בנימין נתניהו מנהל נגד מערכת החוק קרב על נפש הציבור, והוא רוצה שהציבור ישפוט אותו באמצעות כל מיני איראן וירושלים. ככה? מכאן ואילך, גם אם יש ספק סביר פלילי במעשיו, הרי מה שיקבור אותו ציבורית הוא הסיפורים הקטנים והמסריחים של עדי מדינה שיוציאו אותו עירום כשהוא מתהדר בבגדי המלך. לא רק הילד הקטן יראה את המלך עירום, אלא הציבור כולו.
כן ירוץ לבחירות, לא ירוץ לבחירות, משפטי וחקירות נתניהו עומדים להיות ההצגה הטובה בעולם כולו. אז ימצאו קונץ פטנט של חוק יסוד לא הכי יסודי בעניין הגיוס או יבקשו הנחת בג"ץ או כל תעלול אחר, ועדיין הבחירות בפתח והן רוקעות ברגליהן. זה מה שאומר הסיסמוגרף הרגיש של חתולי הביצה הוותיקים, בדומה לעצבנות חתולי הבית לפני רעידת אדמה.
החרדים שעושים קולות של "הולכים עד הסוף" חשים גם הם מה שחשים חתולי הביצה, ואם כבר הולכים לבחירות, אזי נוכיח לכולי עלמא, ובעיקר למצביעינו, שעד כדי כך גדולה אמונתנו בהשם יתברך ובמצוותיו ובחוקותיו, שאנחנו מוכנים למסור את נפשנו ואת כיסאותינו ובלבד שאברכינו לא ייצאו חו"ח מאוהלה של תורה. עסקני החרדים מבינים את הראש של המסורתיים והחרד"ליים לא פחות ממנהיגיהם. הם מביטים במשה כחלון, שרוצה להקדים אותם עם אולטימטום ההצבעה על התקציב, ובנפתלי בנט, שרוצה גם לצאת צדיק וגם רשע מדאורייתא, ומבינים שחששם של שני אלה הוא שנתניהו ממשיך בראשות הממשלה, מתגלגל חודשים על חודשים בחקירות ובבתי המשפט, ועשוי להשפיע לרעה על תמיכת מצביעיהם בשותפות עם חשוד (חזקת החפות בלה בלה) לקראת הרשעה בשוחד שמשמעה כלא.
אם מישהו חושב שעסקני הימין הם מטומטמים מכדי לחשב את מסלול התודעה של בוחריהם קדימה ואחורה, חרף הסקרים המחמיאים כעת, הוא טועה. בניווטים מעין אלה הם הגאונים האמיתיים. עובדה: הם אלו שגם דופקים את הציבור שלהם וגם מצליחים להחזיק בו. אומנם השרה איילת שקד אומרת: "לא ניתן לשמאל את התענוג בפירוק הממשלה", אבל מה רע בלהתענג על ראש ממשלה שהרוויח - סוף־סוף משהו ביושר - כל סיבוב פומבי כשהוא מגולגל בזפת ונוצות?
בינתיים נתניהו מטפס בסקרים, ויש צורך לומר לשמאלנים מיואשים: "תרגיעו". התפכחות מהיום למחר שתהיה לה השפעה על סקרים היא עניין בלתי אפשרי אצל אלה שקריסת המנהיג לגביהם היא שבר נפשי. שלא לדבר על פגיעה במפלגה שהיא עניין שבטי. מדובר בתהליך של כרסום זוחל והשפעתו על השותפים. כיום אין מצב שהמלצות המשטרה על שוחד יגרמו לזעזוע המקווה של השמאל. בייחוד עבור גוש ימין בעל דפוס עברייני שסוגר שורות נגד המשטרה ומערכת החוק והמשפט. מה שמדבר זה זמן נתניהו ושות' בחדרי החקירות ובתי המשפט.
בכלל, ההשפעה של הכרסום בתדמית נתניהו על הציבור הימני שמכור לשטיקים שלו היא התהליך המרתק והחשוב ביותר לקראת הבחירות. תוצאות התהליך הזה יקבעו את דמות החברה בישראל. או אספסוף חסר דעה ונורמות מינימליות, ואז הלך עלינו כמדינה וכחברה, או שהתהליך הזה יחולל זעזוע טקטוני שישנה את פני החברה והמגמה בישראל.
