כשהקשר בין חיזבאללה ואסד מתהדק, צה"ל חייב להיערך למלחמה בשתי חזיתות

כבר בתחילת פברואר התרחש אירוע שכמותו לא היה 34 שנים, כאשר מטוס סופה F-16i של חיל האוויר הופל מאש נ"מ סורי לאחר חדירת כטב"ם איראני לשטח ישראל. שיא המתיחות נרשם ב־10 במאי, לאחר שכ־30 רקטות נורו מסוריה לעבר ישראל במתקפה שנכשלה לחלוטין. הפלת המטוס הרוסי על ידי כוחות הנ"מ הסוריים והמשבר המבוים היטב על ידי מוסקבה שהגיע בעקבותיו כבר סימנו את הפרק הבא, שישפיע גם על השנה הקרובה. פוטין אומנם לא הציב אולטימטום לישראל בשום שלב וחיל האוויר ממשיך בפעילותו, אבל מרחב הפעולה שלו הולך ומצטמצם. ישראל כבר אותתה השבוע שהיא תמשיך לפעול על אדמת סוריה, אבל היקפי התקיפות צפויים להיות נמוכים משמעותית.
 

לאחר הנטישה הצפויה של הכוחות האמריקאיים, הניסיון למנוע את ההתבססות האיראנית בסוריה בשנה הקרובה יהיה תלוי קודם כל באינטרס הרוסי, ובטיב השיח והקשרים של הצמרת המדינית שלנו מול הקרמלין. 
 

מכיוון שהצורך בברית משותפת של רוסיה־איראן־חיזבאללה וצבא אסד למיגור המורדים כמעט אינו נחוץ יותר, גם האינטרס של הרוסים באיראן הולך ופוחת. גם הסורים עצמם לא אוהבים את הניסיונות של האיראנים להפיץ את השיעה על אדמתם. היכולת של ישראל להשפיע על ההתבססות האיראנית תהיה תלויה אם כך גם ביכולתה לזהות את הפערים הללו בין הרוסים לאיראנים, ולהצליח לחדור ביניהם. זוהי בעיקרה משימה מדינית, אבל גם לצה"ל ולמודיעין תפקיד חשוב בה, דרך השחרת הפעילות האיראנית, במיוחד בנושאים שבהם גם האינטרסים הרוסיים נפגעים. 

 

2. אם בשנים האחרונות המוקד היה במערכה הנסתרת מהעין בין ישראל לאיראן, חשיפת מנהרות חיזבאללה מסמנת כי 2019 צפויה לעמוד בסימן המתיחות מול חיזבאללה. צה"ל כבר סיים את מרבית המבצע, אך עדיין נותרה שאלה לא פתורה - מה יעלה בגורלן של מנהרות שנמצאות קרוב לגבול אבל לא חצו אל תוך שטח ישראל.
 

מעבר למנהרות, העיסוק המרכזי של צה"ל יהיה הניסיון לסכל את התעצמות הארגון בכל הקשור לרקטות מדויקות. בישראל סבורים כי חיזבאללה תכנן להחזיק כבר בשלב זה מאות רקטות מדויקות שעברו הסבה טכנולוגית ותשתית מתאימה. בפועל, על פי הנחת המודיעין, יש בלבנון מעט מאוד רקטות כאלה. מרבית פעילות הסיכול נעשתה עד כה על אדמת סוריה, אבל כעת הדברים משתנים, וגם הדילמות המבצעיות צפויות להשתנות. 
 

למרות המכות שספג והעיכובים בתוכנית הטילים, חיזבאללה לא צפוי לזנוח אותה. במקום דרך סוריה, את המאמצים להתחמשות הוא ינהל על אדמת לבנון, בעיקר באמצעות הברחת אמצעים בטיסות ישירות מאיראן לביירות. השאלה הבאה תעמוד לפתחו של הרמטכ"ל הנכנס אביב כוכבי ושל הדרג המדיני: מהי נקודת האל־חזור מבחינת ישראל, שתחייב תקיפה בלבנון שיכולה להוביל לעימות צבאי, עד כדי מלחמה? 
 

