חבילת שי: פרקליט המדינה מכניס את עצמו ואת המערכת לניגוד עניינים

המכתב שחשפנו לפני שבוע - שאותו שלח שי ניצן לקבוצה של מנהלים לשעבר בפרקליטות, ובהם גם שופטים מכהנים - עורר כמה שאלות שראוי לדון בהן בכל מה שקשור להתנהלותו של פרקליט המדינה. עוד ביום שישי בבוקר הייתה זו נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שדרשה ממנו להפסיק להתכתב עם שופטים. "כפי שהבהרתי לך בשיחתנו הטלפונית הבוקר", כתבה, "אין מקום להפצת מכתבים מסוג זה לשופטים מכהנים". ניצן, מצדו, טען שמדובר בתקלה, ואל ה"תקלה" הזו נחזור עוד בהמשך. 
 

ראשית, תזכורת קטנה. בתחילת השבוע שעבר נפגש פרקליט המדינה שי ניצן עם שורה של בכירים לשעבר בפרקליטות, "כדי להתייעץ עמם בנושא המתקפות התקשורתיות על הפרקליטות, שרבו לצערנו לאחרונה". מהמכתב ששלח כמה ימים אחר כך גם הוא לקבוצת הבכירים הזו, עולה כי ניצן נפגש ומתכתב באחרונה עם חברי הקבוצה בניסיון לגייס אותה להגנתו ולהגנת הפרקליטות. "ביקשתי מכל מי שמוכן לכך, להסכים להופיע בתקשורת כאשר עולה נושא הפרקליטות", כתב להם. מה שניצן מכנה "מתקפות תקשורתיות" הן אותן ביקורות שמופנות לאחרונה כלפיו אישית וכלפי הפרקליטות בכלל, בעיקר בהקשר לחקירות ראש הממשלה, ולאחרונה ביתר שאת בעקבות נאומו של שר המשפטים אמיר אוחנה. 
 

מי היה בפגישה הזו אצל ניצן? שי ניצן איננו מוכן לספר. ההסבר: "איננו נוהגים להגיב על פגישות של בעלי תפקידים במשרד. יומנו של פרקליט המדינה מתפרסם מעת לעת, לאחר בדיקת היבטים שונים (לרבות פרטיותם של צדדים שלישיים וכו')". הפורום הזה, שהשבוע למדנו שניצן מתכתב איתו כבר כשלוש שנים, כולל כמה עשרות בכירים לשעבר בפרקליטות שמפוזרים היום בצמתים שונים. שלושה מהם מכהנים היום בבית המשפט המחוזי. אחד מהם, עוזי פוגלמן, מכהן בבית המשפט העליון. אחרים מנהלים משרדי עורכי דין פרטיים ומייצגים לקוחות מול הפרקליטות. עוד כמה, בהם נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש, שופטת העליון לשעבר, עדנה ארבל, ופרקליטים אחרים בדימוס, לא עוסקים היום בפרקטיקה. 
 

כדי לגבש את הקבוצה הזו לטובת הגנה על הפרקליטות הודיע ניצן לחבריה שבכוונתו "להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת... עשינו זאת בעבר מעת לעת, אך בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר". אנשי הקבוצה, כך עדכן אותם ניצן, יקבלו החל מעכשיו "הודעות דוברות של המשרד שהופצו לכלי התקשורת, נאומים פומביים, מכתבים העוסקים בנושאים שעל הפרק וכדומה".

בינתיים, צייד אותם פרקליט המדינה בהחלטות בלתי חסויות שהתקבלו במשרד המשפטים בעניינה של רות דוד, בעבר פרקליטת מחוז תל אביב, בהחלטה לא לפתוח בחקירה נגד עו"ד ליאת בן ארי, אחרי שנטען כלפיה כי הגישה תצהיר כוזב, במכתב של היועמ"ש אביחי מנדלבליט המסביר למה לא יפתח בחקירה פלילית בתגובה להדלפות מתיקי החקירה של נתניהו, ובדברים שנשא ניצן עצמו בכנס כלשהו שבו הוא משיב לטענות נגדו ונגד הפרקליטות. רגע, כאן זה לא נגמר. ניצן, פרקליט המדינה, גם מזמין את החבורה לפתוח קו ישיר מולו. "ככל שיש לכם שאלות או בקשות לקבלת מידע נוסף, תוכלו לפנות אליי או לעוזריי או לדובר הפרקליטות, המכותבים כולם למייל זה". 

