1. הברית בין ישראל למדינות הערביות הסוניות עולה שלב: ממגעים חשאיים בחדרי חדרים היא הופכת לגלויה ופומבית יותר, אם כי היא עדיין מתנהלת בחסות של פורומים בינלאומיים או בשוליהם. השבוע נפגש בוושינגטון הרמטכ"ל גדי איזנקוט עם עמיתו מערב הסעודית, גנרל פאהד בן חאמד אל־ראוויל, כך דיווחה העיתונאית גילי כהן בכאן 11. המפגש נערך בשולי כינוס של עשרות רמטכ"לים מרחבי העולם. דובר צה"ל סירב להתייחס לידיעה.
בחודש שעבר, כפי שדיווחתי ב"מעריב", השתתף ונאם ראש המוסד יוסי כהן בכינוס בינלאומי בניו יורק, שבו השתתפו גם שר החוץ הסעודי עאדל אל־ג'ובייר ודיפלומטים בכירים מאיחוד האמירויות הערביות, מבחריין ומתימן. לא מן הנמנע שכהן ניצל את ביקורו למפגשים חשאיים עם נציגים ערביים.
בין לבין מתברר כי ישראל ממשיכה להשתתף בכוח משימה בינלאומי מיוחד שפועל בירדן, ואשר חבריו חולקים מידע מודיעיני ומשתפים פעולה בתחום הצבאי - כך דיווח לאחרונה עלון החדשות הצרפתי "אינטליג'נס און ליין". על פי הידיעה מדובר בכוח משימה בהשתתפות נציגים של כוחות מיוחדים ואנשי מודיעין מ־21 מדינות, בהן ירדן, ארה"ב, גרמניה, בריטניה, צרפת, איטליה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, מצרים ועוד. שיתוף הפעולה הבינלאומי מופעל תחת השם GALLANT PHOENIX OPERATION (מבצע עוף החול הנועז/האבירי).

זמן מה לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, במרץ 2011, הפכה ירדן לבסיס הפעולה של כוחות הקואליציה נגד "המדינה האסלאמית". לבסיסי היבשה והאוויר שלה הגיעו יחידות מיוחדות מארה"ב, ממדינות ערביות ומאירופה, יחד עם מטוסי הקרב שלהם. זו הייתה רק תוספת לשיתוף הפעולה הביטחוני, המודיעיני והצבאי רב־השנים המתקיים בין ירדן למערב. לפי פרסומים זרים, גם בין ישראל לירדן מתקיים זה עשרות שנים קשר דומה, כולל השתתפות חילות האוויר של ישראל וירדן בתרגילים אוויריים בחסות בינלאומית, בעיקר של ארה"ב.
המבצע יצא לדרך ב־2014 ביוזמת הפיקוד המשותף של הכוחות המיוחדים בארה"ב ובהשתתפות שמונה מדינות, ותפקידו היה להדק את שיתוף הפעולה המודיעיני בין כוחות הקואליציה במלחמתם בדאע"ש. בשלב מאוחר יותר הצטרפו למבצע עוד ועוד מדינות.
המשימה הראשונה הייתה לאתר ולבלום את מעבר אנשי דאע"ש מעיראק לסוריה. בהמשך הורחבו סמכויות המבצע ומשימותיו. רמטכ"ל צבא ארה"ב, ג'וזף דנפורד, הסביר ביוני 2016 כי מטרת כוח המשימה היא "לא רק לחלוק במידע מודיעיני במאבק נגד דאע"ש, אלא גם לאפשר את העברת המידע הזה לכוחות הביטחון, המשטרה ורשויות אכיפת החוק, כדי שהם יקבלו תמונה טובה יותר ויוכלו להתמודד עם האתגר של הזרים" (שהצטרפו לדאע"ש ואחר כך החלו לשוב לארצותיהם - י"מ).
השבועון הגרמני "דר שפיגל" ציין כי אחת המטרות החשובות של המדינות האירופיות היא להיעזר בכוח המשימה כדי לאסוף פרטים ומסמכים על זהות הלוחמים הזרים, ולקבל דגימות דנ"א וטביעות אצבעות ממי שנתפסו בחיים או מהגופות שנמצאו בשטח. לפי השבועון, שירות הביון הגרמני, BND, מייחס חשיבות רבה למשימה, שנועדה לסכל פיגועים של הלוחמים הזרים ששבים לארצות המוצא שלהם. יצוין בהקשר זה כי הן ראש המוסד יוסי כהן והן ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר אמרו כמה פעמים כי מידע מישראל סייע לסכל פיגועי טרור בעשרות מדינות בעולם.
