ביום שישי שעבר נכנסתי לערוך קניות לשבת באחד מסניפי רמי לוי בצפון הארץ. ליד המדפים של החלב, ניגש אלי בחור חביב שזיהה את הפרצוף שלי. "אני רואה אותך ב'פטריוטים' בערוץ 20, אחלה תוכנית", פתח במחמאה, "אבל מה? נהיית שמאלני בזמן האחרון".
שיחות מהסוג הזה תמיד מרתקות אותי. "למה שמאלני?", שאלתי. "שמעתי אותך מדבר כמה פעמים על העניין של המגנומטרים", השיב. עכשיו זה כבר הפך מעניין הרבה יותר. "אתה חייב להסביר לי משהו", ביקשתי ממנו, "הרי בכל הדיונים בנושא הזה מתחתי ביקורת קשה על ראש הממשלה שהתקפל מול הלחץ של הערבים, ומצאתי את עצמי מתווכח עם חברים אחרים בתוכנית שחשבו שהוא נוהג נכון. אז תסביר לי איך מכל זה, דווקא אני יצאתי פה השמאלני".
זה היה מסוג המקרים שבהם אתה משוכנע שאתה יודע לאבחן בעצמך תופעה מסוימת, אבל איש שאתה לא מכיר, שפוגש אותך במקרה, לדקה וחצי, ליד המקררים ברמי לוי, מצליח לנסח לך אותה הכי טוב שרק אפשר. מה שאמר האיש, זה בעצם מה שאומר הקמפיין של ראש הממשלה כבר שנים. נתניהו=הימין, הימין=נתניהו, ומכאן ברור שכל מי שמותח עליו ביקורת, ולא משנה מאיזה כיוון, הריהו שמאלני שמסכן את השלטון. ולא רק זה. אם ההגדה של פסח מלמדת אותנו ש"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", הרי שאליבא דנתניהו "חייב כל איש ימין לראות את עצמו כאילו הוא נחקר על קבלת סיגרים לעצמו ושמפניה לרעייתו".
הטור המלא ב"מעריב סופהשבוע"