מנג, סגנית נשיא וואווי, ענקית התקשורת הסינית, נעצרה בקנדה במהלך נחיתת ביניים בוונקובר. מעצרה בוצע על סמך בקשת הסגרה שהוצאה נגדה על ידי ממשלת ארה"ב, שביקשה לעצרה זה יותר משנה. המעצר בוצע בחשאי ב־1 בדצמבר והתפרסם רק כעבור כמה ימים.
ביום המעצר נפגש הנשיא דונלד טראמפ עם מנהיג סין שי ג'ינפינג בשולי ועידת G־20 בבואנוס איירס, והשניים הכריזו על "שביתת נשק" במלחמת המכסים בין המדינות. הבורסות בעולם, ובמיוחד וול סטריט, הגיבו בהתאם, והירידות במדדים נבלמו. אך מיד כשנודע דבר המעצר - המגמה התהפכה. השווקים המשיכו לרדת, ומנהיג סין זועם מאוד. השבוע הגיבה ממשלת סין ועצרה דיפלומט קנדי לשעבר המשמש יועץ ל"קבוצת המשבר הבינלאומי" ((INTERNATIONAL CRISIS GROUP, גוף מחקר בלתי תלוי, ללא כוונות רווח, שבוחן את השלכותיהם של עימותים ומלחמות.
מנג אינה רק סגנית הנשיא ומנהלת הכספים הראשית של וואווי, אלא גם בתו של מייסד החברה, רן ז'נגפיי, והמיועדת לרשת אותו. ז'נגפיי היה אזרח שעבד ביחידות מחקר טכנולוגיות בצבא סין. ב־1987, לאחר שעזב את הצבא, הקים את וואווי בהשקעה של כ־5,000 דולר. 30 שנה לאחר מכן היא אחת מהחברות הגדולות בסין ומהמובילות בעולם בתחום התקשורת והטלפונים הניידים.
היא כבר עברה את אפל במכירות סמארטפונים, ורק סמסונג מקדימה אותה. מכירותיה ב־2017 הסתכמו ב־86 מיליארד דולר, והיא מעסיקה כ־200 אלף עובדים ב־170 מדינות. החברה ומייסדה מקורבים מאוד לצמרת המפלגה הקומוניסטית ולנשיא שי, ומה שמדאיג יותר מבחינת המערב - גם לצבא ולמודיעין הסיניים.
שידורי המהפכה
הממשל האמריקאי ממעט בפרסום פרטים על הסיבות לבקשת ההסגרה של מנג בת ה־45, שאמורה לעמוד לדין בבית משפט פדרלי בארה"ב. אך ככל הנראה יש לכך שלוש סיבות: הראשונה והחשובה ביותר היא החשד שוואווי הפרה בשיטתיות את משטר העיצומים שמטילה ארה"ב על איראן.
הארגון החשוב "מאוחדים נגד איראן גרעינית" (UANI) פרסם השבוע מסמך רקע על נסיבות המעצר. בארגון חברים סנאטורים, פקידי ממשל בכירים וראשי מודיעין מארה"ב ומאירופה - כולם לשעבר - ששמו להם למטרה להפעיל לחץ על ממשלות וחברות בעולם להצטרף לעיצומים נגד איראן. UANI הוא ארגון פרו־ישראלי מובהק. ראש המוסד לשעבר מאיר דגן היה חבר בו, וכפי שפורסם ב"מעריב", ראש המוסד יוסי כהן הרצה בפניו בספטמבר השנה בניו יורק, במקביל לכינוס העצרת הכללית של האו"ם.
לפי המסמך, וואווי סוחרת עם איראן מאז 1999 ומספקת מערכות תקשורת, ציוד ושירותי ייעוץ לחברות הטלקומוניקציה ולתעשיות הביטחוניות שלה, כולל לחברות שעובדות או קשורות למשמרות המהפכה, שעליהם ועל מפקדיהם הושתו עיצומים. ב־2015 דיווחה וואווי כי איראן היא השוק הגדול ביותר שלה מחוץ לסין.
מקור הבקי בחקירה אמר ל"מעריב" כי וואווי ומנג שיקרו באשר לקשרים שלהם עם חברה בשם "סקייקום", שניסתה לרכוש בעורמה מחשבים בארה"ב ולהבריחם לאיראן. בכירי סקייקום ניסו להעלים את העובדה שהחברה בשליטת וואווי.
