טיעוניו של דונלד טראמפ שהתקשורת מוטה נגדו די מיצו את עצמם. אך אם האיש שרץ למשרד הגבוה ביותר בארצות הברית מרשה לעצמו לפזר תאוריות קונספירציה כמו אבק, מותר גם לנו לפעמים. מאז אותו 16 ביוני, 2015 – כשירד במדרגות הנעות להודיע על התמודדותו, התקשורת לא פסקה מלקדם את טראמפ. היא דיברה עליו, פרשנה אותו, התעכבה על כל מילה שנויה במחלוקת וגם על כל שטות. הפודיום הריק של טראמפ שודר בשידור חי כאשר בצד הדמוקרטי והרפובליקני התקיימו עצרות, וכל דיבור פוגעני והעלבה גסה תפסו את מקומם של נאומי המדיניות של כל שישה עשר המתמודדים הרפובליקנים.
זו לא הייתה אובססיה או סנסציה סתמית. הסיקור התקשורתי המקיף על דונלד טראמפ היה, אם כן, חלק מאג׳נדה ברורה, ובמרכזה: הילרי קלינטון. התקשורת הבינה שכדי שקלינטון תנצח, חובה להציב מולה מתמודד חלש. קלינטון וצוותה חשו מאוימים מן המחשבה שמרקו רוביו המשופשף ינצח ויתעמת מולה – כפי שנחשף באימיילים של מנהל הקמפיין שלה, ג׳ון פודסטה. סקרי הבחירות הכלליות הראו בבירור – טראמפ יפסיד במרוץ מול קלינטון. עכשיו, כל שנותר לתקשורת היה לקדם את טראמפ עד לרגע הזכייה במועמדות. וזה קרה. הפורמולה פשוטה; נשתמש בטראמפ כדי להביס את כל שאר המתמודדים הרפובליקנים, ואז נשתמש בו לקידומה וניצחונה של קלינטון. זו תיאוריה אכזרית, אך יש בה הרבה יותר אכזריות מתיאוריה.
מה שמעניין כאן – שאי אפשר לומר שהתקשורת מוטה נגד טראמפ. ממש לא. היא בסך הכל מצטטת אותו. הקול קול טראמפ -ואף על פי שהן קטנות- הידיים גם הן ידי טראמפ. אף סיפור לא הומצא, שום מילה לא הוצאה מהקשרה.
ההתבטאויות הביזאריות הן פרי דמיונו, והקריאות הפוגעניות נאמרו מיוזמתו. ״לזכותו״ יאמר שהוא דבק בדרכו. הוא לא חזר בו, לא בדיוק התנצל, וגם אם ירצה לטעון ״זה לא שלי״ – הכל כבר מוקלט.
אז התקשורת אומנם לא מוטה נגד טראמפ, אך היא מוטה לטובת קלינטון מתחילת המירוץ. העיסוק בשאלת אמינותה של המועמדת לנשיאות כמעט ולא קיים. והתקשורת תמיד תוכל לטעון שמפני כורח המציאות, מציאות שהיא בעצמה יצרה, סערות הדונלד תופסות הרבה יותר מקום – כי הן גסות יותר, רועשות יותר, ולעתים - אף חמורות יותר.
קלינטון לא מתמודדת מול טראמפ – היא חוגגת. היא אומנם ניצחה בשלושה עימותים, אך היא ממש לא אותגרה בהם. היא כמעט לא נדרשה לכלום, וכשהיא נשאלה על כל נושא שנוי במחלוקת ברזומה שלה, היא פשוט ענתה: ״דונלד טראמפ״. המפלגה הרפובליקנית נמצאת אולי בשפל היסטורי, אך ניצחון דמוקרטי בזכות טראמפ הוא תעודת עניות רצינית למפלגה הדמוקרטית.
הכותבת היא בלוגרית בענייני פוליטיקה ואקטואליה