עוד גיחה למחוזות הנורמליות, עוד ביקור במתחם הנורמטיביות, כך ניתן לתאר ולסכם את נאומו הראשון של הנשיא דונלד טראמפ בפני במושב משותף של שני הבתים שהתקיים אמש. טראמפ היה יותר נשיאותי מאשר בנאום הניצחון בליל הבחירות ויותר מכובד מהופעתו בטקס ההכתרה שלו. היו בנאום אפילו פיסקאות שעוררו התרגשות. אבל שלא תהיה טעות - זה היה דונלד טראמפ.
הנמר לא החליף את חברבורותיו. "אני כאן הלילה כדי להעביר מסר של אחדות ועוצמה", פתח את נאומו. מי שעקב אחרי ארשת הפנים הזועמת של הדמוקרטים ו"האזין" לשתיקתם הרועמת, יכול היה להסיק מיד, שהנשיא רחוק מאוד מלייצג אחדות והעוצמה שהבטיח יותר מפחידה מאשר מעודדת. "טראמפ ריכך את הטון שלו בהצגה מטרותיו", כתב הניו יורק טיימס. "אבל חזר מייד לקו המפלגתי שלו". פרשן באתר השבועון טיים סיכם את הופעתו, "שלא יהיה ספק, הנאום היה טראמפיסטי. אפילו ההתבטאויות הבנליות, הזכירו את נאומיו כמועמד".
לא היה בנאום הרבה חדש, אם בכלל. הוא דיבר אמנם במתינות וגבר הפעם על הנוהג הכפייתי שלו לתקוף וללעוג ליריבים. אבל לא היה לטראמפ בשורה מפעימה, או מסר מלהיב או אתגר מצית דמיון לאומה. הוא חזר ודיבר על הישגים שלו שהפכו זה כבר ללעג וקלס בקרב מומחים.
היה יפה מצד הנשיא לכלול כבר בתחילת נאום גינוי חד-משמעי לגל פשעי השנאה נגד יהודים. אבל בקרב בכירים יהודים ספק רב אם הגינוי הזה ירכך את ביקורתם וזעמם על התבטאות שהשמיע באותו יום בישיבה עם תובעים כלליים שממנה השתמע כי טראמפ מתייחס לצונמי התקריות נגד מוסדות יהודיים כאל תופעה פוליטית שמטרתה להכפיש את שמו.
צפוי היה מראש כי הנשיא לא ישכח להזכיר את ישראל והצהיר כי "אישרר מחדש את הברית שלנו עם ישראל". הנשיא הזכיר את המונח "טרור אסלאמי קיצוני" - והתעלם בכך מדעתו של היועץ לענייני בטחון האדמירל מקמסטר שהורה לצוות שלו להימנע מהשימוש במונח הזה.
הנשיא גם אישרר מחדש את המחוייבות של ארה"ב לנאט"ו אבל הזכיר מחדש בטון מודגש את התנגדותו להסכמי הסחר החופשי. פרשנים שמו לב שהנשיא נמנע מלהזכיר את רוסיה.
לעיתונאים ופרשנים בוושינגטון ובניו יורק הנאום נתן עוד הזדמנות לדון ולעסוק בהופעה של הנשיא ולהתאמץ להבין את הצהרותיו. לשאלה אחת לא היתה להם תשובה: לכמה זמן הנשיא טראמפ יהיה נשיאותי? עד מתי ישהה במחוז הנורמליות?