איראן היא אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר של סין. היצוא הסיני לאיראן הסתכם ב־2016 (השנה האחרונה שיש עליה נתונים) ב־16.4 מיליארד דולר. היבוא מאיראן הסתכם ב־14.8 מיליארד דולר, כולל קנייה של כ־800 אלף חביות נפט גולמי ליום, שהופכות את סין ללקוחת הנפט הגדולה ביותר של טהרן.
בכירים ב־UANI ניסו בשנתיים האחרונות לדבר על לבם של הבת ואביה, כדי שיחתכו את הקשרים שלהם עם איראן או לפחות עם משמרות המהפכה או גופים שקשורים אליהם. הם הציגו להם מידע חשאי שהגיע מה־CIA, וגם מהמודיעין הישראלי, כיצד חברות איראניות שעמן הם עובדים משמשות גם כמכבסות להלבנת כספים, וגופי חזית (פרונט) להעברתם לידי ארגוני טרור, שזוכים לחסותה של איראן.
"הזהרנו אותם והתרענו בפניהם במיוחד", נכתב במסמך, "על כך שהציוד של וואווי משמש את חברות הטלקומוניקציה של איראן וסוכנויות הביון שלה למעקבים אחר מתנגדי משטר, עיתונאים ומפגינים, כמו גם לפגיעה במיעוטים אתניים נרדפים, מעקבים שמסתיימים במעצר, בעינויים ולעתים גם במותם של אזרחים איראנים". אך מנג ואביה רן, שהונם נאמד במיליארדי דולרים, הפגינו יהירות. כל ניסיון לשכנע אותם נתקל בהתעלמות, בזלזול ובמשיכת כתפיים.
בכירי UANI אינם מסתפקים רק בלחץ על וואווי. הם גם קוראים לחברות אמריקאיות שעושות עסקים עם התאגיד הסיני לשקול מחדש את עמדתן. במסמך הם מדגישים כי אמזון, מיקרוסופט וענקית הקמעונות וולמרט מוכרים את מוצרי החברה הסינית: סמארטפונים, שעונים חכמים, מחשבים ועוד. הם גם מציינים כי וואווי עושה עסקים עם משטרו של קים ג'ונג און בקוריאה הצפונית, סיבה נוספת לדעתם המצדיקה את ניתוק הקשר והורדת מוצרי וואווי מהמדפים בארה"ב.
מעצרה של מנג הוא חדשות רעות לכלכלה העולמית אך חדשות טובות לישראל ולראש הממשלה בנימין נתניהו, במאמציו לשדל את הקהילה הבינלאומית להצטרף לממשל טראמפ בעיצומים נגד איראן. אין ספק שמעצרה שולח מסר ברור לחברות ומנהלים, לא רק בסין אלא ברחבי העולם, כי ידו הארוכה של ממשל טראמפ תגיע אליהם, אם יפרו את העיצומים. אפילו חברת הנפט הלאומית של סין הודיעה ביום רביעי כי היא מבטלת את השקעתה בשדה הגז הגדול באיראן, פארס.
הסיבה השנייה למעצר אולי נסתרת משהו, ואף לא אחד יודה בה: המעצר פוגע קשות במעמדה וביציבותה הכללית של וואווי, שיחד עם סמסונג הקוריאנית מאתגרות את תאגיד הענק האמריקאי אפל ופוגעות ברווחיו. פגיעה במתחרה כלכלי רב עוצמה מסין בהחלט משרתת את הכלכלה האמריקאית ואת תוכנית טראמפ להגביל את היבוא מסין וליצור מקומות עבודה חדשים.
הפלישה הסינית
הסיבה השלישית היא שזה שנים ישנם סברות כי וואווי או חברות בת שלה משתפות פעולה עם המודיעין הסיני. לפי החשד, החברות מאפשרות לשתול במוצריהן שבבים, רוגלות, תוכנות רעילות וסוסים טרויאניים נסתרים, שבעזרתם אוסף המודיעין הסיני מידע בכל העולם.
מסיבה זו אסרה ממשלת הודו כבר לפני שנים על חברות הודיות שעובדות עם הצבא והמודיעין לרכוש מוצרים מוואווי. המודיעין האמריקאי פרסם בפברואר 2018 אזהרה נגד החברה ומוצריה. גם במדינות אחרות במערב - בריטניה, צרפת, גרמניה, יפן - גוברת הערנות מפני הריגול הסיני הצבאי והתעשייתי־טכנולוגי חובק העולם.
גם המודיעין הישראלי מודע לסכנה האורבת מפני הריגול הסיני, שיש לו נוכחות גדולה ביותר בישראל. ככל הידוע, גופי מערכת הביטחון וקהילת המודיעין נמנעים מלרכוש את מוצרי וואווי או לאפשר את כניסתם למתקנים רגישים, קל וחומר סודיים.
