נתניהו ובן־גוריון: בי־ג'י מול ביבי. היום כדור הארץ השלים עוד הקפה סביב השמש ובכך עלה מספר ההקפות שכדור הארץ ביצע סביב השמש בתקופת נתניהו על מספרן בימי בן־גוריון. כדור הארץ והשמש לא יתרשמו מזה, אבל אנחנו כן. בעוד ארבע שנים, אם נתניהו יהיה ראש ממשלה גם אחרי הבחירות הבאות, ואם עדיין יהיו כדור הארץ והשמש, ניתן לנבא שלא יהיה, כנראה, ראש ממשלה נוסף בתולדות ישראל שיגיע למספר השנים של ביבי בלשכה.
זה מפתיע, לא? דווקא בן־גוריון נראה כראש ממשלה נצחי, מייסד, מנהיג שדומה למשיח בעיני רבים, ואילו נתניהו, לאורך כל תקופת כהונתו, הוצג כמנהיג לא לגיטימי, זמני, מתנדנד, לא מקובל על ידי חצי עם. בן־גוריון כיהן תחת מטרייה של הערצה, נתניהו מכהן תחת שנאה והתקפות יומיות עליו, החל מצבע השיער שהספר שלו ערבב לו ועד התנהגות אשתו בתוככי משק ביתה.
צריך לומר ששנאה הייתה גם כלפי בן־גוריון, אבל בחדרים סגורים. עמוס עוז תיאר את העוינות לבן־גוריון בבית הוריו, שהעריצו את מנחם בגין, אבל גם עמוס עוז מציג זאת כמשהו מעולם מוזר, שהוא עצמו מיהר לנטוש ולהתחבר למחנה החושב נכון ומקדם נכון. הביקורת כלפי בן־גוריון הייתה בחוגים שקולם לא נשמע. העוינות כלפי נתניהו, לעומת זאת, משודרת, מוקרנת, מודפסת ומועברת בהרצאות חובה באוניברסיטאות מרגע שהוא נבחר.
אחת המתנות שקיבלתי בבר המצווה שלי הייתה אלבום של תמונות בן־גוריון בכריכה מהודרת. המון תמונות בשחור־לבן. בן־גוריון מצולם בהן. האלבום עדיין אצלי. אתם מתארים לעצמכם מה יקרה אם מישהו יביא היום לילד לבר המצווה או לילדה לבת מצווש אלבום תמונות של בנימין נתניהו? האם ניתן בכלל להניח שהוצאת ספרים תוציא לאור כיום אלבום תמונות של נתניהו? אם הוצאת ספרים רוצה להרוויח, היא תוציא לאור רק ספרי השמצות על ביבי.
בן־גוריון הוא בן דור שבו כל מי שחשוב נולד במשולש שבין מינסק, פינסק ופלונסק. היה לדור הזה יתרון: החזון היה חלק מהעצמות שלו. זה היה דור שהבלתי אפשרי והלא מציאותי נראו לו הלו"ז למחר בבוקר. גם נתניהו הוא איש של חזון ציוני דומה, אבל כאשר הוא מביט ימינה ושמאלה, הוא מבין שהדור של אנשי החזון תם. הוא חייב לסגל את חלומות הגדולה שלו לגבי מדינת הלאום של העם היהודי אל השפה שבה מדברים בתקשורת, ואין קשר.
ביבי כיהן כידוע כראש ממשלה במשך שתי תקופות. הראשונה משנת 1996 עד שהפסיד בבחירות 1999. אז, לפני 20 שנה, קבע הפרשן הבכיר ביותר בקול הנחרץ ביותר: “בנימין נתניהו יורד מבמת ההיסטוריה ללא חותם כלשהו, ללא הישג של ממש. הוא יהיה הערת שוליים, אם בכלל, בהיסטוריה של ראשי הממשלות בישראל" (אמנון אברמוביץ' בערוץ הראשון בערב ההכרזה על תוצאות הבחירות ב־1999. מתועד גם ביו־טיוב. כדאי לצפות, זה מצחיק).
