הסדרה מול עזה עדיין נראית רחוקה, וסדר היום יוכתב על ידי ארגוני הטרור

במקום דרוך: במציאות הביטחונית המורכבת שבה נמצאת מדינת ישראל בשנים האחרונות מצפון ודרום, ולנוכח התגברות המתיחות מול איראן בשלושת החודשים האחרונים, צפוי סדר היום הביטחוני להיות חלק בלתי נפרד גם ממערכת הבחירות הקרובה. בהסתכלות מפוכחת על קצב האירועים בשנתיים האחרונות, סביר להניח שימי קרב בצפון והסלמה נוספת בעזה עד הבחירות הם תרחישים סבירים ביותר. 
 

חבר הכנסת דוד ביטן מהליכוד קשר ביום רביעי בראיון לגלי צה"ל את האפשרות של הסדרה בעזה כקלף מנצח בקרב על דעת הקהל והבוחר הישראלי, כשאמר: "אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יצליח ליצור הסדרה בעזה - זה ישפיע על הבוחרים". הוא הוסיף כי "חלק מהמנדטים שהפסדנו בבחירות האחרונות קשורים למה שהתרחש בעזה".
 

מדובר באמירה מעניינת של ביטן, וגם אם היא אינה מתואמת עם נתניהו, היא מבטאת היטב את עמדתה של הצמרת המדינית של ישראל - ראש הממשלה ושר הביטחון - וגם את זו של צמרת הצבא, שמנסות עכשיו בערוצים שונים לקדם את ההסדרה בעזה ולהתמקד בעיקר בחזית הצפונית. 
 

אבל לצד האופטימיות הזהירה בדרג המדיני ובצמרת צה"ל, שלפיה המבצע האחרון נגד הג'יהאד האסלאמי פותח דלת לקידום הסדרה מול חמאס ברצועת עזה, במערכת הביטחון יש קולות שסבורים כי סבבי הסלמה נוספים ברצועה הם עדיין בבחינת תרחיש סביר יותר גם בחודשים הקרובים. בשנים האחרונות סבבי ההסלמה בעזה היו פעמים רבות חלק בלתי נפרד מנוף תקופת הבחירות בישראל. קשה לראות את נתניהו מגיע דווקא בתקופה זו להסכמות עם חמאס באמצעות המתווכים השונים ומעניק הקלות כלכליות נוספות לרצועה. זאת במיוחד כאשר ברקע נמשך ירי הרקטות מהרצועה ובמו"מ על השבויים והנעדרים אין כל התקדמות.
 

כרגע הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה מתואמים בנוגע לאינטרס להגיע להסדרה בעזה, ומעדיפים אותה על פני אפשרויות אחרות. אבל הדברים עשויים להשתנות במהירות, וככל שיימשך הירי מהרצועה, גם בתקופת הבחירות, הוא עשוי להוביל גם ללחץ פוליטי. כך או כך, הסדרה מול עזה עדיין נראית רחוקה, ובחודשים הקרובים המתיחות הביטחונית תמשיך ללוות אותנו, והיא תגבר ותצטמצם בעיקר על פי הקצב שיקבעו ארגוני הטרור. 

 

בנוגע לאיראנים, בישראל אומנם לא רואים כרגע תרחיש בעל סבירות גבוהה של מלחמה ישירה, אבל בכל הקשור לסוריה וללבנון - בתקופה זו ירושלים תמשיך להקפיד על הקווים האדומים שקבעה. שר הביטחון נפתלי בנט מדבר על החרפת הפעולות נגד האיראנים בסוריה. "מבלימה להתקפה" הוא מכנה את הרעיון, אבל סביר יותר שבצה"ל ימליצו לראש ממשלה בתקופה של ממשלת מעבר לא לשנות את המדיניות: כלומר להמשיך לפעול, אך לא להיכנס להרפתקאות ולפעולות שלא נעשו בעבר ושעלולות להוביל להסלמה. אם מביאים בחשבון תקופת זמן של כחצי שנה עד לכניסתה של ממשלה חדשה, ימי לחימה שיתפתחו בצפון הם אפשרות ריאלית ביותר, במיוחד כשהאיראנים ממשיכים להצהיר כי יגיבו על הפעולות המיוחסות לישראל בסוריה. תחת האיום הזה גם פעולות נגד מטרות יהודיות ברחבי העולם מובאות בחשבון.
 

