סיפורו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הוא התגלמות חלומו של לפיד

המצב המיוחד הזה לא יימשך באוקראינה לאורך זמן ואמור להשתנות בקרוב - ב־29 באוגוסט יתכנס בית המחוקקים כדי לבחור ראש ממשלה חדש. אך בזמן הביקור יישאר הרכב הממשל על כנו. משמעות הדבר היא שאת פני נתניהו ואנשי פמלייתו אמור לקבל, בין היתר, ראש הממשלה היוצא וולודימיר גרויסמן, יהודי במוצאו, והוא גם יפגוש לראשונה את וולודימיר זלנסקי, הנשיא הטרי ופוליטיקאי שסיפורו שווה סדרה הוליוודית לכל הפחות.
 

ערב הבחירות באפריל המריא נתניהו למוסקבה. חודש לפני מועד ב' הוא מעדיף כיוון אחר, ויבקר לראשונה במדינה שנמצאת במצב של סכסוך טריטוריאלי קשה עם רוסיה. בשני המקרים היעדים לא נבחרו באקראי: בפעם הקודמת היה חשוב לנתניהו להדגיש כי הוא לא רק ראש ממשלה מוצלח אלא מדינאי־על, בין יחידי הסגולה שיש להם דלת פתוחה ושיח אינטימי עם המנהיגים החשובים והמורכבים בעולם. כרגע המסר שונה - נתניהו הוא אומן הדיפלומטיה: פעם הוא טס למוסקבה ומתקבל שם כידיד נפש של פוטין. פעם אחרת הוא מגיע לקייב וגם שם זוכה לכבוד מלכים, ולאיש בשתי המדינות לא מפריע שראש ממשלת ישראל לא לוקח צד ברור בסכסוך. 
 

ברוסיה ביקר נתניהו פעמיים בתוך חצי שנה, וגם הפעם היו הערכות שיזמין את פוטין לביקור בישראל. יש גם סיבה מכובדת - זה כמה חודשים עובדים אומנים רוסים וישראלים על פרויקט משותף, אנדרטה לזכר קורבנות המצור על לנינגרד. טקס חנוכת האנדרטה עתיד להתקיים בירושלים בתחילת השנה הבאה, ופוטין כבר קיבל הזמנה מוקדמת בזמן הביקור של נתניהו במוסקבה בפברואר. אנשים שמפקחים על הפרויקט קיבלו איתות לפני כמה שבועות, ונאמר להם כי ייתכן שיצטרכו להאיץ את השלמת האנדרטה, כדי שיהיה אפשר לארגן את הטקס עוד לפני הבחירות. אך התוכנית הזאת נגנזה לבסוף. בסביבת נתניהו הוחלט שלא חייבים להיפגש עם פוטין בכל פעם שיש בחירות, ושעדיף לגוון. 
 

נתניהו יהיה ראש הממשלה הראשון שמבקר בקייב זה 20 שנה. חודש לפני הבחירות הוא משגר מסר - גם כלפי חוץ, גם כלפי פנים - כי הוא מדינאי עצמאי ולא בכיס של אף אחד. גם לא בכיסו של היושב בקרמלין. 
 

נתניהו יגיע לפגישה עם זלנסקי מוכן ומלא ברעיונות לשיתוף פעולה בתחומים שונים. יהיה שם הסכם סחר חופשי, וגם נושא הפנסיות לעולים יוצאי אוקראינה יעלה. ובכל זאת, העיקר שמביא איתו נתניהו הוא המוניטין שלו והשאיפה לפתח מערכת יחסים קרובה וידידותית עם הממשל החדש. איש סודו בכל מה שקשור למדינות חבר העמים, השר זאב אלקין, עובד על כך שעות נוספות. הוא הגיע לאוקראינה שבוע לפני הביקור הרשמי וערך פגישות עם אנשי הממשל הבכירים ביותר. אלקין גם אמור לשמש כמתרגם בפגישות נתניהו־זלנסקי. בדיוק כפי שקורה כאשר נתניהו נפגש עם פוטין ומעוניין לשמור על דיסקרטיות יתרה. 
 

הנשיא וולודימיר זלנסקי הוא סיפור הצלחה חסר תקדים, התגלמות חלומו של יאיר לפיד - להגיע ממסך הטלוויזיה הישר לכס הנהגת המדינה. אין ספור מילים כבר נכתבו ונאמרו מאז שנכנס השחקן והקומיקאי בן ה־41 לחיים הפוליטיים באוקראינה. מספיק לעיין בערך בוויקיפדיה כדי להתרשם מכמות התפקידים שגילם כשחקן ומהשורה הארוכה של מחזות וסרטים שביים והפיק. מודגשת פחות העובדה כי זלנסקי הוא לא רק שחקן מוכשר, נאה ופופולרי, אלא גם איש עסקים עם ניסיון רב בניהול. את חברת הבידור שלו ייסד וניהל יחד עם כמה מחבריו הקרובים. 
 

