באיחור של כשנה וחצי החלה אתמול המתקפה שהכל חיכו לה: כיבוש מוסול, העיר השנייה בגודלה בעיראק. מוסול, על שני מיליון תושביה, נכבשה ביולי 2014, במערכה המפתיעה של לוחמי “המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה” (דאעש), ששעטו בטנדרים שלהם ושטפו חלקים גדולים של עיראק וסוריה. ארה”ב קיוותה שצבא עיראק יהיה מוכן למתקפה כבר באביב 2015 אבל זה קורה רק עכשיו.
30 אלף חיילים של צבא עיראק וכ-5,000 לוחמי פשמרגה כורדים, בסיוע כ-4,000 יועצים אמריקנים שמפעילים מל”טים, מערכות מודיעין וכוחות מיוחדים ובסיוע אווירי של חילות האוויר של ארה”ב, צרפת ומדינות נוספות בקואליציה משתתפים במערכה. מולם ניצבים כ-4,000 לוחמי דאע”ש, שבחודשים האחרונים ביצרו את העיר, חפרו מנהרות וזרעו בה מלכודות של מטעני צד ומוקשים. בעיר ופרבריה מתגוררים כיום כ-1.2 מיליון תושבים, לאחר שיותר מחצי מיליון נמלטו ממנה עם כיבושה. בעבר התגוררו בה גם בני מיעוטים: כורדים, יזידים, ארמניים וטורקמנים אבל כיום רוב האוכלוסייה הם ערבים סונים, ששרדו בקושי את משטר הטרור, האלימות והזוועות של "המדינה האסלאמית".
המערכה לא תהיה קלה. זה לא יהיה טיול צהריים על גדות החידקל, אך בסופו של דבר, בעוד כמה שבועות או אולי חודשים, מוסול תחזור לשלטון ממשלת עיראק. עם כיבושה תוצא רשמית תעודת הפטירה של הרעיון המגלומני של אבו באכר אל-בגדדי, מנהיג "המדינה האסלאמית". בשיא כוחה דאעש החליפה את שמה ל”מדינה האסלאמית”, וכמו תאגיד קפיטליסטי בינלאומי – העניקה “זיכיונות” לשאת את שמה. ל”ח'ליפות” קמו שלוחות בסיני, בלוב, בערב הסעודית, בתימן, בניגריה, בפיליפינים, באלג’יר, בפקיסטן ועוד.
אך למעשה הרעיון של אל-בגדדי להקים ח'ליפות, שתשלוט על שטחים במשטר שיכפה על הלכות והתנהלות של המאה השביעית לספירה, החל לגסוס כבר לפני שנה ואף יותר. עד לתקופה האחרונה רוב הפרשנים בארץ ובעולם ראו שחורות וציירו חזיונות אפוקליפטיים כיצד "המדינה האסלאמית" תשתלט על המזרח התיכון. רק מעטים העריכו כי במוקדם או במאוחר יקיץ הקץ על הח'ליפות.
העולם מתאחד נגד האסלאמו-נאצים של המאה ה-21
המדינה האסלאמית נחלה מפלות בשדות הקרב בסוריה ובעיראק מידי כוחות רבים, מצוידים היטב וחזקים ממנה. למרות ניגודי האינטרסים שלהם, הכל היו מאוחדים בצורך להדביר את האסלאמו-נאצים של המאה ה-21. ארה”ב ובנות בריתה במערב מצד אחד, ורוסיה מצד שני, חלוקות באשר לעתידו של אסד אך הן מאוחדות באשר לצורך להביס את "המדינה האסלאמית". וכך גם איראן וחיזבאללה מצד אחד, והכורדים מאידך, וכן עיראק, משטר אסד, ערב הסעודית, קטאר, איחוד האמירויות, ירדן ואפילו טורקיה של החודשים האחרונים.
החשש הגדול ביותר בקרב על מוסול הוא שצבא עיראק ומיליציות שיעיות הפועלות בפיקוח איראני ינסו לעשות שפטים בתושבים הסונים של מוסול. זה קרה בכיבושים של ערים סוניות כמו תכרית ופלוג’ה, שנשלטו בידי "המדינה האסלאמית". הפעם, מבטיחים דוברי ממשלת עיראק, זה לא יקרה. דוברים אמריקאים אמרו כי הובטח להם שהמיליציות לא ישתתפו בלחימה ושחרור מוסול ייעשה אך ורק בידי צבא עיראק. יש לקוות שזה מה שיקרה באמת, אף שאין כל ביטחון לכך.
אך גם לאחר כיבוש העיר, וגם כאשר אך גם לאחר כיבוש העיר, וגם כאשר תיכבש העיר א-ראקה בסוריה, “בירת הח'ליפות”, עדיין צפויים המזרח התיכון והמערב לחוש את נחת זרועם של אנשי אל-בגדדי. רעיון הח'ליפות הטריטוריאלית הוא אמנם בבחינת “קאפוט” אך "המדינה האסלאמית" צפויה לחזור לשורשיה ולהיות מה שהיתה עם הקמתה בתחילת המאה ה-21: ארגון טרור נוסח “אל קאעידה”, שניסה להוציא לפועל פיגועים בכל מקום שיוכל. בכל מקרה, תבוסת המדינה האסלאמית אין פירושה סיום מלחמת האזרחים בסוריה או קץ לאלימות ולטרור בעיראק.