בן־גוריון כיהן כראש ממשלת ישראל משנת 0, זאת אומרת משנת ייסוד המדינה, 1948, עד שנת 1963, עם הפסקה של כמעט שנתיים באמצע (מינואר 1954 עד נובמבר 1955). נערוך כמה השוואות.
אורח החיים: אהבתי את הפשטות והצניעות שהיו ערך פועלי, אבל הרבה יותר מזה. נכון שבן־גוריון הופיע גם בצילינדר, דבר שבימי נתניהו כבר אינו מקובל, אבל בדרך כלל הוא לבש מכנסי חאקי עם חגורה כמעט עד החזה, וכובע טמבל. הצניעות הזו התבטאה גם בבית הנשיא, שהיה צריף. עד היום אני מצטער שבית הנשיא עבר משם. טוב שמשמרים את הצריף שבו גר בן־גוריון בשדה בוקר. אמא שלי חייתה במדרשת שדה בוקר 15 שנים וביקרתי כמה פעמים בצריף שבקיבוץ. חשוב לראות מהי צניעות.
נתניהו, לעומת זאת, הגיע ממחנה הבורגנות, הצניעות הפועלית לא הייתה ערך לגביו. הנהנתנות של נתניהו, שהיא חולשתו, מופרזת בעיני אדם כמוני, שמעריך הסתפקות במועט. הנהנתנות הזו מרוסנת בעצם רק על ידי התקשורת.
מצב הכלכלה: בן־גוריון קיבל מדינה עם מטבע שלא שווה את מחיר הנייר שעליו הוא הודפס. שנים רבות היה נהוג משטר צנע, שבו כפית נס קפה נחשבה למותרות שיהרסו את כלכלת המדינה ואת המוסר. הכלכלה של ישראל התקדמה כל הזמן, ובתקופת נתניהו הגיעה לשיא. מי שזוכר את התקופה שבה תושבי ישראל התקיימו מלחם אחיד וממרגרינה שניתן היה לקנות רק באישור, ימים שבהם דירת שניים וחצי חדרים לזוג עם שלושה ילדים נחשבה לחלום (בתל אביב זה עדיין כך), מבין איזה הבדל יש בין ימי בן־גוריון לבין עידן נתניהו.
מצב הדמוקרטיה: בתקופת בן־גוריון הייתה דמוקרטיה חלקית, שגרסה שמי שיש לו פנקס אדום של המפלגה מקבל יותר. בן־גוריון וחבריו דיברו בגלוי על “הגמוניה פועלית". משטר צבאי הוטל על יישובים ערביים, שידורי הרדיו (לא הייתה עדיין טלוויזיה) פוקחו ממשרד ראש הממשלה. אסור היה להחזיק מטבע זר ועוד. ישראל של נתניהו נהנית מדמוקרטיה ומחופש פרט גבוהים הרבה יותר.
המצב הביטחוני: טוב יותר. ישראל היא עדיין המדינה היחידה בעולם שיש כלפיה איומי השמדה, אבל בזמן בן־גוריון הם היו מסוכנים יותר.
המצב המדיני: טוב יותר, אם כי בזמן בן־גוריון הנושא הפלסטיני לא היה מרכזי. תושבי יהודה ושומרון היו ירדנים, לא פלסטינים.
מספר התושבים: גדול יותר כעת.
שטח המדינה: יש מקום לשיפור, אבל גם תחת שני ראשי הממשלה האלה אסור לדבר על כך.
עולה שאלה: האם ההתקדמות הזו בכל השטחים היא בזכות ראש ממשלה כזה או אחר, או שישראל פשוט תתקדם כל הזמן כלפי מעלה, בלי קשר לראש הממשלה? אני נוטה לחשוב שהאפשרות השנייה נכונה. בכל זאת יש משקל מה גם לראש ממשלה, להחלטותיו ולחזונו.
פינת השלולית
האם צפרדע שהפך לנסיך בנשיקה של נסיכה נחשב למי שעבר המרה?