 

מה הופך את המכתב הנוכחי, ואת סדרת המכתבים שקדמו לו, ואליהם נגיע בהמשך, לבעייתיים כל כך? ובכן, הנקודה החשובה נמצאת בניגוד העניינים ששי ניצן נמצא בו בעצמו, ושאליו הוא גורר אחריו את הפרקליטות כולה. כאמור, חלק מן האנשים שבהם מנסה עכשיו ניצן להשתמש כדי להגן עליו ועל הפרקליטות ומבקש מהם להתעדכן, ולסייע, ולהתראיין ולהשיב מלחמה שערה בתגובה לביקורת, משמשים היום כעורכי דין פרטיים שמייצגים לקוחות מול הפרקליטות. ניצן והפרקליטים שאותם הוא מנהל לא משחקים איתם באותה קבוצה. הם יריבים. ניצן ואנשיו מגישים כתבי אישום נגד לקוחותיהם של עורכי הדין, שמהם הוא מבקש עכשיו לעזור לו, ומנהלים נגדם תיקים בבתי המשפט. 
 

האנשים האלה, שאליהם פונה עכשיו ניצן לסיוע, מייצגים חשודים ונאשמים מול הפרקליטות. חלק מהעבודה שלהם מול הפרקליטות מתנהלת בבית המשפט, וחלק בהתכתבויות ובפגישות, כשהם מנסים להשיג הסדר טיעון עבור הלקוח שלהם או כשהם מגיעים מטעמו לשימוע. וכששי ניצן מבקש מהאנשים הפרטיים האלה טובה בדמותה של הגנה עליו בתקשורת או בכל מקום אחר, הוא מכניס את עצמו לניגוד עניינים חמור. וברגע שהם ממלאים את בקשתו ועולים לשידור ברדיו ומסנגרים עליו או על הפרקליטות - הוא חייב להם. מחר, כשהם ינהלו מול הפרקליטות מו"מ בשם הלקוח שלהם, כולם יידעו שהם את שלהם כבר תרמו לטובת המערכת, כשנתבקשו. האם בגלל זה מישהו בפרקליטות יקבל החלטות מוטות? לא יודע. אבל הפוטנציאל לזה קיים, ודי בכך כדי שהמהלך הזה, של פרקליט המדינה, יהיה מהלך פסול. 
 

אם אתם לא מבינים כמה זה בעייתי, תארו לעצמכם שמנהל רשות המסים נמצא תחת ביקורת קשה של שרים בממשלה על תפקודו ותפקוד הרשות שאותה הוא מנהל, והוא מזמין אליו רואי חשבון פרטיים שעבדו פעם במס הכנסה, והיום הם מייצגים נישומים מול רשויות המס, ומבקש מהם להתראיין בתקשורת כדי להגן עליו ועל המוסד. כן, מאותם רואי חשבון שמחר יגישו מסמכים לרשות המסים שבראשה הוא עומד, כדי שזו תקבע את שומת המס שלהם ושל הלקוחות שלהם. זה נראה לכם הגיוני? 
 

בין שאר העיתונאים שהזדרזו להגן על פרקליט המדינה בעקבות הפרסום ראיתי תגובה של בן כספית, ידידי, שהסביר ש"הכי לגיטימי בעולם לתדרך את בוגרי ומנהלי העבר של הפרקליטות, לסייע מול המתקפות שלוחות הרסן". כספית הוסיף עוד שזה "מתבקש וקיים בכל המוסדות, לרבות מערכת הביטחון". אני מודה שאני לא יודע למה בדיוק התכוון כספית, אבל אם הרמטכ"ל או מי מאלופי צה"ל אוספים אליהם קצינים בכירים בדימוס, ומפצירים בהם להתראיין בתקשורת כדי להגיב לביקורת של שרים בממשלה, לפחות בעיניי היה ראוי שיעופו הביתה באותו רגע.

