הניסיון להפיל את תיק הצוללות על נתניהו מבהיר מדוע ציבור גדול ממשיך לתמוך בו

ולמרות זאת, ראה זה פלא, רגע אחרי שיצאה ההודעה מהמשטרה החל צונאמי אופוזיציוני ותקשורתי, שתכליתו להפוך את האיש שאפילו לא נחקר לנאשם היחיד והמרכזי בתיק. כל הכותרות, כל התמונות, כל הכתבות, כל הפרשנים, כל הספקולציות, כולם כולם ניסו להלביש על נתניהו את התיק שזה עתה יצא ממנו בשלום. אם ידע על כל הלכלוך, אומרים יריביו, הוא חייב להתפטר. אם לא ידע על כל הלכלוך, הוא גם חייב להתפטר. 

אם יש את נפשכם לדעת מהו הדבר הזה שמלכד את מי שיש מי שמכנים אותם בלעג "ביביסטים"; אם יש לכם עניין לגלות את אותו אלמנט, שגורם לאנשים שבבסיסם הם במחנהו של ראש הממשלה, להישאר במחנה הזה גם כשעולות מפעם לפעם שאלות על התנהלותו, וגם כשיוצאים החוצה סיפורים שמחשידים אותו במעשים כאלה או אחרים; אם אתם רוצים להבין מהו הדבק הזה שמחבר חזק יותר מכל דבק אחר את המחנה הזה, ומלכד אותו סביב ראש הממשלה - לכו אל מה שקרה בשבוע האחרון בעקבות המלצות המשטרה בפרשת הצוללות, ועוד קודם לכן אל כל העיסוק התקשורתי בפרשה הזו, ותבינו. 

זה לא שאין ולא היו צריכות להישאל שאלות בעניינו של נתניהו. אני מודה, גם לי היה קשה לקבל את הטענה שלפיה עו"ד דוד שמרון עסק בענייניו של מיקי גנור ביד אחת, ובענייניו של נתניהו ביד השנייה, ונתניהו לא ידע על עיסוקיו האחרים של פרקליטו ומקורבו דבר וחצי דבר. גם היום אין לי שום ידיעה איפה נמצאת האמת, למעט העובדה ששני הצדדים מכחישים, ושהמשטרה לא מצאה שום דבר שיפריך את הכחשותיהם. 

אבל לשאול שאלות על נתניהו והתנהלותו בפרשת הצוללות זה עניין אחד, והניסיון המגושם להפיל עליו את התיק הפלילי בכל הכוח והגמלוניות, זה עניין אחר. זה נכון לאותה תמונה שעליה דיבר נתניהו לפני כמה ימים, שבה הוא נראה עולה מן הצוללת, תמונה שליוותה בשנתיים האחרונות כל דיווח לגבי החקירה, גם כשלמדווחים היה ידוע שלא הוא החשוד ולא הוא הנחקר. זה נכון, כאמור, לעביט שנשפך על ראשו בשבוע שעבר, כאילו היה החשוד המרכזי, רגע אחרי שהמשטרה סיימה את החקירה שבה התברר שהוא היחיד מבין אלה ששמם הוזכר, שאפילו לרגע אחד לא נחשד במשהו. זה נכון לאינספור תחנות בדרך. 

בין השאר זה נכון גם לזו שבה נזרקה לחלל האוויר הספקולציה, שאביה מולידה היה השר לשעבר משה (בוגי) יעלון, ולפיה נתניהו החליף אותו באביגדור ליברמן רק כדי שיוכל לקדם בלי בעיות את עסקת הצוללות המושחתת. ראיות לתזה הזו לא היו אף פעם. העובדה שלפיה רגע קודם לכן הציע נתניהו את תיק הביטחון לבוז'י הרצוג, לא הסתדרה גם היא עם הקונספירציה. אבל בתיק הזה כל הימור זכה.

