כשנתניהו הפציר בחברי הכנסת של הליכוד בישיבת הסיעה לפני שבועיים שלא ייקחו חופש באוגוסט כי בליץ החקיקה עומד בפתח, עוד לא היה ברור לגמרי באיזו חקיקה מדובר. הדיווחים מהבוקר (שני) ב"הארץ" וב"ישראל היום" על התכניות שמכינים בליכוד למערכת המשפט היוו את יריית הפתיחה לאותו בליץ שעליו דיבר נתניהו. משלא נראה אף לא מתנגד אחד באופק מהקואליציה העתידית, הבליץ צפוי להיות יותר כמו טיול בפארק מאשר מרתון חקיקה.
בליכוד מנסים להרגיע או אולי להרדים את המערכת הפוליטית בכך שהם טוענים כי הפרסומים הם בגדר סנסנציה ולא הדבר האמיתי. נתניהו אף צייץ בשעות הערב כי "המדיניות שלי תמיד הייתה לשמור על בית משפט חזק ועצמאי - אך אין זה אומר בית משפט שהוא כל-יכול" והאשים את התקשורת, איך לא, בזריעת פחד בקרב הציבור.
אבל האמת היא, שלא בטוח עד כמה הציבור בכלל "מפוחד". לאחר כמה שנים בהן ממשלת נתניהו חוקקה חוקים והובילה לרפורמות שנויות במחלוקת במארג שבין הכנסת ורשויות החוק (ההסדרה, ההמלצות, אי פרסום סגירת תיקים ועוד), מלבד זעקות שבר מצד האופוזיציה ובכירים במערכת המשפט היא חוקקה באופן יחסי די בקלות וללא התנגדות גדולה בציבור הרחב. כאן הביקורת מופנית גם לאופוזיציה ולמי שטוענים כי הם שומרי שלטון החוק, שלא בחלו בשימוש בצמד המילים "הרס הדמוקרטיה" כמעט על כל הצעת חוק שכזו. בסופו של דבר נוצר אפקט ה"זאב זאב" שהצליח להפוך את הציבור לאדיש, כאשר מגיע ה"זאב" האמיתי בדמות מהפכה באיזונים ובבלמים, התראות מחנה "שלטון החוק" נראות כמו עוד געוואלד חסר פרופורציות.
מה שבטוח, חקיקת החוקים הללו, אם אכן יעברו, יגרמו לשינוי משמעותי בכל מה שהכרנו ב-30 השנים האחרונות בכל הנוגע לעבודת הכנסת ובג"ץ. בציוץ שלו הסביר נתניהו כי "האיזון בין הרשויות דרוש כדי להעביר חוקים שנפסלו או עוכבו בעבר. אלה חוקים שהציבור מצפה מאיתנו להעביר: גירוש משפחות מחבלים, עונש מוות למחבלים וחוק להוצאת מסתננים".
אלא שמבדיקה זריזה ניתן לגלות כי שניים מהחוקים שנתניהו ציין בפוסט כלל לא חוקקו במלואם ולא עברו קריאה שנייה ושלישית ומשכך לא "עוכבו" או "נפסלו" על ידי בג"ץ.
הצעת חוק עונש מוות למחבלים שיזמה מפלגת ישראל ביתנו, עברה בקריאה טרומית בינואר 2018, ומאז נערכו דיונים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בעניינה. יש לציין כי בתחילת הקדנציה נתניהו אף הורה לא לקדם את החוק אלא להקים "צוות מיוחד" שייבחן את השלכותיו. ההצעה הועלתה על ידי חבר הכנסת לשעבר שרון גל ב-2015 ללא הסכמת הקואליציה, והיא נדחתה ברוב של 94 ח"כים. חוק נוסף שמציין נתניהו ושאף הוא לא חוקק, הוא "חוק גירוש משפחות מחבלים" שעבר בקריאה טרומית רק בדצמבר 2018, כאשר הבחירות כבר היו ברקע ומאז הוא לא קודם אלא ממתין לדיונים בכנסת ה-21. החוק היחיד שאכן הוחזר לתיקונים על ידי בג"ץ הוא החוק למניעת הסתננות.
הליכוד בראשות נתניהו נמצא בשלטון עשור רצוף וכמעט בכל התקופה נתניהו הקפיד לדחות, לעכב ולסלק כל יוזמה שנועדה "להחזיר את האיזון בין הרשויות" ואף התגאה בכך. מלבד העובדה כי זו תקופת שלטונו החמישית, ההבדל הגדול שהתחולל בין נתניהו של 2019 לנתניהו של העשור האחרון הוא מצבו המשפטי האישי ואם זה יהיה המניע לחקיקת החוקים השונים, זה כנראה לא יעבור את מבחן בג"ץ, אם בכלל עוד יהיה מבחן שכזה.