 

כאמור, ברשימת המכותבים למיילים של ניצן נמצאים גם שופטים מכהנים, בהם גם שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן. בפרקליטות הסבירו שכל קבוצת המכותבים הזו נוצרה אצל שי ניצן, לקראת כנס בכירי הפרקליטות לדורותיה, "על מנת להימנע מהצורך לשלוח מייל לכל נמען ונמען". אולי אני מיושן, אבל לטעמי שופטים לא צריכים ליטול חלק בכנסים של הפרקליטות, וגם לא להיות מוזמנים אליהם. כל היכולת של יוצאי הפרקליטות להפוך לשופטים תלויה במסוגלות שלהם להתנתק מבסיס האם, ולדעת שמהיום שהתיישבו על כס השיפוט, הפרקליטות והם שוב אינם באותה קבוצה. הם שופטים, והפרקליטות היא אחד הצדדים המופיעים בפני השופט. ובכלל, פוגלמן עזב את הפרקליטות כבר לפני כמעט עשרים שנה, עת התמנה לשופט מחוזי. למה בכלל מחזיקים בפרקליטות את כתובת המייל שלו? מה להם ולו, כשהוא שופט? מה הם עוד שולחים לו?
 

פוגלמן, חשוב להדגיש, טען השבוע, בתשובה לשאלתי, שהוא לא נטל חלק בכנס שאליו הזמין אותו ניצן, וזה יפה. אבל אחרי שאמרנו את זה, אני מודה שלא ברור לי איך במשך שנים מוצא את עצמו שופט בית המשפט העליון כשהוא חלק מקבוצה שמקבלת עדכונים ומכתבים מהפרקליטות, חלקם בסוגיות אקטואליות ומשפטיות שעל סדר היום, ולא שולח כבר אחרי המייל הראשון תגובה חדה, בנוסח: "שי היקר, אני מכבד אותך מאד, אבל אבקשך למחוק אותי מרשימת התפוצה שלך, משום שאינני עוד איש פרקליטות, אני שופט, ואת עמדותיך בענייני תיקי נתניהו בכלל, והביקורת עליך או על היועץ בפרט, אני מבקש שלא לקבל מכם מאחורי הגב של הציבור". 
 

למה זה חשוב? קודם כל, משום שפוגלמן ישב בשנה־שנתיים האחרונות בכמה עתירות שעסקו בפריפריה של תיקי 1000 ו־2000. אני מניח שגם ראש הממשלה היה שמח לדעת שאפשר להעביר באופן מסודר ומרוכז את עמדותיו, גם אם הן גלויות ומוכרות כמו של ניצן, ישירות אל המייל של השופט. 

עוזי פוגלמן, אם שיטת הסניוריטי תנהג גם הלאה, יהיה הנשיא הבא של בית משפט העליון. חוץ מזה, הוא גם מכהן כראש ועדת האתיקה לשופטים. אין לי קצה של טענה שהוא נהג או עשוי לנהוג שלא בניקיון כפיים, באיזשהו עניין, או שהוא יהיה מושפע ממייל כזה או אחר שנשלח אליו. ועדיין, אני מוטרד מכך שהוא חי בשלום עם העובדה שבפרקליטות רואים בו עדיין חלק מ"המערכת", ושאף הוא עצמו ראה את עצמו ככזה. שאחרת, לא ברור מדוע לא חש בעיה להמשיך להיות בקבוצה הזו שבה מתעדכנים יחדיו שופטים, פרקליטים שמופיעים בפני בית המשפט ועורכי דין שמופיעים בבתי המשפט. 
 

שאלתי השבוע את פוגלמן כמה מיילים כאלה הוא קיבל בעבר משי ניצן, ומדוע לא יזם בעצמו, לפני הפרסום שלי בשבוע שעבר ולפני התערבותה של הנשיאה חיות, את הוצאתו מהקבוצה. "מייל כגון זה לא התקבל, למיטב הזיכרון, בעבר", הגיעה התשובה, "התקבלו מיילים בתדירות לא גבוהה (בערך אחת לשנה) בדבר קיום כינוסים של הפורום (שבהם לא נטלתי חלק) או דיווחים על נושאים כגון פתיחת דף פייסבוק לפרקליטות". "בשל אופי ההתכתבות", הסבירה הנהלת בתי המשפט מטעמו של פוגלמן, "לא נמצא צורך" להודיע לפרקליט המדינה שהוא איננו מעוניין לקבל ממנו מיילים יחד עם אותה קבוצת מכותבים. 
 

