שתיקת חזבאללה מעידה על כך שהתקיפה בסוריה לא תביא להסלמה נוספת

ההודעה הרוסית החריפה במיוחד מזכירה את זו שפורסמה לאחר שמטוס הביון הרוסי הופל בספטמבר בטיל סורי לאחר תקיפה ישראלית. בעקבות אותה תקיפה דחתה רוסיה את הסבריה של ישראל, מסרבת לקיים פגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא ולדימיר פוטין, והחשוב מכל - מגבילה את חופש הפעולה של חיל האוויר בשמי סוריה, שאפשר כי בעקבות התקרית הנוכחית יוגבל עוד יותר.

ועם זאת, הערוצים בין ירושלים לקרמלין עדיין פתוחים ופועלים, והתיאום הצבאי בקשר לפעולות בסוריה נמשך. משלחת של ועדת החוץ והביטחון של הבית העליון בדומא (הפרלמנט) הרוסי ביקרה בישראל, ולפני יותר משבוע שבה ממוסקבה משלחת של צה"ל בראשות ראש אגף המבצעים, אלוף אהרון חלווה, שחבריה עדכנו את עמיתיהם בצבא רוסיה על חשיפת מנהרות חיזבאללה בגבול לבנון.

בהיעדר נטילת אחריות או הסבר (לא רשמי) באשר ליעדי התקיפה האחרונה, צריך שוב להסתמך על פרסומים זרים. כלי התקשורת הרשמיים של סוריה מסרו כי מטוסים ישראליים תקפו בדמשק ושלושה חיילים נפצעו. לפי פרסומים אחרים, ועל סמך ניסיון העבר, נכתב ששוב הותקפו מטרות של איראן וחיזבאללה, בהן אמצעי לחימה למיזם דיוק הטילים שלהם בלבנון. 

עם זאת, מקורות בפנטגון מסרו לכלי תקשורת בארה"ב כי בפעולה נפגעו כמה "בכירים בחיזבאללה". קשה להעריך את המידע הזה, ובעיקר אם מדובר במפקדים בכירים בארגון או במפקדי שטח, האם הם היו היעד לתקיפה והאם הם נמצאו שם בדרכם לאיראן או שהו במקום כדי לטפל במשלוחי הנשק האיראניים. כך או כך, העובדה שחיזבאללה שותק ואינו מדווח על פגיעה באנשיו יכולה להצביע שגם הפעם התקרית לא תביא להסלמה נוספת.

ברור שהדרגים המדיניים והצבאיים בישראל מודעים היטב למצב החדש ביחסים בין שתי המדינות. קשה להחשיד את נתניהו, הרמטכ"ל גדי איזנקוט ומפקד חיל האוויר עמיקם נורקין בנטייה להרפתקנות מיותרת. ההנחה היא שנתניהו לא היה רוצה לנהל מערכת בחירות כשגבול הצפון - על שתי חזיתותיו, סוריה ולבנון - רותח.
 

לכן צריך לצאת מנקודת הנחה שהדרג המדיני, ובעיקר הצבאי, הפעילו שיקול דעת וכובד ראש כאשר הורו לששת מטוסי ה־16־F לטוס בשמי לבנון ולשגר משם טילים לעבר המטרה או המטרות. השאלה היא האם הן באמת היו "מטרות איכות" ששוות את הסיכון, או שמא יתברר כי כמו בספטמבר, גם כעת מישהו בצמרת הצבאית והמדינית שגה בהערכתו.