חגיגה בסנוקר - יש בחירות מזרחיות בעבודה. פרץ וגבאי התמודדו, וגבאי זכה, אפילו שחולצת הטריקו של תומכי פרץ היתה יפה יותר. מי שהגה והפיק את הסרט "חגיגה בסנוקר", שמחה זבולוני, רצה להפיק סרט המשך. עבדנו יחד על תסריט, אבל אפילו דמיונו הפורה לא היה מעלה בדעתו עלילה לסרט בורקס מוצלח כל כך.
אחרי שנים מפוארות של עשייה ציונית הגיעה מפלגת העבודה להחלטה שלא חשוב מי יוביל אותה, העיקר שיהיה מזרחי. במפלגת העבודה אמרו בגלוי ובלי להסתיר שמועמד מזרחי הוא הרעיון הטוב ביותר, וזו התוכנית: לזייף מפלגה מזרחית שתמשוך את בני עדות המזרח להצביע עבורה.
אדם תוהה לעצמו: ומה עם אחינו בני עדות אשכנז? מדוע הם יצביעו עבור מפלגת העבודה? ההנחה של מפלגת העבודה היא שהמצביע האשכנזי הוא מצביע חסר חשיבה עצמית, הפועל כאוטומט ויצביע עבודה בכל מקרה. אלא שעלולה להיות כאן הפתעה משני הכיוונים: המזרחים לא יצביעו למפלגה שבחירת מזרחי להוביל אותה נראית כמו תרגיל שקוף של רמייה, והאשכנזים פתאום יפתיעו ויתגלו כאנשים המסוגלים לחשיבה עצמית, ויצביעו בעד מפלגות אחרות. ליש עתיד ואולי למרצ.
הצלחותיו של נתניהו
בעצם, אחרי ההצלחות של נתניהו, למשל בביקור של ראש ממשלת הודו ובעוד תחומים, ייתכן שבוחר עבודה אוטומטי שקיבל פתאום לגיטימציה לתהות על תבונת המפלגה ויתחיל לחשוב בעצמו יצביע אפילו ליכוד.
גבאי הוא אולי איש ראוי, למרות התבטאויות מדאיגות וטיפשיות שלו. מצד שני, אולי הוא ידרדר את ישראל. אולם לא ייתכן שהתכונה שבגללה פרץ או גבאי הגיעו לראשות העבודה היא המזרחיות שלהם. מעודי לא שמעתי "יו"ר העבודה האשכנזי", אבל שמעתי בלי סוף "יו"ר העבודה המזרחי" לאחרונה.
העבודה צריכה לדבוק במסרים ציוניים
חבל שהעבודה פנתה להתחפשות למזרחית, במקום לדבוק במסרים ציוניים, כמו בעבר. למשל, להקים עוד קיבוצים. מדוע אנשי מפלגת העבודה האיכותיים לא מקימים כל שנה שני קיבוצים, אחד בגליל ואחד בנגב? הקיבוצים הם עד היום המחוז הגדול ביותר בעבודה, 12%, ובניית קיבוצים או חיזוקם היו סוחפים את העם בגל של הערכה לעשייה חיובית. שנאת ביבי לא יכולה להיות כל המסר, גם לא מספיק שיגיע יועץ שיגיד שכדאי מעתה להפסיק לומר "תחזירו לנו את המדינה, קיבינימט", ולהתחיל לומר "ינעל אבוק, תחזירו לנו את המדינה". הרי אם מסבירים שמזרחיות היא ערך כל כך גדול, בסוף בוחרי מפלגת העבודה ישתכנעו להצביע ש"ס.
העם מזהה עדתיות מזויפת. ממילא העדתיות היא טומאת הגלות שכולם רוצים להיפטר ממנה. מפלגת העבודה הפסידה את השלטון בעבר כי עזבה את עצמה, את ערכי ההתיישבות וכיבוש ארץ ישראל, שהביאו אותה ואת המדינה לפסגות. היא הפכה למפלגה שמצטיירת כאילו כל מהלך שלה נעשה על פי היחס של הפלסטינים אליו, מפלגה שמדינה פלסטינית היא שיא שאיפותיה. צריך לזכור שחלק גדול ממצביעי הליכוד הצביעו בעבר למפלגת העבודה. הם עזבו, כשהם זיהו את הזחילה של המסרים האלה לתוך המפלגה שהם העריכו.
אני לא יודע אם מותר להזכיר סופר יידיש בהקשר של בחירות לעבודה, בלי שזה ייראה כנסיון מרושע לפגוע בדימוי המזרחי החדש, אבל אזכיר אמרה של שלום עליכם: "כל מקום שיש בו אנשים קטנים הופך להיות כתריאליבקה". כתריאליבקה היא עיירה שמסמלת את כל מחלות העיירה היהודית הגלותית שוויתרה על הסיכוי להתרומם מעל לבטלנות ולעליבות. בחירת יו"ר כאשר מכריזים בגלוי שבחרו בו כי הוא מזרחי, זו חשיבה נוסח כתריאליבקה או חשיבה שמתאימה לעיירה יהודית אחרת: חלם.