הסיפור העצוב של הילדה בת ה־5 מלוד, שנמצאה השבוע כפותה במקלחת ביתה, על אף שפרטיו טרם התבררו עד תום, מעיד על התעללות והזנחה קיצונית. ישנם מקרים רבים של הזנחת ילדים ופגיעה בחסרי ישע שמטופלים על ידי מוסדות הרווחה בישראל - האם אפשר לנסות להקטין את מספר המקרים האלה גם כאשר מדובר "רק" בהזנחה ולא במקרים קשים של התעללות? האם אנחנו מדינה שרוצה להבטיח סיכוי לחיים טובים לילדים גם כשהסוגיה מורכבת ומצריכה התערבות במה שנעשה במגזרים מסוימים?



ישנם במגזר הבדואי בישראל אלפי ילדים שנידונים לחיים של הזנחה ועוני בשל היעדר מדינות אכיפה וענישה תקיפה נגד תופעת הפוליגמיה, ריבוי נשים, הנהוגה במגזר. מנתונים שנאספו ב־2017 עבור ועדת פלמור, שהוקמה על מנת לבחון דרכי התמודדות עם תופעת הפוליגמיה בנגב, עלה כי שיעור המשפחות הפוליגמיות במגזר עומד על 18% - כ־6,500 משפחות. בכל משפחה עשרות ילדים. ישנם גם מקרים קיצוניים, שבהם לאב אחד יש יותר מ־50 ילדים מחמש נשים, חלקן פלסטיניות.



אפשר לקבוע שהזנחת ילדים היא פועל יוצא של פוליגמיה. כשאב המשפחה צריך לפרנס עשרות ילדים מכמה נשים, האחריות האבהית שלו מתפוגגת ובכך הופכים הילדים לנטל כלכלי. בשקלול ההכנסה לנפש, ילדי המשפחה המורחבת זוכים למעט מאוד לעומת ילדים אחרים בני גילם. רבים מהם כלל לא מגיעים למסגרות חינוך ומתחילים לעבוד בגיל צעיר, והסיכוי שבזכות השכלה יוכלו להשיג לעצמם חיים טובים יותר אינו קיים עבורם.



מי שגר בדרום, בקרבת יישובי הפזורה הבדואית, יודע שמראות של ילדים קטנים שמסתובבים לבד ליד כבישים סואנים כשהם מלוכלכים ויחפים הם דבר שבשגרה. אנחנו מספרים לעצמנו שזהו סגנון החיים שלהם ששונה משלנו, שזוהי הנורמה המקובלת בחברה הבדואית, שלפוליגמיה יש היבט מסורתי - אבל בפועל אנחנו עומדים מנגד ולא עושים דבר כדי לסייע לילדים.



כשיגדלו נפגוש אותם בתחנות המשטרה ובבתי הכלא באחוזים גבוהים משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסייה. רבים מהם יהיו מעורבים בפשיעה, במעשי גניבה והתפרצויות, בנהיגה פרועה בכבישים, בסחר ושימוש בסמים ובאחזקת נשק חם - ככה זה כשאתה צריך לשרוד מגיל צעיר ולהרוויח את מקומך בחמולה.



לא רק הילדים נפגעים מהתופעה, מצבן של הנשים בחברה הבדואית עגום לא פחות, ולעתים אף יותר. מחקרים מצביעים על כך שהתופעה פוגעת בהן ומגדילה את הסיכוי שלהן לחוות אלימות ופגיעות מיניות כבר בגיל צעיר. הפוליגמיה מעודדת סחר בנשים, ובנוסף רבות מהן יחוו דיכאון קשה בעקבות אובדן מעמדן לטובת האישה החדשה.



הדרום כשטח הפקר


פוליגמיה היא תופעה המפלה נשים ומפירה עקרונות בסיסיים של זכויות אדם. אבל לצד הדאגה ההומנית לסבלם של הילדים והנשים, אסור לנו להתעלם גם מהאיום הדמוגרפי הממשי שנגרם כתוצאה מכך. גברים רבים במגזר הבדואי בדרום הארץ נישאים לנשים פלסטיניות, ובכך הופכת הפוליגמיה גם לבעיה פוליטית נפיצה. בעשורים האחרונים גדלים בנגב אלפי ילדים בדואים עם זהות פלסטינית, וככל הנראה בשל כך ישנה ירידה חדה בקרב הצעירים שמתגייסים לצבא. ויש כבר מי שרואה בחיילים הבדואים אויב מבית, והם נאלצים לפשוט את המדים בטרם כניסתם לכפר.



בעולם המערבי ריבוי נשים אסור בחוק, גם בישראל. ב־1959 עבר החוק לתיקון דיני עונשין (ריבוי נישואים), אולם המשטרה והפרקליטות מעולם לא אכפו את האיסור בצורה מסודרת. בכך הם הפכו את דרום הארץ לשטח הפקר ואת מציאות חייהם של נשים וילדים במגזר הבדואי לקשה מנשוא.



בשנים האחרונות הוגברה האכיפה. ביוזמת שרת המשפטים לשעבר איילת שקד הוקמה ועדה בראשות אמי פלמור, מנכ"לית המשרד לשעבר. המלצותיה של הוועדה גובשו לדוח שכלל 84 המלצות אופרטיביות, שמתמקדות בעיקר בהגברת האכיפה הפלילית והאזרחית נגד העבירה של ריבוי נישואים. על פי ההמלצות של ועדת פלמור, הוחלט שהאכיפה תיעשה בעיקר על ידי המשטרה, אך גם גופים אזרחיים כמו המוסד לביטוח הלאומי ובתי הדין השרעיים הונחו להעביר מידע על חשד לפוליגמיה.



אבל המלצות לחוד ומעשים לחוד. המאבק נגד תופעת הפוליגמיה עדיין מדשדש. בתי הדין השרעיים הפועלים בחסות משרד המשפטים ממשיכים להכיר בדיעבד בנישואים פוליגמיים, משום שהם תואמים את חוקי האסלאם, אף שהם נערכים בניגוד לחוק. מאז שאומצו מסקנות הוועדה, הוגשו כ־16 כתבי אישום נגד גברים שנישאו ליותר מאישה אחת. גזר הדין שניתן הסתפק בעבודות שירות, על אף שהעונש המרבי בחוק על ריבוי נישואים הינו עד חמש שנות מאסר.


בנוסף, נשמעת ביקורת על עבודת המשטרה שלא נרתמה באופן מספיק לביצוע האכיפה וכן טענות על היעדר משאבים שיאפשר לגייס חוקרים לביטוח הלאומי על מנת לסייע באכיפה. אם מוסיפים לכל זה את היעדר שיתוף הפעולה עם גורמי הדת, סביר להניח שמה שהיה הוא שיהיה.



במקביל למאבק הלא אפקטיבי בפוליגמיה, ישנו גם נושא הכסף. בשנה שעברה שילמה המדינה כ־30 מיליון שקל ל־911 "רווקות מוסלמיות עם ילדים" - מעמד שהוגדר כראיה לפוליגמיה. מאחר שרווקה מוסלמית המביאה לעולם ילדים לבד פועלת בניגוד למסורת הדתית, עולה החשד כי מדובר בתא משפחתי פוליגמי.



הפוליגמיה היא בעיה לאומית שחייבת להיות מטופלת באמצעות מענה אסטרטגי חזק ולא נקודתי ומגמגם. מסקנות ועדות פלמור חייבות להיות מיושמות במלואן, אחרת התופעה תתפוצץ לכולנו בפרצוף.