משה כחלון מומחה בלהגיד לכל אחד מה שהוא רוצה לשמוע. כחלון הוא שר אוצר טוב ופוליטיקאי־על. כמעט אי אפשר לצאת ממנו לא מרוצה. גמישותו אינסופית, חביבותו אותנטית, כושר התמרון שלו אגדי והוא יכול למכור איגלו לאסקימוסים וחול לבדואים וכולם יהיו מרוצים.
כל האמור לעיל לא נכתב בציניות. הכל אמיתי. ואחרי שכתבנו את כל זה, ואחרי שכחלון יכול להגיד לכל אחד מה שהוא אוהב לשמוע ולהישאר בחיים, השאלה הנשאלת היום היא מה יגיד כחלון לעצמו. מה הוא יספר למשה כחלון הניבט אליו במראה, כשידובר ב"חוק ההמלצות". איך הוא ימכור לעצמו את התועבה הזאת? באיזה תעלול מחשבתי וגמישות מוסרית הוא יבחר כדי להסביר לעצמו, לרקורד שלו ולהיסטוריה, שאתמול הוא נתן יד למעשה חקיקה בפרלמנט הישראלי שמטרתו אחת ויחידה: לסייע לראש הממשלה להימלט מאימת הדין.
כחלון הוא אחד השועלים הפוליטיים הערמומיים ביותר שיש היום על המפה. אין מצב שהוא מאמין לדודי אמסלם שהחוק שלו נועד להציל מאות אלפי ישראלים שנאנקים תחת המלצות משטרה שמעלות עובש שנים עד ששמם מנוקה, אם וכאשר. ספק אם אמסלם עצמו מאמין לגרסה של עצמו, שהתפוררה אתמול מול עינינו כשהתברר שחוק ההמלצות יחול רק על חקירות אישי ונבחרי ציבור.
בימים אחרים, בעידן אחר, במדינה שונה, רק העובדה הזאת הייתה מספיקה כדי לקבור את החוק המתועב הזה קבורת חמור בפח האשפה של החקיקה הפרסונלית נוסח ארדואן. אבל אנחנו חיים בישראל 2017, ראש הסגל של ראש הממשלה בא ויוצא בחדרו של אמסלם במקביל להצבעה על החוק בוועדה של אמסלם ומה שיש לכחלון להגיד, זה ש"הוא סומך על היועץ המשפטי לממשלה, שהוא איש ישר ונקי כפיים".
הפוך, כחלון. זה היועץ מנדלבליט שסומך עליכם, מחוקקי ישראל, שתדעו לעמוד בפרץ ולחסום עוויתות חקיקה הזויות מהסוג הזה. להעביר חוק כזה ולסמוך על זה שהיועץ המשפטי ינצל את הסעיף שמאפשר לו "לבקש המלצות" במקרים מיוחדים זה רציני? אתה לא מזהה את המדרון החלקלק שעליו אנו מחליקים? היום זה חוק ההמלצות, מחר הם יעברו לפרקליטות ומחרתיים ליועץ המשפטי עצמו, שייבחר בוועדת איתור בה יהיו חברים דודי אמסלם, שמעון ריקלין והכלבה קאיה. זה נשמע הזוי? ובכן, חוק ההמלצות לפני כמה שבועות נשמע עוד יותר הזוי.
משה כחלון עובד בשנתיים וחצי האחרונות כמו חמור כדי להקל על אזרחי ישראל, ובעיקר על אלה ששלחו אותו לכנסת ולממשלה בשכבות החלשות ובקרב הזוגות הצעירים. התוצאות שלו לא רעות, אם כי המאבק לא הוכרע, תעודת הסיום לא נכתבה ומחירי הדיור, למרות המאמץ האדיר, עוד לא באמת ירדו. הבעיה של כחלון היא שבמצב הדברים הנוכחי, מה שיזכרו לו לא יהיו מחירי הדיור או "משפחה נטו" ואפילו לא העלאת שכר לוחמי צה"ל.
מה שההיסטוריה של הימים הנוראים הללו תזכור לו היא קריסתו ברגע האמת של הקרב על הדמוקרטיה הישראלית. השתפנותו ובריחתו ברגע שבו היה צריך לקום ולהגיד "עד כאן". די, זהו, אנחנו לא משחקים יותר את המשחק המטורלל הזה. אנחנו לא מרימים יד על המשטרה, ולא על הפרקליטות, ולא על בית המשפט העליון, אנחנו לא משתפים פעולה עם חקיקה היסטרית, בהולה, רקובה ופרסונלית, שנועדה למנוע מהציבור לדעת את מה שזכותו לדעת בכל מדינה דמוקרטית: מה העלתה חקירת המשטרה בענייניו של ראש הממשלה שלו. ברגע הזה, משה כחלון, לא היית.