טעות או הטעיה? "טעיתי, טעה, טעות, טועים, טעינו". המשפט המיתולוגי של הגששים לא יכול לעבוד לצה"ל כהסבר לעיוות נתוני הגיוס של החרדים במשך קרוב לשמונה שנים. לצה"ל כצבא העם יש אחריות לשקף לחברה הישראלית באופן ישר ומדויק את נתוני הגיוס אליו - המוטיבציה לשירות, שיעור ההשתמטות מהצבא, שירות בנים ובנות וסוגיות נוספות שנמצאות בליבת השיח הציבורי־פוליטי במדינה.

נתוני צה"ל בעשור האחרון הציגו עלייה מרשימה בשירות החרדים ואף יותר מכך. הם הציגו תמונה לפיה מספר המתגייסים, גם בשנים האחרונות, עומד במכסות הגיוס שקבעה הממשלה. בפועל, הם יצרו הטעיה שכעת קשה מאוד לברר אותה.
 
במרכז השיח עד כה עמדה הטענה על כך שבשטח חל שינוי. כלומר, שבחברה החרדית מתקיימים זרמים תת־קרקעיים שמובילים, בין השאר, לכך שיותר צעירים מתגייסים לצה"ל - ולכן צריך להיזהר מללחוץ את החברה החרדית בסנקציות ובצעדים חריפים מדי, שישיגו את המטרה ההפוכה ויגרמו למשבר חריף.

נכון, בצה"ל משרתים היום יותר חרדים מבעבר ויש יותר יחידות שבהן משרתים חרדים. אבל האם המגמה הזו קשורה לגידול יחסם של החרדים באוכלוסייה הישראלית, או למגמה שהשתנתה בחברה החרדית. לאחר החשיפה החשובה אתמול של העיתונאית כרמלה מנשה, המסקנה העיקרית היא שאין בידינו כלי אמפירי אמין לבחון את הסוגיה - וזו בעיה מקצועית חמורה של הצבא.

הבקו"ם. צילום: אבשלום ששוני

 
גם אם נקבל את טענת צה"ל לפיה הפערים במספרים נגרמו בתום לב ולא מתוך כוונה לזייף את הנתונים, ההגדרה עבור הצבא לשאלה מיהו חרדי הייתה מאוד פשוטה וישימה למדידה: צעיר שבתווך הגיל שבין 14־18 למד לפחות שנתיים במוסד תורני חרדי. עד 2018 האחריות בצה"ל על התחום הייתה תחת הגדרה מצומצמת של מדור שמפקד עליו רב־סרן.

במדור סברו אז, ובצה"ל סבורים גם היום, שמשרתים בו חיילים חרדים שלא על פי ההגדרות שנקבעו. למשל, האם חייל שלמד שנה וחצי במוסד תורני ונפלט ממנו, הוא פחות חרדי מזה שלמד שנתיים? יכול להיות שלא, אבל כאמור לצה"ל נקבעו מדדים מדויקים, ללא מקום לשיקול דעת.
 

זו אינה הפעם הראשונה שנתונים צה"ליים נאספים ומוצגים בחוסר מקצועיות, במקרה הטוב. כך גם התגלה לאחרונה פער בנתוני הבנות הדתיות המשרתות בצה"ל. נכון שגם שם המגמה מצביעה עדיין על עליה משמעותית בגיוס הבנות הדתיות, אבל הנתונים שהוצגו במשך שנים לא היו מדויקים.
 
צה"ל אינו יכול להסביר את התקלה החמורה, ולהצביע רק לעבר המדור שעסק בנושא. היכן גופי הבקרה בנושא הזה, מאגף כוח אדם ומפקדיו ועד למטה הכללי, שאמורים לעסוק בביקורת פנימית? במשך כשמונה שנים התייצבו קציני צה"ל לדיונים בוועדות הכנסת השונות והציגו נתונים הרחוקים מהמציאות, אף שלא פעם העלו עיתונאים ונציגי ציבור שנתקלו בנתונים סייגים ושאלות לגביהם. זה היה אמור, לכל הפחות, לעורר בצה"ל צורך לנהל ביקורת על הנתונים שהוצגו באופן רשמי בכנסת.
 
טעות חמורה נוספת של הצבא באירוע הזה נעוצה בכך שמרגע שהבינו את הפער בנתונים, הם לא דיווחו עליו באופן יזום. במקרה זה הם היו לפחות זוכים בכמה נקודות זכות במדד האמינות. עכשיו כבר יהיה קשה יותר לשכנע בנתונים אחרים. לפחות בעניין הזה עשה נכון הרמטכ"ל אביב כוכבי כשהחליט למנות לבדיקת הפרשה אלוף (במיל') כמו רוני נומה, שידוע כאחד שאומר את האמת בחדר גם שכשהיא אינה נעימה לאוזן.