ובכן, אני רוצה לקוות שאך טעות גרמה לשופט פוגלמן להשיב את התשובה הזו, משום שלפחות לפי מה שנחשף בהמשך השבוע, היא איננה מתכתבת עם העובדות. לפני כמה ימים הגיעו לידיו של אבישי גרינצייג, הכתב המשפטי של "גלובס", כל המכתבים ששלח ניצן לקבוצת הלשעברים מאז תחילת 2018. לא מייל אחד בשנה, כפי שכתב פוגלמן בתשובתו, אלא קרוב יותר למייל אחד בכל חודשיים. בנוסף, לא רק הזמנות לכינוסים שלח ניצן לפוגלמן ולחברים, אלא הרבה מעבר לזה.

כך, לדוגמה, כללו המיילים הללו נאומים של ניצן ושל היועמ"ש מנדלבליט, הפורשים את עמדתם בכל מה שקשור לביקורת שנשמעת על משרד המשפטים סביב תיקי נתניהו. הם כללו תגובה חריפה לביקורת של שר המשפטים, אמיר אוחנה. הם כללו גם הזמנות לכנסים של הפרקליטות. הם כללו גם בקשה לסייע בקידום דף הפייסבוק החדש של הפרקליטות, תוך המלצה לבני המשפחה ולחברים לעקוב אחריו כדי להגיע "לאלפי עוקבים ולחשיפה רבה, שתסייע לנו מאוד". 
 

יכול להיות שהמיילים האלה אין בכוחם להשפיע על עמדתו של שופט בית המשפט העליון. ועדיין, המחשבה שפוגלמן מקבל מאחורי גבו של הציבור מסמכים שבהם מסבירה לו הפרקליטות למה טענות הפוליטיקאים נגדה אינן נכונות, וכמה היא פעלה באופן הגון ומקצועי בשימוע שערכה לראש הממשלה, וכמה הביקורת נגד הצוות העוסק בחקירות נתניהו אינה מוצדקת, וכמה שקריות ומזעזעות ההתקפות על שי ניצן וליאת בן ארי, וכמה מוטעה התחקיר שטען כי בן ארי הגישה תצהיר שקר, וכמה הניסיון להפוך את יונתן אוריך ועופר גולן, יועציו של נתניהו, לקורבנות, ראויים לגינוי - המחשבה שכל אלה עוברים במסלול ירוק אל שופט בית המשפט העליון והוא לא מתקומם מעוררת, לפחות אצלי, תחושת חוסר נוחות. 

 

אם שי ניצן רוצה להיעזר בשירותיהם של בכירי הפרקליטות בעבר, אותם אלה שהוא מגייס עכשיו כדי להגן על הארגון מפני מבקריו, מומלץ לו לחזור ולקרוא את ההערות שהם העירו לפני שנים, עם פרישתם. גם הם, בשר מבשרה של הפרקליטות, מסתבר שהיו מלאים בביקורת קשה עליה. גם הם חשבו, פה ושם, שכתבי אישום שהוגשו לא היו צריכים להיות מוגשים. גם הם סברו שבפרקליטות לא יודעים להתמודד עם ביקורת. גם הם השתמשו במילים חריפות כדי להביע את דעתם, כשכל אחד מהם מתייחס לתקופה אחרת, לבעלי תפקידים אחרים ולתיקים אחרים. 
 

דבורה חן, בעבר המשנה לפרקליט המדינה, הייתה בקבוצת הבכירים שנתבקשו על ידי שי ניצן להתראיין כדי להגן על הפרקליטות מפני מבקשי רעתה. היא גם עשתה את זה יותר מפעם אחת בזמן האחרון. מה היא עצמה חשבה על הפרקליטות בזמנים אחרים? "זו מערכת נוקמת ונוטרת", הסבירה עם פרישתה. היא גם חשבה שלא כל כתבי האישום שבחרה הפרקליטות להגיש אכן היו ראויים להיות מוגשים. האשמה חמורה, תודו.

על חיים רמון אמרה ש"לא היה מקום להגיש נגדו כתב אישום... זה לא תיק פלילי". בעקבות ההחלטה להגיש כתב אישום נגד העיתונאי אורי בלאו בשל המסמכים הסודיים שקיבל מענת קם, הסבירה חן שיש "אכיפה סלקטיבית" וש"האכיפה בנושאים האלה אינה עקבית ואינה שוויונית". היה לה מה לומר, למשנה לפרקליט המדינה לשעבר, גם על האופן שבו משפיעה העיתונות על הפרקליטות. "בשל מעורבות התקשורת, פרקליטים חוששים מ'עליהום'. כל אחד חושב 'מה אני צריך את כאב הראש הזה. בוא נביא את הדברים לבית המשפט', ולא מוכן לקבל החלטה אמיצה כמו סגירת תיק".
 