כפי שכבר דווח כאן לפני כתשעה חודשים, בשב"כ ובשאר גופי הביון והביטחון יש חשש גדול מהחדירה הסינית לישראל. כבר עתה משרד הביטחון מונע מחברות סיניות לגשת למכרזים. משרד האוצר מנע מחברות בסין לרכוש את חברות הביטוח הפניקס וכלל.
בעבר כבר פורסם כי המודיעין הסיני הצליח לפרוץ במישרין, או בעקיפין דרך תחנות ביניים, לתעשייה האווירית, לרפאל ולחברות נוספות, וככל הנראה גנב משם מידע סודי רב־ערך על פיתוחי נשק ומערכות חדישות מתוחכמות. נחשפו גם ניסיונות חדירה למקומות רגישים ביותר נוספים.
ישראל מודאגת לא רק ממאמצי האיסוף והריגול של סין בישראל, שבה יש לה נציגות דיפלומטית גדולה, אלא גם מהנוכחות הכלכלית שלה, בעיקר בתשתיות אסטרטגיות. חברות סיניות חפרו את כרמלטון (מנהרות הכרמל) ובונות את קו הרכבת עכו־כרמיאל, הרכבת התחתית בתל אביב (הקו האדום) ונמל פרטי באשדוד. יש להן זיכיון להפעלה של נתיבי האוויר העירוניים בתל אביב (נת"ע), כולל הרכבת התחתית, וזיכיון להפעלת נמל פרטי בחיפה. וברקע כל הדברים ישנו גם הרעיון שעליו מדברים כבר שנים אך טרם הבשיל, של בניית קו רכבת לאילת. עלות כל המיזמים האלה נאמדת בעשרות רבות של מיליארדי שקלים.
אבל לא מדובר רק בתחבורה ובתשתיות. גם החקלאות וייצור המזון על הכוונת של סין. הכניסה הראשונה הגדולה של חברה מסין לישראל הייתה ברכישת תנובה. לפני כשנה פורסם כי משרד החקלאות מתכנן להעביר ("להחכיר ל־40 שנה") לרשות המעצמה הסינית שטח של מיליון דונם בנגב ובערבה, שחלקם משמשים כיום לגידול חיטה על ידי חקלאים ישראלים. בתמורה מציעה סין לממן הקמת שני מתקני התפלה בישראל.
בהשוואה למדינות המערב, המבינות את מדיניות ההתפשטות הכלכלית של סין והסכנה הנובעת מכך לביטחון הלאומי, המודעות בישראל עדיין נמוכה. עד היום לא נקבעה מדיניות ברורה, וכל משרד ממשלתי עושה דין לעצמו. משרד התחבורה רוצה שחברות סיניות ייכנסו וישקיעו במשק. משרד האוצר והביטחון מונעים זאת מהן.
אם כי ניכרים סימני ערנות. השב"כ יזם הצעת חוק בנושא שנבחנת במשרד המשפטים, ולאחרונה קיים הקבינט דיון סודי בעניין. הדילמה היא איך לנסח חוק שיהיה מכוון בעיקר נגד החדירה הגוברת של סין, בלי שזה ייאמר במפורש ובלי להרגיזה.
החשש הוא שאם סין תגיע למסקנה כי ישראל מצרה את צעדיה היא תגיב בהתאם, ואולי תסגור את שווקיה בפני יצוא ישראלי וישראלים. הפתרון המסתמן הוא לחוקק חוקים או תקנות שיאפשרו לאסור על חברות זרות לרכוש שליטה מלאה על מה שיוגדרו כנכסים אסטרטגיים וחיוניים כמו מים, חשמל, נמלי ים ותעופה, בנקאות, ביטוח, תחבורה ציבורית ועוד. סין לא תוזכר, אך תהיה הנפגעת העיקרית מהחוק. בשב"כ סירבו להתייחס לנושא.
ספקי ריגול
הפעולה האמריקאית נגד וואווי, שממשלת נתניהו תומכת בה בלי לומר זאת בפומבי כדי שלא להרגיז את הסינים, חושפת גם את הצביעות הישראלית ושל ארגונים תומכי ישראל כמו UANI. בין הנימוקים שמצדיקים את הפעולה נגד החברה מועלה הטיעון שלפיו מכשירי הטלפון החכמים והציוד הנלווה מאפשרים לממשלת איראן לרדוף אחר מתנגדי המשטר ולדכאם.
