סיפוח? אם נתניהו היה רוצה, הוא כבר היה עושה את זה

מיד אחרי הבחירות, מזהירים אותנו המפקדים, יתחיל שלב ב': הימין הקיצוני ידרוש את תיקי הביטחון והמשפטים ובעזרתם יספח את יו"ש. טיק־טק. ואז כל הערבים מיו"ש (בסרטון - צבע אדום כדם מתפשט ומכסה את כל מפת ישראל) יעברו לגור בישראל. אומנם ראש הממשלה לא רוצה סיפוח - אבל הוא ייכנע ל"ימין הקיצוני". הסרטון מסתיים בתמונה של ערבים נוהרים ואזהרה שנסבול מטרור יום־יום.
 

הסקר מעניין: כרבע מהמרואיינים בטוחים שאם נתניהו יקים ממשלה - הוא ילך מיד לסיפוח. ועוד 10% חושבים שזה יקרה רק אם הימין "הקיצוני" יתנה כניסה לקואליציה בסיפוח כזה. כאשר מצרפים את שיעור השמאלנים באוכלוסייה לאלו שסובלים מליקוי שמיעה ולאלו שעדיין מאמינים בפיית השיניים, מקבלים שיעור דומה.


 

***
 

זה מפחיד ממש. או מעורר תקווה. תלוי אם אתם ימין או שמאל. יש רק בעיה אחת קטנה עם ההערכה הזאת: מדובר לצערי בקשקוש מוחלט. שום דבר לא הפריע לבנימין נתניהו (מאז הפך דונלד טראמפ נשיא) לספח. טוב: אולי לא את כל שטחי יו"ש, נניח רק את שטחי C. בסדר: לא את כל שטחי C, אבל את היישובים היהודיים ביו"ש. או־קיי, לא ניסחף, רק את מעלה אדומים. אז למה נתניהו לא סיפח? למה "הימין הקיצוני" בממשלתו הנוכחית לא הניח אולטימטום על השולחן? למה לא סיפחו אפילו גרגיר אדמה אחד, ולא רק שלא סיפחו - גם לא בנו ביו"ש, וכמעט לא בנו בירושלים. 
 

למה? כי נתניהו לא רוצה. כי הסקר צודק: רוב מצביעי הליכוד לא רוצים בכך, ונתניהו בודק בלי הרף את כיוון הרוח. הוא מעולם לא ביטל את מה שאמר בנאום בר־אילן, בקונגרס האמריקאי ובכנסת: שהוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית ביו"ש. הוא אומנם משתדל שזה לא יקרה במשמרת שלו. הוא מבין את הקטסטרופה הפוליטית שזה ימיט עליו. אבל אם המדינה הפלסטינית תכיר בישראל כמדינה יהודית ותהיה מפורזת - הוא מסכים. סיפוח? הצחקתם אותו. 
 

מפקדים למען ביטחון ישראל מתנגדים לסיפוח. הם שמחים כי גם 52% ממצביעי הליכוד מתנגדים. ואפילו 50% ממצביעי הימין החדש. אצל אביגדור ליברמן - 73% מתנגדים, ואין פלא, כי ליברמן תומך בהקמת מדינה פלסטינית. אומנם רק 2% מהציבור אומרים שעתיד יו"ש זה הדבר שהכי מעניין אותם בחיים, וגם אם מצרפים את אלו ש"הסכסוך" חשוב להם מאוד מגיעים רק ל11%. 
 

 

אז אם הליכודניקים והימין נגד, והציבור שלהם לא ממש מתעניין בזה - למה בשם שמיים המפקדים למען ביטחון ישראל בטוחים שיש "מזימה" והיא תתבצע מיד לאחר הבחירות? ושתי הנשים הכי מסוכנות בישראל, נדיה מטר ויהודית קצובר עם מתפקדי הליכוד ביו"ש (פחות מ־7,000 מתוך 120 אלף), יהיו מסוגלות לכפות סיפוח על נתניהו. 
 

המפקדים למען ביטחון ישראל מעידים על עצמם שהם 286 מפקדים מבכירי מערכת הביטחון בדימוס. עברתי על הרשימה. באמת אנשים נכבדים מאוד. גיבורי מלחמה. אבל אם זו הערכת המצב שהפיקו מומחי האסטרטגיה והמודיעין שלהם, בכירי השב"כ והמוסד - חרדה רטרואקטיבית נופלת עלי. אני מתפלל שהם לא מאמינים באמת בשטויות שהם כותבים. כי אם כן - אוי ואבוי לנו אם בידי כאלו היה נתון ביטחוננו. וגם נזכר במה שאמר אחמד טיבי פעם, שעד שלא הגיעו לכנסת כמה מבכירי השב"כ לשעבר - הערבים פחדו מהשב"כ. אבל כשנחשפו, הבינו הערבים שבאמת אין ממה או ממי לפחד. 
 