יודגש כי כוח המשימה של המבצע הוא גוף מטה, שאינו נלחם אלא מכווין את היחידות הלוחמות ואת כוחות האוויר של הקואליציה לפעול ולתקוף את אנשי דאע"ש. ככל הידוע, מעבר לפעילות מודיעינית והקמת קשרים בקרבת הגבול ברמת הגולן, כוחות של צה"ל לא פעלו במלחמה בסוריה.

 
# # #
ובחזרה לביקורו של איזנקוט בארה"ב. את מפגש הרמטכ"לים בוושינגטון שמתקיים מדי שנה יזם הרמטכ"ל האמריקאי, דנפורד. נסיעתו של איזנקוט לכינוס היא גם תחילת מסע פרידה שלו לקראת סיום תפקידו בסוף השנה. וזאת בהנחה שההסתבכות במינוי החברים בוועדה למינוי בכירים לא תעכב את פרישתו. מן הסתם איזנקוט מקווה ומייחל שעד 31 בדצמבר 2018, מועד הפרישה המתוכנן שלו, לא ייאלץ להורות לצה"ל לצאת למלחמה בעזה.
בכינוס בוושינגטון השתתפו המפקדים של צבאות ממדינות ערביות ובהן ערב הסעודית, כוויית, קטאר, מצרים, ירדן, סודן ומאוריטניה, וממדינות מוסלמיות כמו אינדונזיה. אפשר לשער שאיזנקוט נפגש בנוסף לרמטכ"ל הסעודי גם עם עמיתים ערבים נוספים, וודאי ממצרים ומירדן. דובר צה"ל הפיץ תמונה משותפת, מעין תמונת מחזור של כל המשתתפים. אבל הרמטכ"ל לא צריך להיזקק לפורומים בינלאומיים בחסות צבא ארה"ב או נאט"ו כדי להיפגש עם עמיתיו מהמדינות הערביות. לא מן הנמנע כי ב־46 חודשי כהונתו הוא נפגש עם חלק מהם, אם לא עם כולם. המפגשים הם ביטוי נוסף לשיתוף הפעולה, נוסח מבצע עוף החול האבירי, המתקיים בין ישראל למדינות הערביות.
אבל לא צריך להיסחף. המפגשים של בכירי מערכת הביטחון עם עמיתיהם מהמדינות הערביות הם מוכווני מטרה ואינטרסים: מאבק באיראן. ההשתתפות של ישראל במבצע המשותף בירדן היא ביטוי לתרומה המודיעינית שלה למלחמה בדאע"ש שעליה נכתב כאן לפני כמה שבועות. אבל למעט ירדן ומצרים, החתומות על הסכמי שלום עם ישראל, כל עוד לא תהיה התקדמות במישור הפלסטיני, המפגשים האלה ואחרים יישארו מוגבלים ולא יעלו אל פני השטח באופן גלוי. עוד מוקדם לישראלים לתכנן נסיעות לריאד, לבחריין, לאבו דאבי או לדובאי, אלא אם אתם סוחרי נשק או מומחים לסייבר וביטחון המולדת.

הרמטכ"ל הסעודי אל-ראוויל. האינטרס העיקרי: איראן. צילום: AFP


 
2. מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם ביקר לאחרונה בווייטנאם, במטרה לשפר את הקשרים הביטחוניים והצבאיים בין שתי המדינות ולקדם את הייצוא הביטחוני מישראל. במהלך הביקור הקצר, שנמשך שלושה ימים, נפגש אדם עם שר ההגנה נגו צ'ון ואן ליק ועם בכירים נוספים. הוא דן עמם, בין היתר, על הקמת ועדות לשיתוף פעולה ביטחוני והעברת טכנולוגיות מתקדמות. כבר ב־2011 נחתם הסכם לשמירת סודיות בין שתי המדינות, והמשמעות היא שמעתה יכולות חברות ישראליות למכור לווייטנאם ציוד ביטחוני ונשק חדישים ומתקדמים יותר.