חן לא לבד. שמעון דולן, בעבר מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות, עוד אחד מחברי קבוצת המיילים של שי ניצן, העיר בעבר על חוסר היכולת של הפרקליטות להתמודד עם ביקורת ולהודות בטעויות. "אני מאוד מעריך את הפרקליטות, אבל כבר כשפרשתי ציטטתי קטע משיר של יהודה עמיחי, שאומר 'מן המקום שבו אנחנו צודקים תמיד, לא יצמחו לעולם פרחים באביב'. אמרתי לאנשים שצריך לחשוב על הסָפֵק ותמיד לראות את הצד האחר. יש לי הרגשה שהיום זה לא תמיד נשמר. לפעמים התחושה היא שננעלים על קונספט, אפילו לא בכוונה, וגם אם תוך כדי תנועה רואים שיש ראיות סותרות, זה לא מביא לשינוי". האמת? מפחיד. 
 

דולן סיפק דוגמה כשסיפר מה קרה לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגד איש העסקים מיכאל צ'רנוי. "... לאחר מכן היה אצלי שימוע, התגלה לעיניי חומר נוסף, שבעקבותיו השתכנעתי שאין סיכוי סביר להרשעה. כשרציתי לחזור מהאישום, המערכת לא נתנה לי. בסיכומו של דבר נסעתי בכביש עוקף מערכת וחזרתי מכתב האישום". את האופן שבו מגישה לעתים הפרקליטות כתבי אישום, בתחום ספציפי שבו עסק ושאליו לא ניכנס כאן, הגדיר דולן "ניסויים לא הולמים בגורלם של בני אדם".
 

יעקב כהן, פרקליט מחוז בעבר, ועוד אחד מהרשימה של ניצן, הסביר באחד הראיונות מה קורה כשהפרקליטות הולכת עם העמדה הראשונה שלה עד הסוף, ולא עוצרת כדי לחשוב שוב. "בעבירות צווארון לבן התיקים מורכבים יותר, והרבה מעשים יכולים להתפרש כך או אחרת. במרבית התיקים, בחומר הראשוני שיש לפרקליטות יש בסיס להגשת כתב אישום, ולא ניתן בשלב הראשון לסגור את התיק. יכול להיות שצריך לקבל הכרעות נכונות יותר בהמשך הדרך. אם מגיעים למסקנה שסביר להניח שהתיק עומד להסתיים בזיכוי, אז תודו בזה. זה מכובד יותר".
 

פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, מרים רוזנטל, עוד מכותבת למיילים של ניצן, מתחה בעבר ביקורת קשה על ההחלטות של הפרקליטות בתיק משה קצב ואף המליצה: "לבדוק איך התביעה הגיעה להחלטות שלה בתיק" באמצעות גוף חיצוני, שיבדוק את אופן קבלת ההחלטות - גם בתיק הזה וגם בתיקים אחרים. נורית שניט, גם היא פרקליטת מחוז לשעבר, גם היא ממכותבי קבוצת המיילים של ניצן, הגדירה את התנהלות הפרקליטות בתיק קצב כעניין "מביש ומביך". "זה תיק הזוי", אמרה. 
 

ודבורה חן, בציטוט שאין הולם ממנו כדי לסיים את הפרק הזה ולתהות עד כמה מוכנה הפרקליטות לקבל ביקורת, קראה גם היא להקים מנגנון בדיקה פנימי של הפרקליטות או משרד המשפטים, שיפעל בדומה למוסדות התחקיר של צה"ל, אבל הוסיפה שהיא סקפטית, כי "כנראה שזה בניגוד לקוד הגנטי של משרד המשפטים והפרקליטות". 

 

קחו את הטענות הכבדות שהטיח אביחי מנדלבליט בפרקליטות רק לפני ארבע שנים, כשהאשים את אנשיה שהם עבריינים, תופרי תיקים ומדליפים, תוסיפו להם את מה שאמרו על הפרקליטות בכירי ובכירות הארגון, כשפרשו ממנו, ותגיעו למסקנה ששר המשפטים, אמיר אוחנה, נמצא בסך הכל בחברה לגמרי לא רעה.