עם או בלי הסדר - אליעזר פישמן מגיע לסוף דרכו העסקית: בנק הפועלים שליווה אותו בעליות ובנפילות עורך לו טקסי השפלה פומביים, ותספורת החובות הגדולה בתולדות שוק ההון מאז קריסת הבנקים ב־1983 יוצאת לדרך. ככה זה כשאתה הופך ממיליארדר לסתם מולטי־מיליונר. אז הנה לפניכם כמה נקודות ציון בדרכו של איש העסקים שקרא לעצמו "פרדסן".
>> קרן רונית קרן נאמנות שהקים פישמן בגלגולו העסקי הראשון בשותפות עם איש העסקים יוסי ריגר. הקרן, שנקראה על שם בתו הבכורה, הייתה להיט בבורסה הפורחת בסוף שנות ה־70 אבל קרסה במשבר של 1983. המוני משקיעים הפסידו את חסכונותיהם בהשקעה. לימים טען פישמן שכל המשקיעים קיבלו את כספם. האמת היא שפישמן פרע רק את הסכום המקורי ששולם בעת הנפקת תעודות הקרן. מי שרכש את התעודות בשערים שהרקיעו שחקים בבורסה, הפסיד בדרך כלל את מרבית כספו. למעשה, הייתה זו התספורת הראשונה שספגו המשקיעים בפישמן.
>> בנק הפועלים הבנק העיקרי המלווה את פישמן לאורך כל הקריירה העסקית הארוכה שלו, והנושה הגדול שלו היום. פישמן קיים ידידות חמה ורווחית עם בכירי הבנק. לאחר הקריסה הראשונה נותר כמעט חסר כל. היה זה עוזי צוקר, מנהל בכיר בבנק שעבר לצמרת בנק ההשקעות האמריקאי בר־סטרנס, שסייע לו לחזור לעסקים באמצעות עסקה גדולה ושנויה במחלוקת לרכישת חברת נדל"ן ממשלתית - החברה הכלכלית לירושלים.
>> "גלובס" עיתון כלכלי שבו השקיע פישמן ונחשב לאחד ממקורות העוצמה העסקית והחברתית שלו. פישמן שוכנע להשקיע בעיתון על ידי ידידו המו"ל חיים בר־און. בר־און נפטר ב־1998, ופישמן המשיך להחזיק בעיתון, לדבריו "כמחויבות אישית למורשת בר־און". פישמן נהג לומר שאינו נזקק לעיתון לעסקיו ואינו מתערב בתכניו, וכך אמר לו אחד ממכריו: "אליעזר, כשאתה המו"ל, אינך צריך לומר דבר. כולם יודעים...".
ב־1993 נחלץ פישמן לעזרת המו"ל המתחרה, עמוס שוקן, שנקלע לקשיים בעקבות השקעה כושלת בעיתון "חדשות", והלווה לו בחשאי 10 מיליון שקלים. ב־1999 רכש פישמן גם 38% ממניות "ידיעות אחרונות", בעסקה שמומנה על ידי בנק הפועלים.
מה שהפך את פישמן לטייקון של ממש היה השותפות עם "ידיעות אחרונות" בחברת הטלוויזיה בערוצי זהב. פישמן שילם מחיר מוגזם מאוד תמורת חברת הכבלים, אבל הפך לאיש מפתח במאבקי התקשורת והניסיונות לפיתוח התחרות בטלקומוניקציה.
>> הפרדסן קשה לייחס סגפנות למיליארדר שהתגורר בווילה רחבת ידיים בסביון והתנייד במטוס פרטי ובמכוניות יוקרה. אבל פישמן מחבב גינוני פשטות. בקיץ נהג להגיע בסנדלים לפגישות עסקיות. משרדיו בבניין מתיישן במרכז תל אביב לא המו עוזרים ומזכירים, ועד שנקלע למשבר האחרון לא העסיק אנשי יחסי ציבור שיפארו את שמו או יתדרכו עיתונאים. כנער גדל במושב בניה, ליד גדרה. "אני בן של פרדסנים, גדלתי עם הטורייה ביד", היה אומר לאנשי הקיבוצים שנעזרו בו כבנקאי השקעות ויועץ פיננסי. משרדיו של פישמן בנויים על מגרש שמכר הקיבוץ הארצי במסגרת הסדר חוב בתחילת שנות ה־80.