בארגון הביקור הייתה מעורבת בלוריה חממה, שמונתה לפני כחודשיים לתפקיד ראש משלחת משרד הביטחון (ונספחית של צה"ל) בהאנוי במקומו של קובי טייבל, שסיים את תפקידו שם. חממה, שעובדת באגף לסיוע ביטחוני (סיב"ט), עסקה בעבר במכירת עודפי ציוד של צה"ל. היא האישה הרביעית שנשלחת לעמוד בראש נציגות משרד הביטחון בחוץ לארץ. בעבר מילאו תפקיד דומה שתי נציגות משרד הביטחון בפולין, ואחת בהולנד. 
וייטנאם, מדינה בעלת אוכלוסייה של 92 מיליון איש, שחשה מאוימת על ידי סין ומנסה לנהל מדיניות שפניה למערב, הופכת ליעד חשוב ביותר לתעשיות הנשק הישראלית. כפי שפורסם כאן לפני כארבעה חודשים, בעשור האחרון מכרו חברות ביטחוניות ישראליות לווייטנאם ציוד ומערכות נשק בכמיליארד דולר. העסקה הגדולה ביותר הייתה של רפאל, שמכרה לווייטנאם מערכות הגנה אווירית מדגם "ספיידר" ביותר מחצי מיליארד דולר. איש העסקים סמי קצב, שבבעלותו חברת "תעשיות נשק לישראל" (לשעבר מפעל "מגן" של התעשייה הצבאית), הקים בווייטנאם מפעל להרכבת רובי תבור בעלות של כ־100 מיליון דולר.
אלתא, חברה בת של התעשייה האווירית, סיפקה לצבא וייטנאם מכ"מים וציוד ללוחמת סייבר בשווי של יותר מ־100 מיליון דולר. התעשייה הצבאית (תעש) מכרה ידע לשדרוג והשבחת טנקים וכן רקטות המכונות "אקסטרא", שהטווח שלהן הוא לכ־150 ק"מ, בעסקה בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים. חטיבת תדיראן של אלביט מכרה ציוד קשר בכ־20 מיליון דולר.
החברה הוותיקה ביותר שפועלת בווייטנאם היא וורינט, שהחלה למכור במדינה כבר לפני כ־20 שנה ומספקת מערכות האזנה ומודיעין לכוחות הביטחון בהיקף של כ־30 מיליון דולר. חברה נוספת שהצליחה למכור מתוצרתה בעשרות מיליוני דולר היא נס, שמייצרת בין השאר מערכות בקרה אווירית.
כעת על הפרק עסקת ענק חדשה של התעשייה האווירית, שמנסה למכור בכחצי מיליארד דולר לוויין ריגול וגם מל"טים מדגם "הרון". על החשיבות שמייחסים בתעשיות הביטחוניות לווייטנאם תעיד העובדה שלאחרונה מנסה גם חברת אירונאוטיקס להיכנס לשוק במדינה, וגם אלביט מתעניינת בנעשה שם. סגן הנשיא שלה לענייני שיווק, רני קליר, ביקר במדינה, והחברה החליפה את נציגה.
חלק מהחברות הישראליות נעזרות באשת העסקים נגואן טהי טהאנה נאן, הנחשבת למקורבת לשר ההגנה, ובשותפתה, אשת עסקים ישראלית.
אין שום דבר חריג ואין פסול בטיפוח היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות. אך רצוי שמשרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות יכלכלו את צעדיהם בתבונה ולא יתפתו לעסקאות בתחום האפור. לא רק משום שעסקאות מפוקפקות אסורות על פי החוק בישראל. וגם לא רק משום שזה מנוגד להסכמים שישראל חתומה עליהם למלחמה בשחיתות של ה־OECD. אלא גם, ואולי בעיקר, משום שהמפלגה הקומוניסטית השלטת בווייטנאם פתחה בשנה האחרונה במסע לביעור נגע השחיתות שפשה במדינה.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "ככלל, משרד הביטחון אינו מתייחס להסכמים עם מדינות ספציפיות. מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אודי אדם ערך בשבוע שעבר ביקור בווייטנאם ובמסגרתו התקיים דיאלוג אסטרטגי־ביטחוני".
מהתעשייה האווירית ואירונאוטיקס נמסר כי הם אינם מוכנים להתייחס לנושא. אלביט ותעש לא הגיבו לפניות "מעריב".