השבוע שוב התבשרנו בכותרות הראשיות על דיווח של "הניו יורק טיימס", שלפיו המידע המודיעיני הרגיש שמסר בזמנו הנשיא דונלד טראמפ לשר החוץ הרוסי סרגיי לברוב התקבל מישראל, שהצליחה לפרוץ למחשבי דאע"ש. כזכור, לפני כחודש, בעקבות פגישת טראמפ עם לברוב, פרסמו "הניו יורק טיימס" וכלי תקשורת בכירים אחרים כי טראמפ העביר ללברוב מידע מודיעיני רגיש על כך שדאעש הצליח להחדיר למחשבים ניידים חומר נפץ שלא מתגלה בשיקוף, וכי המידע הזה הגיע מידידה של ארצות הברית. לא עוברים ימים, והעיתון חושף כי המדינה הזאת היא ישראל. מיד ישנה הצפה של פרשנויות: הרוסים יעבירו את המידע לאיראן; סוכן של ישראל בדאע"ש מצוי בסכנת חיים בגלל הפאשלה של טראמפ; נשמעו אפילו קולותיהם של אנשי מודיעין, שטענו שבגלל הפה של טראמפ צריך לצמצם את חילופי המודיעין עם ארצות הברית. ועכשיו בא הדיווח של "הניו יורק טיימס" על מקור המידע הישראלי שטראמפ העביר לרוסים.
על חשבון ישראל: ההדלפות האחרונות נגד טראמפ מסייעות לדאעש
העיתונות האמריקאית רוצה להראות שטראמפ חושף סודות כדי להשחירו. בכך, היא זו שחושפת בפועל לכולם את המידע הביטחוני. מדובר בפרדוקס מדהים
אני רוצה לנתח בקצרה את הסוגיה הזאת. ראשית, מה שאנו יודעים בוודאות הוא שהחל מחודש מרץ השנה אסרה ארצות הברית על הכנסת מחשבים ניידים למטוסיה מנמלי תעופה מסוימים ומכמה מדינות מוסלמיות. דהיינו, היה לה מידע מודיעיני מתריע בנוגע למחשבים ניידים. מהו? מהיכן הגיע? כמובן, לא ידענו. ידעו בעיקר אנשי מודיעין וביטחון שעוסקים בנושא. ייתכן שישראל סיפקה את המידע. איני יודע.
שנית, מעולם לא שמענו בעבר מה המידע המודיעיני שמעביר נשיא ארצות הברית למנהיגים שעמם הוא נפגש. אין על כך הדלפות. כאן, במקרה של טראמפ, דומני שזאת הפעם הראשונה שאנחנו שומעים על כך.
שלישית, אני יוצא מתוך הנחה שטראמפ אכן שוחח עם שר החוץ הרוסי, בהקשר למלחמה בטרור, על הצעד שארצות הברית נקטה החל ממרץ, מה עוד שדאע"ש פוצץ בעבר לרוסים מטוס. אבל לנוכח ניסיוני אני מטיל ספק רב בכך שטראמפ אמר לו שארצות הברית נקטה את הצעד הזה בגלל מידע שהגיע מישראל ושמקורו הוא כך וכך. מדוע? כי איני חושב שהמודיעין האמריקאי מסר לטראמפ מידע תוך ציון מפורש של המקור. הכי הרבה אומרים/ כותבים: "מקור אמין" או "עדות קשה". לא רק זאת. בהנחה שהמידע הגיע לארצות הברית מהמודיעין הישראלי, קשה להניח שישראל אמרה קונקרטית מה המקור למידע שלה.
רביעית, ההדלפה על השיחה לא יצאה, כמובן, מאנשי טראמפ. מי שהדליף אותה היה ככל הנראה איש המודיעין הבכיר שהיה נוכח בחדר או קיבל דיווח מסודר על השיחה. מה היה המניע שלו? לדעתי, להראות שטראמפ הוא נשיא שאי אפשר לסמוך עליו, שהוא לא שומר סודות, שהוא לא ראוי להיות נשיא.
חמישית, מי שלמעשה חושף את הסודות ואת ה"מודיעין הרגיש" לכל העולם זה לא טראמפ. זה "הניו יורק טיימס" באמצעות גורמים במודיעין האמריקאי. יש כאן פרדוקס מדהים: לכאורה העיתון בא לחשוף נשיא לא ראוי שמגלה סודות כמוסים לפוטין הנורא, אך בפועל, הוא זה שמגלה; הוא זה שמסייע לדאע"ש ומעביר לו פומבית מידע על יכולות המודיעין הישראלי.
תמצית הערכתי היא זאת: נראה שגורמים במודיעין האמריקאי מנהלים מלחמה מלוכלכת נגד טראמפ עם העיתון. הסיבה: השנאה האיומה לטראמפ. וכל האמצעים כשרים.