטפל בזוגות הרוכשים דירה ראשונה באופן שונה: שיווק מגרשים במחיר מינימום לקבלנים שיציעו את המחיר הנמוך ביותר לרוכשי הדירות. זה נשמע טוב וגם צודק: אין סיבה שהמדינה תמכור את המגרשים לבנייה, השייכים לכלל האזרחים, במחירים המוציאים את הדירות מהישג ידם של רבים. אבל השפעתה של "מחיר למשתכן" הייתה גרועה אפילו מ"מע"מ אפס". כמוה, היא גרמה לגידול בביקוש, אבל הביאה מאידך לקיטון בהיצע. תהליכי המכרזים לקבלנים גרמו להאטה משמעותית בקצב שיווק המגרשים על ידי המדינה, ומבצעי ההגרלות לזכאים האטו את קצב שיווק הדירות. העדיפות שניתנה לזוגות צעירים אילצה את משפרי הדיור, המהווים כמחצית מהשוק, לפנות לפלחי שוק אחרים והעלתה את מחירי המגרשים בבעלות פרטית והדירות מיד שנייה.

בצד החיובי יותר, כפתה "מחיר למשתכן" על הקבלנים הבונים על שטחים שמוכרת המדינה מרווחים נמוכים מאלה שהיו רגילים אליהם בשוק החופשי.

אבל המאבק הגדול הוא על כוח האדם: כחלון יודע שמה שמונע את הגדלת היצע הדירות הוא המחסור בעובדים בענף. העובדים הנחשקים ביותר בענף הם סינים, אולם סין מסרבת לחתום על הסכם שיאפשר ייבוא מסודר של עובדים בגלל התנגדותה העקרונית לבנייה בשטחים. הפתרון שמקדמים כחלון ושר השיכון יואב גלנט הוא ייבוא חברות בנייה סיניות, שמסוגלות לבנות אלפי דירות בתוך זמן קצר. הקבלנים מבינים שתחרות כזו תוציא רבים מהם מהענף, ודורשים שייבוא החברות הזרות יתאפשר רק כקבלניות של חברות ישראליות.

הרמז מהתגובה שפרסם האוצר ברור: כחלון אינו מתכוון להשאיר בידי קבלנים מקומיים את השליטה בשוק הדירות. גם ההודעה הרשמית שפורסמה על ידי גלנט אינה מותירה מקום לספק: החברות הזרות יהיו הזרוע של הממשלה, ולא קבלניות של חברות מקומיות. ביום רביעי דחה בג"ץ את העתירה שהמדינה תחייב את הקבלנים הזרים לעבוד תחת קבלנים מקומיים. הקבלנים באמת ציפו לישועת השופטים, ועכשיו הם יוצאים למלחמה על הבית. שלנו.

מינוי לא תקני

ביום ראשון התכנסה במכון התקנים הוועדה שאמורה הייתה לבחור במועמד למנכ"ל המכון. המועמד אמור היה להגיע לאישור הדירקטוריון בסוף החודש, ובהמשך לחלץ את המכון מהמשבר הניהולי המתמשך שבו הוא שרוי. זה לא קרה.

לאחר סינון 200 מועמדים הודיעו חברי הוועדה האקזקוטיבית שאיש מהשלושה שהגיעו לשלב הסופי לא נמצא ראוי לתפקיד. מי שראה את הרשימה שהביא לוועדה יו"ר המכון, אורי דורי, יכול היה לצפות את התוצאה: לאיש מהם לא היה ניסיון ניהולי המכשיר אותו לתפקיד המורכב. כישלון המכרז מבטיח את המשך שליטתם של היו"ר דורי וממלא מקומו יהודה שגב בניהול המכון בפועל. השניים עומדים בראש חברות בנייה גדולות, הכפופות לעמידה בתקנים ולבדיקות המכון, אבל ניגוד העניינים הזה לא מפריע להם לבחוש בניהול השוטף של המכון, הפועל ללא מנהל ראוי לשמו כבר זמן רב.

ובינתיים הכריז משרד הכלכלה על מינוי הממונה החדש על התקינה: יעקב וכטל, שהיה עד לפני שבעה חודשים המשנה למנכ"ל מכון התקנים. בתפקידו החדש אמור וכטל לפקח מטעם הממשלה על המוסד שאותו ניהל רק לפני זמן קצר. ניגוד העניינים הברור לא הפריע ככל הנראה לאנשי משרד הכלכלה. הפתרון הבירוקרטי לבעיה הוא מסמך ניגוד עניינים שבו מתחייב הממונה, בחתימת ידו, שלא לעסוק בתחומים שבהם יש לו ניגוד עניינים. אולם מכיוון שהבקרה על מכון התקנים היא עיקר עיסוקו העתידי של וכטל, לא ברור כיצד הוא אמור למלא את תפקידו.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי שאלת ניגודי העניינים של וכטל נבחנה משפטית ולא נמצא כל פגם במינוי.