גילויי הדעת של המפקדים למען ביטחון ישראל מהווים פגיעה אמיתית בביטחון הלאומי שלנו. הם פוגעים בהרתעה. כי הערבים מכירים טוב מהם את נתניהו, את הליכוד ואת הימין הישראלי. וכשהם קוראים את ההערכות שלהם, הם מתים מצחוק. 

 

***
 

אבל הסקר מהווה חדשות טובות. תנועת ריבונות, מיסודן של מטר וקצובר, עוסקת כבר שנים אחדות בקידום הרעיון. זהו מהלך חינוכי ופוליטי ארוך טווח. לפני שנים אחדות, כשהייתי מדבר בכנסת על ריבונות - הייתי קול קיצוני ומבודד. פעילותן המבורכת של נדיה ויהודית יצרה בסיס תמיכה הולך וגדל, חברי כנסת ושרים הצהירו (ממש לפני הפריימריז, מפתיע) שהם תומכים. נתניהו חייך. מרכז הליכוד קיבל החלטה בעד ריבונות. נתניהו פיהק. אין מכס על מילים. בפריימריז מבטיחים, בבחירות מצהירים - ואחר כך לא עושים כלום. 
 

נדיה ויהודית יודעות שמדובר בדרך ארוכה. ויש להן כושר התמדה. אבל אולי לכן הן שמחו שמפקדים בכירים בדימוס עוסקים בהפצת הרעיון שלהן, בסיוע תקציבי עתק שאינם מצויים בידיהן. המפקדים אומרים ש"רק" 22% מהציבור תומכים בסיפוח (31% אם שואלים אותם על "החלת החוק" שזה בעצם אותו דבר). נדיה ויהודית מאושרות. קדימה. תפחידו עוד ועוד את הציבור שמדובר במזימה זדונית וחשאית שנחשפה רק הודות ליכולות הביון והסיכול של הדימוסים. גם נתניהו מרוצה. הוא כמובן לא מתכוון לכלום, אבל מה אכפת לו שהימין בישראל יחשוב שהוא נורא ימני? פרסומת חינם. 
 

פעם היה ארגון בשם "המועצה לשלום וביטחון". מפקדים בכירים בדימוס שתמכו באוסלו ובהדרגה הפכו בעיני רוב הציבור לשמאל קיצוני והזוי, ולכן הם נמוגו ובמקומם נולד ב־2014 "מפקדים למען ביטחון ישראל". חלק מהדמויות היו גם בגוף הקודם. כשהם לא עסוקים בזיהוי מזימות שטניות לסיפוח מיידי הם תומכים בהסדר על בסיס "יוזמת השלום הערבית", ובינתיים ב"היפרדות אזרחית חד־צדדית", כשצה"ל נשאר בשטח. אבל עקרונית הם בעד היוזמה הערבית. 
 

לנוחות הקוראים נזכיר: מדובר ביוזמה סעודית שאומצה על ידי הליגה הערבית שמבטיחה "נורמליזציה" תמורת נסיגה מלאה של ישראל משטחי רמת הגולן, רצועת עזה, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, והקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים. בשאלת הפליטים היוזמה הערבית קוראת לפתרון צודק ומוסכם בהתאם להחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם. נוסח שלפי הפרשנות הערבית דורש את חזרת הפליטים למולדתם, תמיכה במאבקו של העם הפלסטיני להשתחרר מהכיבוש ולממש את זכות השיבה (ויקיפדיה). אז מפקדים למען ביטחון ישראל תומכים בזה. אבל הם מצאו שרק 28% מהציבור רוצים מדינה כזאת, אז למה לעצבן?
 

אריה פלמן, אחד מבכירי הארגון, היה בימי אוסלו ראש אגף ומ"מ ראש השב"כ. עכשיו הוא מתראיין ומזהיר מפני מזימת הסיפוח. אולי ראוי לשאול איך לא זיהה בזמן שיאסר ערפאת הוא אויב רצחני, ואיך השב"כ במשמרת שלו לא התנגד בכל כוחו למלכודת אוסלו? אם לא זיהה בערפאת אויב - איך הצליח לזהות את נדיה ויהודית?
 

אין לי ספק כלל: כל המפקדים למען ביטחון ישראל הם גיבורים עתירי זכויות. פטריוטים ישראלים הרוצים בטובת המדינה. ציונים. אבל זו פעם ראשונה שאני שומע על פטריוטים המוכנים לוותר על לב ה"פאטריה", המולדת, ועל ציונים המוכנים לוותר על ציון. אולי בקמפיין הבא הם יסבירו את התופעה המוזרה הזאת.