בישראל לא מופתעים מהדיווחים על ניסיונות ריגול של מדינות זרות אחר גורמי ממשל בישראל, בהם גורמים ביטחוניים, חברי כנסת ושרים. ההערכות הן כי לצד הניסיונות היו גם הצלחות, אולם לא ברור מה אופי וטיב המידע שאותם גורמים הצליחו לדוג. על פי ההערכות, בישראל מתקיימים בין 200 אלף ל־2 מיליון ניסיונות חדירה ביום למערכות קריטיות כמו מערכות צבאיות ותשתיות לאומיות כמו חשמל, מים ותעופה. רובם הגדול מסוכל בזכות מערכות עמידות, אולם ההערכה היא שבחלק מהמקרים החדירות מצליחות.
במערכת הביטחון מדגישים כי ניסיונות ריגול היו תמיד, והניסיונות נעשים כל הזמן בעיקר על ידי תוקפים מרחוק. ברוב המקרים לא ברור מי המקור לתקיפה. הסיבה לכך היא שהתוקף פועל בדרך כלל באמצעות גורם שלישי, כלומר הוא תוקף אתר של מדינה אחרת ודרך האתר שתקף הוא יכול לחדור לכל נייד או מחשב. כך הנתקף לא יכול לדעת מי בעצם מרגל אחריו.
אם אכן היו הצלחות לחדירה של מערכות של חברי כנסת או שרים, סביר להניח שמדובר בחדירה למחשבים ביתיים ולא משרדיים, שכן מערכות התקשוב בכנסת מוגנות. הטלפונים הניידים, לעומת זאת, ברובם לא מוגנים והחדירה אליהם פשוטה יחסית לכל האקר מתחיל.