כשהפך מ"רק שחקן" ל"שחקן שהוא גם פוליטיקאי" (את מפלגתו, "משרת העם", ייסד בשנת 2016 בעודו ממשיך בקריירה הטלוויזיונית והקולנועית שלו), היו טענות כי זלנסקי הוא למעשה פרויקט פוליטי של איגור קולומוסקי, אוליגרך יהודי בעל דרכון ישראלי. קולומוסקי נחשב אויב של הנשיא הקודם, פטרו פורושנקו, ואף נאלץ לעזוב את אוקראינה, בין היתר בעקבות העוינות ששררה בין השניים. 
 

יש אמת בטענה הזאת, אך כרגיל, האמת והשקרים מעורבבים בפרופורציות כמעט שוות. לקראת בחירות 2019 נרשם מצדם של מתנגדי פורושנקו (וקולומוסקי בהחלט היה אחד הבולטים שביניהם) רצון להביא אלטרנטיבה חזקה, ואם לא מועמד אולטימטיבי, אז לכל הפחות מישהו שימשוך קולות מפורושנקו ולא ייתן לו לנצח כבר בסיבוב הראשון. כך נולד זלנסקי הפוליטיקאי. השחקן הפופולרי כיכב במשך שנתיים בסדרת טלוויזיה בשם "משרת העם", שבה גילם דמות של מורה להיסטוריה בן 30 שזוכה במפתיע בבחירות והופך לנשיא. את השאלה המתבקשת הבאה שאלו באוקראינה כמה וכמה פעמים, ועדיין לא הגיעו להסכמה: מה קדם למה - רצונו של זלנסקי להפוך לנשיא, תוכנית שאפתנית שבאה לידי ביטוי בעלילה הטלוויזיונית, או שמא להפך: הסדרה גרמה לזלנסקי להאמין כי מה שאפשרי על המסך יכול להתגשם גם במציאות?
 

בסביבתו של הנשיא הטרי דבקים בגרסה השנייה. למתבונן מהצד נראה כי במקרה הזה החלום פגש את המציאות באופן המוצלח והנדיר ביותר. דמותו של מורה צעיר ונחוש שבן רגע הופך לאיש החזק במדינה ומגרש את כל מוצצי הדם המושחתים, דיברה על לבם של אוקראינים יותר מכל מועמד אחר (והיו בבחירות לנשיאות 44 מועמדים). ל"משרת העם" מהטלוויזיה ניתנה הזדמנות לשרת את עמו באמת. 
 

זה עומד להיות ביקור נוח במיוחד עבור נתניהו. בקייב יזכה לכבוד רב, שאלות קשות לא יעלו. זלנסקי נמצא בתפקיד שלושה חודשים בלבד - פרק זמן קצר שלא יאפשר לו לנסות לגרום לנתניהו להביע דעה בכל מה שקשור לסכסוך בין אוקראינה לבין רוסיה. לעומת קודמו, זלנסקי מאותת כי הוא מעוניין בשיח עם פוטין, ושבכוונתו לבנות מחדש את מערכת היחסים עם ארה"ב. את פורושנקו דונלד טראמפ בפירוש לא אהב, ואף כמעט החרים. לעומת זאת, הנשיא האמריקאי כבר הבטיח להזמין את זלנסקי לפגישה בבית הלבן. זלנסקי רואה בנתניהו מנהיג ותיק, עטור הישגים, המיודד גם עם פוטין וגם עם טראמפ, שאולי יסכים לתווך בין שניהם לבין נשיא אוקראינה הצעיר. 
 

וישנו גם הפן האישי (ובפוליטיקה "האישי" הוא חלק בלתי נפרד מה"פרגמטי", כידוע): כאשר זכה נתניהו בבחירות ב־1996 ונכנס לראשונה ללשכת ראש הממשלה, הנער וולודימיר זלנסקי סיים את התיכון, בחר שלא לעלות לישראל במסגרת התוכנית "נעלה", והתחיל את לימודיו כסטודנט שנה א' במכון ללימודי כלכלה. אז כנראה שגם סגירת מעגל נמצאת בתוכניותיו של נשיא אוקראינה לשבוע הבא.