המלצת הפרקליטות להעמיד את בנימין נתניהו בגין שוחד גם בתיק 4000 זורעת פאניקה במחנה הימין. שרים וחברי כנסת מהקואליציה עולים בזה אחר זה לשידור רדיו, מצייצים בחשבון הטוויטר שלהם או מגיעים לאולפני הטלוויזיה על מנת לנהל את קרבות הבלימה מול שלטון החוק, שהולך וסוגר על ראש הממשלה.
הקרבות מתרכזים בשלושה מחוזות: הראשון היא איום בהפיכה עממית אם יוחלט להעמיד את נתניהו לדין. ביסוד האיום מובלעת ההנחה שהישראלים הם נתיניו חסרי הרציונליות של מלך שבלכתו נותרים אבודים וחסרי כל. ראש המובילים אסטרטגיה זו הוא לא אחר מיו"ר הקואליציה, ח"כ דודי אמסלם, שטען בראיון לדנה סומברג בערוץ 20: “כל בוקר אני מתעורר ומקווה שמישהו יעצור את הטירוף הזה ויחזיר את המדינה לשפיות. אם מישהו יחליט להעמיד לדין ראש ממשלה על תיקים הזויים כאלה, מיליוני אנשים לא יקבלו את זה".
האסטרטגיה השנייה מנסה להישאר נאמנה למסגרת הפורמליסטית של החוק. היא מדברת על זכותו של ראש הממשלה, בניגוד לשרים ולחברי כנסת, להמשיך ולכהן גם במהלך כתב אישום, ולהתפטר רק כאשר ההרשעה היא סופית. בטיעון זה מחזיקים שרת המשפטים שקד, שר החינוך נפתלי בנט וח"כ בצלאל סמוטריץ’, שטען בשבוע שעבר בראיון לגלי צה"ל שהוא דבק בגישה זו ללא קשר לימין או שמאל. ח"כ נאוה בוקר והשרה גילה גמליאל הוסיפו לטיעון זה את כישוריו הייחודיים של נתניהו ואת עצביו החזקים והבלתי אנושיים שיאפשרו לו לעמוד בראש אחת המדינות המורכבות בעולם, ובו־זמנית לנהל משפט שעלול להסתיים בכלא. “הוא ינהל יופי", אמרה ח"כ בוקר בראיון למאקו, “כי הוא גאון". למקהלה הצטרף גם השר יואב גלנט. הוא הגן על זכות החפות של נתניהו ומדבריו עלה כי עבודת המשטרה והפרקליטות היא “ספקולציות".
הטיעון השלישי, והטרי ביותר, שיוצא כעת מסביבתו של ראש הממשלה, נוגע לטענה כי הכל מכור מראש. תנועת הליכוד צייצה בעקבות הביקורת של לפיד: “הכפשותיו מצטרפות למסע ההדלפות והלחצים על היועמ"ש כדי שיגיש כתב אישום נגד נתניהו בכל מקרה, כחלק ממשחק מכור". במקביל צייץ הפרשן המדיני של ערוץ 20, שמעון ריקלין: “לא מאמין למילה אחת ששי ניצן אומר. בושה שהוא פרקליט המדינה. הכל מכור מראש".
הסיבה לזיעה הקרה במחנה הימין אינה ברורה. הרי מדובר במחנה שבטוח כי העם איתו. למנהיגיו אין ספק כי בשם קידוש השטחים רוב העם מוכן להקריב את הביטחון, את שלטון החוק, את המוסר ואת יחסי החוץ. השרים לא מפקפקים בכך שרוב העם בעד צמצום חופש הביטוי, העלאת יוקר המחיה, הדתה במערכת החינוך, פוליטיזציה של המשפט, פקקים אינסופיים, הישארותה של הזקנה במסדרון והעברת מזוודת של כסף לחמאס. נזכיר שזה מחנה שלועג לשמאלנים ומתייחס אליהם כאל הזויים וחסרי רלוונטיות. ממה הוא כל כך פוחד? תשובה אפשרית הנה שבכלל מדובר במחנה שמוכן לאמץ טרמינולוגיה של עולם הפשע כדי להגן על אדם יחיד, חסר מוסריות ככל שיהיה, ולכסות על ערוותו.