המפתח הוא התפכחות המזרחים. במשך שנים מייחל השמאל שהמזרחים ויושבי הפריפריות יבצעו את הפליק־פלאק האולטימטיבי. אחרי שדילגו לימין משום שמפא"י והשמאל "דפקו אותם", הם יבינו שמי שדופק אותם כיום באמת זה הימין. זה אמור להיות הטריגר שבעקבותיו יחליפו השמפניות והסיגרים את בריכות השחייה של הקיבוצים, והטייקונים בחסות ממשלת הימין יחליפו כגזלני האומה את (מפעלי) ההסתדרות ו(שוב) הקיבוצים. וזה חשוב גם אם המתהפכים והמתפכחים עדיין יישארו במתחם הנוחות של קואליציית הימין.
לשמאל יהיה סיכוי, כאשר תהליך הדה־לגיטימציה של נתניהו יצבור תאוצה אצל כ־5 מנדטים של סרבני ההצבעה הקבועים. הפילוח מורה שהראש שלהם בכיוון הנכון והם זקוקים לטיפול ממושך, וזה בדיוק מה שיקרה במשפטי נתניהו.
סיכון ביטחוני
הפעילות החשובה ביותר כאשר יש בחירות בפתח היא בחינה מיקרוסקופית של התנהלות נתניהו ושות' כשהם נדחקים לתהום. אלה יעשו הכל, אבל הכל, כדי לשרוד. יש בעיה חמורה כאשר נתניהו מוביל אותנו למלחמה אם חו"ח תפרוץ, אלא שהיא יותר מוסרית ממעשית. שיקול הדעת של מערכת הביטחון גובר על זה של נתניהו כשהוא מסתובב על הגריל, וצה"ל לא יאפשר לו להתפרע.
יש כאלה שסבורים שאם נתניהו יידחק לפינה, הוא "יוציא שני מיליון לרחובות". עד עכשיו, בכל פעם ש"תומכי נתניהו" יצאו לרחובות, זה נגמר בדרדלה. פה ושם כמה עשרות. גם אם הוא עצמו יקרא להם להפגין בקולו, זה ייראה כקריאה למלחמת אזרחים, ואל תשכחו את מגן הדמוקרטיה, אוי לאותה הצהרה, רוני אלשיך. הדלק של הימין הוא שנאת האחר, אז מי זה האחר שנגדו ייצאו לרחוב? שוב אלשיך ששוטריו ינהלו את ההצגה?
הבעיה העכשווית האמיתית היא שרצף פרשיות השחיתות הופך את נתניהו לסיכון ביטחוני. לא רק בגלל סיפורי המגנומטרים ושגרירות ירדן, אפילו לא החלטות חסרות אחריות בתקיפת מטרות חסרות תועלת בסוריה (כאן מגובה נתניהו בהסכמת מערכת הביטחון).
אחת ההגדרות של "סיכון ביטחוני" היא מצב שבו אישיות הקשורה לביטחון תלויה בחסדיהם של אחרים. התלות של נתניהו בעדויות שעשויות להכניס אותו לכלא היא ברורה. השאלה היא אם נתניהו, ברגעים של פאניקה, עשוי לעשות הכל כדי לקנות את שתיקת האדם שהוא תלוי בו. והאם אותו אדם שנתניהו תלוי בו, תלוי באדם אחר שיש לו אינטרס הקשור לביטחון.
אני יודע שזה היגיון כביכול עקום - היגיון של "ארזת לבד", אבל זה ההיגיון של מי שמופקד הן על שמירת הביטחון והן על טוהר המידות של מערכת הביטחון, ואלה הם שני התפקידים הפורמליים המוגדרים בחוק המלמ"ב. והחוק הזה מחייב לפעול אם יש סיכוי אפילו קלוש שראש הממשלה, בגלל נסיבות כאלו ואחרות, יהיה נתון לאפשרות הקלושה ביותר של סחיטה.