התגובה האיראנית של ירי הטיל לעבר החרמון הייתה באוויר כבר כמה חודשים ובפיקוד הצפון יחד עם המודיעין וחיל האוויר נערכו לכך בהתאם. כפי שפרסמנו במעריב רק לאחרונה, בצה"ל זיהו שתי מגמות מרכזיות הפועלות בצירים מקבילים. הראשונה היא שאיראן נערכת, בעיקר באמצעות מיליציות שיעיות הנמצאות באזור דמשק, להגיב בפעולות תגמול נגד ישראל בתגובה לתקיפות שלה. הציר השני הוא שחיזבאללה מעוניין גם הוא להפוך את אזור הגבול ברמת הגולן לגבול עימות עם ישראל. הדבר נכון להפעלת טרור ולהפיכת הגבול לגבול של טרור, דוגמת הגבול עם רצועת עזה, וזה נכון גם לשעת מלחמה ביכולת להפעיל חזית נוספת שתטריד את ישראל.
בפיקוד הצפון זיהו את הכוונות האלה מראש, והכינו בתקופה האחרונה תכניות מגירה על פי תרחישים שונים, בהם גם ירי טיל לעבר רמת הגולן. הקצינים בפיקוד העריכו שהאירוע החריג הולך ומתקרב, והם צדקו. בשורה התחתונה, צה"ל היה מוכן בהוצאת תכנית התקפית מהירה, וגם ברמה ההגנתית, בטח בעונה הזו שבה יש מטיילים רבים. כמו כן, בצפון גם הוצבו מערכות ההגנה של כיפת הברזל.
אחד הדברים שהדגישו בפיקוד הצפון בחודשים האחרונים היה שבכל הפרת גבול או ירי טילים לעבר ישראל, הפעולה של צה"ל צריכה להיות באי סימטריה מובהקת לאירוע הטרור שבוצע. היו שהסבירו את זה שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה, שגם בגבול ברמת הגולן תתפתח מציאות של טרור שוטף, שעם השנים הופך אפילו לשגרתי. בגבול ברמת הגולן, התקבלה העמדה כי התגובה הישראלית לכל אירוע חריג צריכה לעמוד בחוסר פרופורציות לכאורה, לאירוע הטרור שבוצע. כך למשל, באירוע שהתרחש לפני כחודש, ובמהלכו התקרבו חמושים לגדר הגבול, בוצע לעברם רכבם ירי טנק למרות שכבר היו בנסיעה, התרחקו מהגבול ולא היוו סכנה לכוחות.
באופן מודע, ישראל מנהלת למעשה מדיניות הרתעה שונה בין הגבולות בצפון לגבול ברצועת עזה. יש סיבות שונות לכך, ושחיקת ההרתעה בדרום נמשכת לאורך שנים. בנוסף, ישנם גם משתנים שונים, ארגונים ומדינות שונות והפוליטיקה אחרת. הכול נכון, ועדיין השאלות לגבי המדיניות ברצועת עזה, צריכה להישאל דווקא באירועים הללו, שבהם באופן מובהק שונה המדיניות הישראלית.
כישלון איראני חרוץ
מסבב הלחימה הקצר ברמת הגולן ניתן ללמוד דבר נוסף - בישראל מייחסים לאיראנים כישלון חרוץ בניסיון ההתבססות בסוריה. בין השאר, אומרים בצה"ל שהאיראנים תכננו להיות במקום מתקדם הרבה יותר עם שדות תעופה, בסיסים משלהם ונמלי-ים בסוריה. כל זה נכון ועדיין, האיראנים רחוקים מלהרים ידיים. באופן מעשי וצבאי, האיראנים נכשלו בירי הטיל, וגם הפעם צה"ל היה מוכן, אבל ירי כזה נועד גם להעביר מסר, שעדיין יש להם נכסים להגן עליהם בסוריה והם לא מתכוונים לוותר בקלות.
האיראנים בנו סביב דמשק בעיקר יכולות הבנויות על מליציות איראניות. הצבא מסמן מספר מליציות מרכזיות שמונות ביחד כמה אלפי לוחמים בודדים וגם חיזבאללה מעוניינים לבנות כוחות דומים. זה אמנם אינו איום קיומי על מדינת ישראל, אבל מדובר באתגר משמעותי לימי שיגרה וגם לאפשרות של חזית נוספת שתטריד את ישראל כאשר החזית המרכזית תהיה בלבנון. המצב המורכב לצד ההישגים של ישראל במערכה מול איראן וחיזבאללה בסוריה, ממחישים שעדיין ישנו פער בין ההישגים לישראל כפי שבאו לידי ביטוי בראיונות הסיכום של הרמטכ"ל היוצא גדי איזנקוט, ואמירות יהירות מדי של הדרג המדיני והפוליטי כפי שבאות לידי ביטוי בהשפעת מערכת הבחירות.
אמנם צבא אסד חזר לעמדותיו לאורך הגבול ברמת הגולן, ממש כפי שהיה ערב מלחמת האזרחים בסוריה, אבל למעשה הגבול הוא אינו אותו גבול ובעימות המוצדק של ישראל להרחקת הסכנות מהגבול, צפויים עוד אתגרים רבים וימי קרב נוספים לאורך הגבול. צה"ל יכול להיות שבע רצון מהמכונות המוקדמת שלו לירי הטיל ולביצוע של תכנית התקפה סדורה מראש נגד מטרות איראניות. עם זאת, מצד שני, נראה שיהיה נכון גם לראות הישג זה במידה הנכונה ולא כניצחון גדול, למעשה עוד פרק בעימות מול הציר השיעי העוין על אדמת סוריה, שכמעט בוודאות יהיה לו המשך גם בחודשים הקרובים.