לוחמי חיזבאללה כבר חזרו ללבנון, אבל הם השאירו מאחור לא מעט יועצים וקצינים שמייעצים ומסייעים לאסד לבנות ולשקם את צבאו. כמו חיזבאללה, גם צבא סוריה צפוי להשקיע משאבים רבים ביכולת האש שלו, באמצעות רקטות וטילים. הקשרים המתהדקים בין הצבאות יחייבו את צה"ל להמשיך להיערך לאפשרות הסבירה שהמלחמה הבאה בצפון תתנהל בשתי חזיתות, כאשר חיזבאללה ינסה לנצל את האחיזה שלו בסוריה. 

 

3. עזה וחמאס אומנם אינם האיום המרכזי על ישראל כיום, אבל כמו בשנה החולפת, גזרת הדרום תהווה את הסכנה הגדולה ביותר להתלקחות. 
 

אחר שלוש שנות שקט, מאז מבצע צוק איתן, 2018 הייתה שנה של הסלמה. קמפיין תהלוכות השיבה, בלוני הנפץ וטרור האש התפתחו כבר לסבבים אלימים, מאות רקטות נורו לעבר ישראל, ולמרות הרגיעה היחסית של החודש האחרון, סביר להניח שהרמטכ"ל הנכנס אביב כוכבי ימצא את עצמו עוסק רבות ברצועת עזה, שאותה הוא מכיר היטב מתפקידו כמפקד האוגדה. הסיכוי לעימות צבאי ברצועה כבר בשנה הקרובה גבוה מאוד.
 

נכון להיום אין התקדמות משמעותית במו"מ עם חמאס לרגיעה ארוכת טווח, וגם המו"מ להחזרת גופות לוחמי צה"ל סגן הדר גולדין וסמל ראשון אורון שאול והנעדרים הישראלים לא באמת מתקיים, וגם אינו בראש סדר העדיפויות של הדרג המדיני אצלנו, בטח לא בתקופת בחירות. גם כך, מדיניות ישראל מאז צוק איתן והפעלת הכוח הצבאי מול עזה בשנה האחרונה יעמדו במוקד הקמפיין של מפלגות רבות בימין ובמרכז, כקלף מול המדיניות המכילה שהוביל נתניהו בשנה האחרונה, ושקיבלה הלכה למעשה את תמיכת הצבא. חמאס, גם אם לא תכנן זאת, קיבל פרס תודעתי חשוב ביותר כשהצליח להוביל למשבר פוליטי חמור ולהתפטרות שר ביטחון. כמו חיזבאללה, חמאס למד לעשות שימוש גם בהקשרי התודעה מול ישראל.
 

למרות השקט היחסי, סביר להניח שאת הבחירות הקרובות תלווה מתיחות בדרום. מתחת לרדאר התרחש השבוע אירוע שמטריד מאוד את ישראל בהקשר היחסים שבין מצרים לחמאס: שלושה פעילים חשובים מהזרוע הצבאית של הארגון, שעוסקים ככל הנראה בניסיונות הברחת אמצעי לחימה לרצועה, שוחררו השבוע מהמעצר המצרי לאחר כמה חודשים. במחווה של רצון טוב הם שבו יחד עם המשלחת של חמאס שהייתה בקהיר, והתקבלו בחגיגיות בביתו של ראש הלשכה המדינית איסמעיל הנייה.
 

רק לפני כשבועיים התחלף ראש המודיעין הצבאי המצרי, וההערכה היא שלכניסתו לתפקיד של הגנרל חאלד מגאוור הייתה השפעה על השחרור. בישראל היו שמחים לראות בעצורים קלף מיקוח בהגעה להסכם עתידי על הסדרה, אבל למצרים יש שיקולים ואינטרסים אחרים, בטח בתקופה כזו שלממשלה אצלנו אין קשב לטיפול בבעיית עזה. קשה לבוא בטענות למצרים. בכל הקשור לרצועה, תקופת הבחירות משתקת כל אפשרות למהלך מדיני מול חמאס.