>> יצחק תשובה אם תשאלו את אליעזר פישמן, הוא האיש ש"המציא" את יצחק תשובה, מאחרוני הטייקונים שנותרו בשוק ההון. תשובה היה קבלן בינוני ואיש נדל"ן כאשר פישמן זיהה הזדמנות להשתלטות על חברת דלק, שהייתה באותה תקופה חלק מקבוצת דיסקונט השקעות ואי.די.בי. לגרסת פישמן הוא הזמין את תשובה לביתו ביום גשם והציע לו מתווה להשתלטות עוינת, באמצעות רכישת מניות חברת דלק המוחזקות בידי בנק הפועלים וגופים הקשורים בו. תשובה ביצע את התוכנית, השתלט על דלק ועל חברות הבנות, בהן חברה המשקיעה בחיפושי נפט. בימים קשים, שבהם כל הטייקונים ובהם תשובה נקלעו למצוקת מזומנים חריפה, אירע לתשובה נס: שותפות חיפושים שבהם הוא מעורב גילתה את אוצרות הגז. לתשובה, אגב, יש גרסה שונה מעט לפרשת ההשתלטות על דלק. דרכיהם העסקיות של שני הטייקונים לא הצטלבו מאז.
>> הלירה הטורקית ההימור הכספי הגדול שבישר את הקריסה והדליק את נורות האזהרה בבנקים: פישמן לקח הלוואות צמודות לדולר הקנדי ורכש כמויות גדולות של לירה טורקית. אולם במאי 2006 פרץ משבר כלכלי בטורקיה, והלירה קרסה. פישמן וחברות בשליטתו רשמו הפסד של כ־2 מיליארד שקלים. היקף הכישלון העסקי לא התפרסם בציבור וגם לא העובדה שהמהלך מחק למעשה את הונו העצמי של פישמן. מאז המשבר ועד מועד הקריסה הסופית היה היקף נכסיו האישיים של פישמן קרוב מאוד להיקף חובותיו, ויש אומרים אף קטן מזה. בחוגים פיננסיים נחשב פישמן ל"פושט רגל סודי" שיש להיזהר בהקצאות האשראי שלו, אף על פי שבציבור המשיך להיחשב למיליארדר.
>> המשפחה לפישמן רעיה, טובה, ושלושה ילדים בוגרים: ענת מניפז, רונית ואיל. פישמן מעולם לא העביר את עסקיו לילדיו, אולם הוא עירב אותם כמנהלים בקבוצה, סייע להם בפיתוח עסקים עצמאיים ובתוך כך נתן להם גב עסקי ומקצועי. הבן איל הופקד על פישמן רשתות - עסקי הקמעונאות של הקבוצה שכללו בין היתר את רשת הום סנטר, טויס אר אס, ביג בוקס ועוד. שווי החברות והנכסים שבידי הילדים והרעיה נאמד במאות מיליוני שקלים. המנהל מטעם בית המשפט, יוסי בנקל, ניסה לטעון שחלק ניכר מהרכוש שבידיהם הוא למעשה רכושו של פישמן, ויש להכליל חלק זה בקופת הפירוק שממנה ישולמו חובותיו.
המאבק על נכסי בני המשפחה הביא לפשרה שהושגה לאחרונה, ועל פיה יתרמו האישה והילדים בעוד חמש שנים 260 מיליון שקל להחזר החובות. פישמן עצמו צפוי לאבד בכל הסדר שיושג את מלוא רכושו. אשתו וילדיו ימשיכו להחזיק בנכסים בשווי של עשרות מיליוני שקלים לפחות, שספק אם היו מחזיקים בהם אלמלא עברו העסקי של אליעזר.
>> ההסדר עד כה הצליחו הנושים של פישמן לתפוס ולממש כ־2 מיליארד שקלים מתוך חוב של 4 מיליארד שקלים. ההסדר שנדון השבוע בין הנושים אמור להוסיף עוד כ־140 מיליון שקל - יתרת רכושו הפרטי של פישמן, ועוד כ־270 מיליון שקל שתשלם המשפחה בעתיד - מנכסים שברשותה והפירות שהם עתידים לשאת. ההערכות לגבי הסכום העתידי (270 מיליון שקל) מבוססות על חישובי תשואה שאפתניים מאוד, ויש סיכוי סביר שבפועל יהיה הסכום נמוך בהרבה.
בתמורה אמור המנהל המיוחד עו"ד בנקל להסיר את תביעותיו לגבי הרכוש שבני המשפחה טוענים שנמצא בבעלותם ואינו יכול לשמש להחזר חובותיו האישיים של אליעזר.
נראה שעם ההסדר ובלעדיו, יילקחו מפישמן כל נכסיו, בעוד משפחתו תישאר עשירה מאוד. מבחינה משפטית זה עשוי להישמע הסדר סביר. אולם האווירה הציבורית הקשה שנוצרה משבשת את שיקול הדעת של הבנקאים. המאבק התדמיתי חשוב כעת הרבה יותר מכמה מאות מיליוני שקלים נוספים שאולי ייגבו מבני משפחת פישמן ואולי לא.
[email protected]