האופוזיציה יכולה לדרוש את התפטרותו של ראש הממשלה על רקע אלף ואחד נושאים. זה יכול להיות על רקע המצב הביטחוני או המצב המדיני או המצב הכלכלי או מצב החקירות נגדו. אבל יש משהו לא רציני בדרישה ממנו להתפטר על רקע פרשה שבמשך שנתיים טענו נגדו שהוא קשור בה, בדיוק ברגע שבו המשטרה מסכמת שהוא לא. 

"איך זה יכול להיות שהוא מכיר כל רכילות שקשורה לרצון של גדעון סער לרשת את מקומו", שאלו בלעג אינספור עיתונאים ופוליטיקאים, "אבל הוא לא יודע מה עושים האנשים שסביבו?". ובכן, זה פשוט מאוד. הרכילות על סער עוברת בכל שיחה שבה משוחחים ביניהם שני פעילי ליכוד בסניף בחצור. עסקת שוחד, מטבע הדברים, מתנהלת בין שני אנשים, שסביר להניח שאף אחד מהם לא משתף בה את חבריו בפינת הקפה שבמשרד ראש הממשלה. ככה פשוט.

אם מישהו מבקש דוגמה כדי להבין עד כמה גדולה הייתה ההתפרעות התקשורתית בעניין הזה, הוא מוזמן ללכת אל כתבה אחת, מהמכוערות שנראו כאן, ששודרה בחדשות ערוץ עשר לפני שנתיים בדיוק. יום או יומיים קודם חשף רביב דרוקר מייל ששלח ב־22 ביולי 2014 היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי, למנכ"ל משרדו, דן הראל, ובו הוא מספר על שיחת טלפון שקיבל מדוד שמרון בעניין תאגיד הצוללות הגרמני טיסנקרופ. החשיפה העיתונאית הייתה חשובה, לא יכול להיות על זה ויכוח. אלא שלמחרת החליטו בערוץ עשר ללכת איתה עוד צעד קדימה, ולהתעמק בשעה המדויקת שבו נשלח המייל.

"בפרשה הזאת יש גם מי שנפגעים אישית", דיווח הכתב. "מיכל קסטן־קידר זיהתה אתמול מיד את התאריך שבו נשלח המייל שפרסמנו. בעלה דולב נפל בקרב על גבול הרצועה, ונקבר חצי שעה אחרי שהמייל נשלח". על רקע תמונתו של סגן אלוף קידר המנוח, הובאו דבריה של אלמנתו. "יש מלחמה, נהרגים אזרחים, נהרגים חיילים, אל תתעסק לי עכשיו במכרזים. טפל במלחמה, תציל חיי אדם".

הכתבה כולה עסקה בקשר של נתניהו לפרשת הצוללות, וכל מי שצפה בה לא היה יכול להבין אלא עובדה אחת. בעוד חיילינו נלחמים, מוסרים את נפשם ונקברים, נתניהו עוסק במכרזים על צוללות כדי לסדר עמלות למקורביו. העובדות, רק נזכיר, הן שאת המייל הזה שלח היועץ המשפטי של משרד הביטחון למנכ"ל משרד הביטחון אחרי שיחה שהייתה לו עם עו"ד שמרון. ראש הממשלה לא שלח את המייל, לא צלצל לעו"ד בן ארי, ולא היה קשור לכל העסק הזה. 
 

יש כאן, בסיפור הזה, עוד כמה מעורבים, שכדאי להקדיש להם מילה. יאיר לפיד ומשה יעלון יצאו גם הם אחרי פרסום ההמלצות בביקורת קשה על נתניהו, ודרשו ממנו להתפטר. ההגנה על נתניהו, במקרה הזה, הגיעה ממקור בלתי צפוי, כשגורמים במשטרה צוטטו, בהתייחס לשניים: "הדברים שהם אומרים בתקשורת רחוקים מאוד ממה שאמרו במשטרה".