אבל זה בדיוק מה שעושות כמה חברות ללוחמת סייבר ישראליות ובראשן NSO מהרצליה, וכל זאת באישור משרד הביטחון. הן מוכרות ציוד ותוכנות ריגול שמאפשרים לממשלות ולשירותי המודיעין שלהן לחדור למכשירי טלפון, להאזין, לצלם, לגנוב מידע ולעקוב אחרי מתנגדי משטר ויריבים פוליטיים. הדברים כבר נחשפו במקסיקו, בכוויית, באיחוד האמירויות הערביות ולאחרונה בערב הסעודית.
במאי 2017 נרצח במקסיקו העיתונאי החוקר לוויאר ואלדס, והחשד נפל על ממשלת מקסיקו שעקבה אחריו בעזרת פגסוס, תוכנה של NSO החודרת למכשירי סלולר. לאחרונה שמה של NSO עלה לכותרות כאשר ה"וושינגטון פוסט" פרסם שהחברה מכרה את תוכנת הריגול שלה לשירותי המודיעין הסעודיים. נכון שנסיך הכתר מוחמד בן סלמן והמתנקשים ששלח לא היו זקוקים לתוכנה כדי לזמן את העיתונאי ג'מאל חשוקג'י לקונסוליה באיסטנבול, ושם לרצוח אותו ולבתר את גופתו. את זה עשה אחיו חאליד בן סלמן, שגריר ערב הסעודית בוושינגטון. אבל התוכנה הישראלית אפשרה לנסיך הכתר, שאישיותו הפרנואידית והיהירה נחשפה ברצח הרשלני והלא מתוחכם, לעקוב אחר כל מי שחשד כי אינו נאמן לו או חותר תחתיו.
ניחא שלחלק מחברות הסייבר אין אתיקה וכללי מוסר וכל רצונן הוא למכור ולהתעשר. אבל לשם כך הן רוחצות בניקיון כפיהן עם ההסבר שהן מוכרות את מוצרי הסייבר באישור משרד הביטחון ורק לממשלות. הטיעון הזה מזכיר את מה שאומרים אנשי שדולת הנשק האמריקאית רבת העוצמה (NRA). כדי להדוף כל ביקורת כלפיהם, טוענים אנשי NRA (שנשיאה הוא קולונל אוליבר נורת', גיבור פרשת איראנגייט מלפני שלושה עשורים), כי לא רובים הורגים אלא בני אדם שלוחצים על ההדק. זה נכון. אך ברור גם כי אם יהיו פחות כלי נשק, כך יצטמצם מספר הקורבנות.
לוחמת סייבר הופכת בהדרגה למסוכנת לא פחות מכלי נשק, פצצות ומטוסים. בעזרתה אפשר, כפי שאנו רואים במשטרים רודניים או אפילו בדמוקרטיות רופפות כמו מקסיקו, ללכוד בני אדם ולחסלם. העולם זקוק לרגולציה בינלאומית חדשה שתגדיר את כללי המשחק בלוחמת סייבר, כפי שיש חוקי מלחמה שקובעים מה מותר ומה אסור. אך עד שזה יקרה - אם בכלל - האחריות להגבלת השימוש מוטלת על הממשלות ובכלל זה ממשלת ישראל ובמיוחד משרד הביטחון.
לא הכל צריך להימדד במונחים של הכנסות לקופת המדינה או באינטרסים משותפים חשובים, כמו המאבק באיראן. למען מטרה זו אפשר בהחלט לשתף פעולה עם משטר אסלאמיסטי דכאני כמו ערב הסעודית או עם כאלה של קטאר או מדינות המפרץ. אך מותר ואף ראוי להגיד להם לפעמים גם לא. לא נמכור לכם צעצועים שאתם עלולים להשתמש בהם ככלי רצח.
מ־NSO נמסר בתגובה: "חברת NSO פעלה ופועלת אך ורק בכפוף לחוקי היצוא הביטחוני ובהנחיה ופיקוח צמוד של כלל גורמי הביטחון. מוצרי החברה נמכרים אך ורק לגופי ממשל וגופי אכיפת חוק מורשים. המוצרים לא משמשים למעקב המוני, ולקוחות החברה מוגבלים בשימוש למספר מאוד מצומצם של מכשירי קצה. הטכנולוגיה של NSO מסייעת מדי יום להצלתם של אנשים בכל העולם מפני פיגועי טרור, קרטלי סמים, חוטפי ילדים למטרות כופר, סוחרי אדם ומפני פושעים וטרוריסטים אחרים.