בדיון הקבינט הביטחוני שנערך בעיצומו של סבב ההסלמה האחרון ברצועת עזה, לאחר ירי של כ־500 רקטות, הציג הרמטכ"ל גדי איזנקוט לשרי הקבינט את תמונת המצב, ערב עימות אפשרי עם חמאס ברצועת עזה. זאת, כאשר ברקע כבר מתגלגל המבצע להשמדת מנהרות חיזבאללה בצפון, שאותו אישרו שרי הקבינט רק כמה ימים לפני ההסתבכות של הכוח המיוחד בעזה. ההמלצה של איזנקוט הייתה חד־משמעית: לנסות לעצור את ההסלמה שעמדה בפתח ולהתמקד בצפון.
אנשים שהיו בחדר אומרים שלמרות השגות ודעות שונות שעלו, בסופו של דבר התקבלה המלצת הצבא - להיענות לפנייה המצרית להפסקת האש - בתמימות דעים של כל הנוכחים ליד שולחן הקבינט. ברקע ההחלטה, כבר היה ברור שהמחאה הציבורית על המצב הביטחוני בדרום הפעם תהיה משמעותית.
ובכל זאת, חברי הקבינט, לפחות בהחלטה זו, למרות הביקורת הפוליטית על המדיניות המתונה כלפי רצועת עזה, השאירו לכאורה את האינטרסים הפוליטיים המיידיים. הקלף החזק שהניח איזנקוט - לתעדף את המבצע נגד חיזבאללה על ההסלמה בדרום - לא הביא ביקורת מצד שרים בקבינט. אבל ההסכמות והדיון הענייני הפכו לקרב של הטחת בוץ בין שרי הקבינט, שהסתיים בהחלטת שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן להתפטר מתפקידו.
ובכל זאת, חברי הקבינט, לפחות בהחלטה זו, למרות הביקורת הפוליטית על המדיניות המתונה כלפי רצועת עזה, השאירו לכאורה את האינטרסים הפוליטיים המיידיים. הקלף החזק שהניח איזנקוט - לתעדף את המבצע נגד חיזבאללה על ההסלמה בדרום - לא הביא ביקורת מצד שרים בקבינט. אבל ההסכמות והדיון הענייני הפכו לקרב של הטחת בוץ בין שרי הקבינט, שהסתיים בהחלטת שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן להתפטר מתפקידו.
למעשה זו הייתה הנקודה שבה כבר היה ברור שהבחירות הן רק עניין של זמן. ליברמן הסביר שהתפטרותו באה בגלל המדיניות של ישראל בעזה, אבל היה ברור שמדובר בצעד הנובע משיקולים של הישרדות פוליטית, לאחר שהגמגום הישראלי נוכח קמפיין צעדות השיבה של חמאס פגע פוליטית, לפי הסקרים, בעיקר בו.
התפטרותו של ליברמן, לצד הביקורת של השר נפתלי בנט, למעשה מקבעים כבר עכשיו את סדר היום של הבחירות הקרבות באוריינטציה ביטחונית מובהקת, שבה כל התותחים יורים. זה אומר שגם בצה"ל צפויים להיכנס לכוננות ספיגה. בוויכוח הפוליטי על הפגיעה בתחושת הביטחון של תושבי הדרום ועל זהות שר הביטחון הבא, צה"ל יהיה בקו האש.
אותם נושאים, אותו ויכוח ציבורי, רק הפעם פי עשרה. כל אירוע בדרום או פיגוע ביהודה ושומרון יהפוך לוויכוח לוהט על מדיניות, על תפקוד הצבא ועל מהותה של הרתעה. בתחילת השבוע עקץ הרמטכ"ל איזנקוט גורמים במערכת הפוליטית באומרו: "קיימת חשיבה, שאם רק נפעיל יותר כוח מול הטרור, זה ייגמר. זו גישה מוטעית. אני מאמין גדול בגישה המשולבת - צבאית ואזרחית, שרואה את האינטרס הישראלי".
במערכת בחירות שצפויה להיות סוערת במיוחד, הוויכוח הזה על הפעלת כוח צבאי לעומת מדיניות אזרחית, יהיה במרכז. סביר להניח שבמצב עניינים כזה הרמטכ"ל הנוכחי כבר סופר את הימים שנותרו לו עד לסיום תפקידו.
מבחינתו של הרמטכ"ל הנכנס, אביב כוכבי, כניסה לתפקיד בעיצומה של מערכת בחירות סוערת מוסיפה מרכיב קושי משמעותי, שלא יאפשר לו אפילו יום אחד של חסד וידרוש ממנו יכולת עמידה בפני לחצים פוליטיים ותקשורתיים כבר מהיום הראשון לתפקידו.