במקרה של יעלון הסיפור מרתק עוד יותר. יעלון מוצג כבר שנים, וביתר שאת מאז התפטר מהממשלה והחל לתקוף אותה, כאחד ממגיניה הגדולים של מערכת אכיפת החוק. בניגוד לימין המתלהם, המבקש לשרוף את המועדון, יעלון מצטייר תמיד כאחד האחרונים בימין המקצין, שמתייצב לצדה של הממלכה ולצדו של שלטון החוק. לפני כשנה וחצי, זמן קצר אחרי שיעלון מסר עדות בפני חוקרי המשטרה, וטען למעורבותו של נתניהו בפרשה, הביא גיא פלג בחדשות ערוץ 2 את דבריו של "בכיר במערכת האכיפה". "עדותו של שר הביטחון לשעבר יעלון במשטרה בעניינו של נתניהו", אמר אותו בכיר, "היא אוסף רכילויות ושמועות שאין למערכת האכיפה מה לעשות איתן... עם תחושות והשערות לא הולכים לבית המשפט".

יעלון, שמקפיד לצאת נגד כל מי שתוקף את מערכת אכיפת החוק, לא נשאר חייב, ובמתקפה נגדית חריפה השיב: "אם גורמי החקירה והפרקליטות היו משקיעים חלקיק קטן מהזמן שהם משקיעים בתדרוכים תקשורתיים מגמתיים ובניסיונות מביכים להתחמק מחובתם להגיע לחקר האמת ולסתום פיות, היו כבר מוגשים כתבי אישום". 

שם זה לא נגמר. השבוע שלח יעלון מכתב פומבי קשה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, והאשים אותו בטיוח של חקירת הצוללות. אגב, כמה מהעיתונאים שתקפו בשבוע שעבר את שרת המשפטים איילת שקד, בטענה שהיא פוגעת בשלטון החוק כשהיא מבקרת את דינה זילבר, נפעמו מההתקפות של יעלון על מנדלבליט ולא חשבו שהוא ראוי לביקורת בגללן. ביקורת זה עניין לגיטימי, תלוי מאיזה צד היא באה. 

# # #

בניגוד לכמה מחברי, אני לא חושב שמתוך כך שנתניהו יצא נקי מחקירת הצוללות אפשר להסיק שמדובר בתחקיר כושל או בסיטואציה שבה ההר הוליד עכבר. אני חושב שהתחקיר של דרוקר היה תחקיר מצוין, שהביא לחקירה חשובה ולחשיפות חשובות, וגם לשאילת שאלות חשובות. מי שפגע בו היו מי שבחרו לקחת אותו מהנקודה הזו אל רדיפה אובססיבית אחרי ראש הממשלה, והתעקשו שלא להרפות גם כשהרדיפה הזו לא התכתבה עם המציאות ועם הממצאים. 

ועוד משהו קטן. משטרת ישראל תרמה גם היא את חלקה להעצמת ההתמקדות בראש הממשלה, אף שהיא עצמה החליטה שהוא לא נדרש אפילו לחקירה. העובדה שהיא בחרה מראש להדביק לפרשה הזו את הכינוי "תיק 3000", ובכך לייצר בציבור תחושה שישנו רצף ארוך של פרשיות נגד נתניהו, היא לא פחות משערורייה. 

רוצים לשמוע על שערורייה עוד יותר גדולה? ובכן, השבוע פניתי למשטרה וביקשתי לדעת "מי החליט, ומדוע החליט, להעניק לתיק החקירה את המספר 3000, ובכך לצרף אותו כחלק מסדרת תיקי החקירה המתנהלים נגד ראש הממשלה?". עוד ביקשתי לדעת "על איזה רקע ומדוע בכלל ניתנה סדרת מספרים שונה ומיוחדת לתיקי ראש הממשלה?". דוברת המשטרה הודיעה לי אתמול שהיא לא רוצה לענות לשאלות האלה.