מלבד המבצעים הגדולים ברצועת עזה בשנים האחרונות, שתי היממות שעברו הן ככל הנראה האלימות ביותר שהיו כאן. במידה רבה אפשר לתאר את קצב התקדמות העניינים כסבב של הסלמה המתפתח בהילוך מהיר במיוחד, שבמהלכו ישראל והחמאס מחריפים את פעולותיהם בקפיצות מדרגה.
בעקבות ירי הצלף הפלסטיני לעבר כוח צה"ל ביום שישי האחרון, הפעם הוחלט לגבות מחיר מהחמאס. ושלא כמו במקרים קודמים, הותקף מוצב קטן אבל מאויש בפעילי חמאס. בצה"ל העריכו שתגיע תגובה, אבל ספק רב אם הביאו בחשבון את התרחיש שאנשי החמאס והג'יהאד האסלאמי יגיבו כבר מהתחלה בירי פרוע לעבר הדרום, כולל לטווחים רחוקים. מכאן כבר הייתה הדרך קצרה אל ההסלמה.
עד הפגיעה הקטלנית באשקלון שבה נהרג משה אגדי ז"ל, העריכו במערכת הביטחון שעדיין ניתן לבלום את סבב ההסלמה. עוד לפני הפגיעה הזו תקף צה"ל בניינים גבוהים המשמשים את החמאס כמפקדות, וכן מטרות איכות שפגיעה בהן גורמת נזק מהותי. במקביל הותקפו בתים של פעילי החמאס שבהם אוחסנו אמצעי לחימה.
למשך כמה שעות צמצמו ארגוני הטרור ברצועה את היקף הירי, אבל אז הגיע המטח הכבד אתמול בצהריים, שפגע במפעל באשדוד, וירי הקורנט שהרג אזרח ישראלי שישב ברכבו.
אם עד הנקודה הזו נראה היה שיש סיכוי לבלום את ההסלמה, מכאן הכיוון כבר היה ברור. באישור הדרג המדיני הועלתה המדרגה של תגובה נוספת, הכפפות הוסרו וניתן האות לביצוע סיכול ממוקד, לראשונה מאז צוק איתן. השב"כ הוביל את המבצע, וחיל האוויר חיסל את בכיר החמאס חאמד אל־חדרי, האחראי בין השאר על העברת הכספים מאיראן לחמאס בעזה.
מנקודה זו נראה שהסיכוי לעצור את סבב ההסלמה הזה הולך וקטן. בישראל נערכים כבר עכשיו לאפשרות שיבוצע ירי גם לאזור המרכז, מה שצפוי להביא להחרפה נוספת בתגובה של צה"ל, אבל גם האפשרות לחזרה לרגיעה בהחלט קיימת.
כאשר הדברים מתרחשים בקצב הזה, הסלמה נוספת פירושה שסבב ההסלמה הזה עלול להתפתח לעימות הרבה יותר חריף. בישראל לא מעוניינים בכך בעיתוי הזה, אבל לנוכח הכיוון שאליו מתגלגלים הדברים, לצמרת המדינית־ביטחונית ברור שהפעם הזו, בסוף הלחימה, התוצאה חייבת להיות ברורה לטובתה של ישראל, כך שיתאפשר המשך בזירה המדינית מתוך עוצמה והרתעה ולא מנקודת חולשה.
בסופו של דבר, השיפור הניכר ביכולות השיגור של החמאס, כפי שבא לידי ביטוי בשתי יממות הקרב, הוא זה שבעיקר צריך להעסיק את צה"ל. הסבב הזה מוכיח, מעבר לכל ספק, כי האיום המרכזי שצה"ל צריך להתמודד איתו הוא איום הרקטות והמערך כולו של ארגוני הטרור, מהייצור ועד השינוע וההפעלה בשטח.
את הסבב הזה צריך לנצל כדי לפגוע קשה ככל שניתן ביכולת שיגור הרקטות. בשנים האחרונות זה לא עמד במרכז העיסוק של צה"ל, שהשקיע משאבים רבים מול איום המנהרות. בשנים הללו החמאס התקדם מאוד. חלק ממחסני הרקטות והמקומות שבהם הוא מפתח אותם הוא הוריד אל מתחת לקרקע. תקיפת המתקן התת־קרקעי ששימש לאחסון ופיתוח מתקדם של רקטות בנוסייראת היא דוגמה טובה למטרת איכות שגם פוגעת קשות ביכולת של חמאס. במטרות כאלה צה"ל צריך לפגוע.
ישראל לא בחרה בעיתוי הזה לכניסה לתוך מערכה בעזה. אם כבר מבצע בתנאי השטח המורכבים והמוכרים של עזה, אז עדיף שהיוזמה וההפתעה יהיו בידיים שלך. כך קל יותר להגיע להישגים מהותיים. אבל בנקודת הזמן הזו, השאלה איך הגענו לסבב ההסלמה פחות רלוונטית. עכשיו צה"ל צריך להתמקד בפגיעה מהותית ביכולות של חמאס וארגוני הטרור, ובעיקר במערך הרקטות. את הסבב הזה צריך לסיים בהרתעה ברורה מול הרצועה, שתאפשר לדרג המדיני לפעול וליזום כדי לייצב את המצב בדרום.