באותו ראיון בגלי צה"ל הוסיף ח"כ ביטן את מה שאולי נראה מובן מאליו, אבל לא נאמר בצורה מפורשת כל כך על ידי ח"כ מהליכוד: בנט, לדבריו, ניהל מו"מ מתקדם עם כחול לבן להצטרף לקואליציה מטעמם - במקרה זה ממשלת מיעוט בלי המפלגות הערביות - אך נתניהו מנע זאת בכך שנתן לו את תפקיד שר הביטחון. התיאור הזה, שככל הידוע קרוב מאוד למציאות, מבטא אולי גם רמז להמשך: השאיפה של אנשי הימין החדש להשאיר בידם אופציה להיות מפלגת לשון מאזניים בין כחול לבן לליכוד גם בעתיד, כולל מסר לנתניהו שהם לא בכיס שלו. 
 

כך או כך, בנט יכהן כחצי שנה לפחות כשר ביטחון, פרק זמן שבקצב האירועים הביטחוניים במזרח התיכון בוודאי שלא ניתן לזלזל בו. בחודש האחרון הוא לומד את התפקיד וייאמר לזכותו שהוא נכנס לעומקם של דברים והנוכחות שלו מורגשת, גם בבניין משרד הביטחון, שהתעורר לחיים. מנגד, בתקופה הקצרה הזו כבר נוצרו מתחים, וחלק מהאמירות שהשמיע בנט בנוגע לשינוי מדיניות מול איראן בסוריה, וההצהרות על החלטות שקיבל בנושאים שונים, יצרו תחושה בקרב קצינים במטה הכללי שמדובר בשר עם עודף מוטיבציה לגזור קופונים פוליטיים גם באמצעות קיצורי דרך. 

 

מאתמול בבוקר, כשהתברר שבנט יישב בקומה ה־14 במגדל הקריה בתל אביב כנראה גם בחצי השנה הקרובה, ניצבת בפניו הבחירה בדרך שבה ימצב עצמו כשר ביטחון. האם יסתנוור מאלה שטוענים תוך חודש בלבד כי "אפקט בנט" מורגש ויש שינוי משמעותי במדיניות הביטחון של ישראל, או שיזכור כי דברים ייקבעו לאורך זמן, ושבין אלה שכבר מעניקים לו ציונים גבוהים על תפקודו כשר ביטחון היו כאלה שאף כינו בעבר את אביגדור ליברמן כ"מר ביטחון החדש", כל עוד היה מבחינתם בצד הנכון של המפה הפוליטית.
 

דווקא בתקופה הזו, לקשר בין הדרג הצבאי והרמטכ"ל אביב כוכבי לבין הדרג המדיני עשוי להיות תפקיד חשוב, במיוחד כאשר האחרונים טרודים בקמפיין הבחירות, והקשב לצורכי הצבא - כמו לשאר משרדי הממשלה - נמוך במיוחד. אפשר להניח שגם לכוכבי זוהי תקופה מתסכלת. במשך שנה שלמה עובדים צוותי העבודה בצבא על התוכנית הרב־שנתית "תנופה", שהייתה אמורה להיכנס לתוקף בתחילת השנה, אבל סבבי הבחירות דחו את מימושה. כעת ניחתה מכה נוספת בדמות בחירות שלישיות, שבתרחיש סביר דוחה את מימושה של "תנופה" לפחות בשנה נוספת - לקראת אמצע הקדנציה של כוכבי. 
 

יש לציין כי בשנה האחרונה כוכבי לא המתין לאישור הרשמי של התוכנית, ובתחומים שונים בצבא כבר מימשו את העוגנים בצעדים בשטח. "מסילות לתר"ש" מכנים זאת בצה"ל. אולם לנוכח ההתפתחויות, פרק הזמן בין הצבת המסילות ועד הרגע שבו הרכבת תדהר עליהן הולך ומתארך. הרמטכ"ל, שהציב תוכנית שאפתנית לשינויים עמוקים מאוד בתוך צה"ל, כנראה יצטרך לקבוע סדר עדיפויות חדש בוויתור על חלק מהקרונות. 
 

במצב הזה, ניהול הצבא בחודשים הקרובים מהבחינה כלכלית יתמקד בשמירה על הקיים ובגישור על פערים שנוצרו. אכן, עדיין לא מדובר ב"משק חירום" ואימונים לא צפויים להתבטל, אך לקראת הקיץ הבעיה עשויה להחריף. תוכניות העבודה, התקציבים והקשב של הדרג הפוליטי אינם הבעיות היחידות של הצבא, בתוך הכאוס הפוליטי. כבר ביולי הקרוב אמור השירות הצבאי למתגייסים החדשים להתקצר בחודשיים נוספים. הצבא, לאחר שגיבש עמדה המתנגדת בתוקף לקיצור השירות הנוסף, תכנן לפנות לממשלה על מנת שתדון בנושא ותדחה או תשנה את ההחלטה. במצב הנוכחי אישור החוק ממשיך להתקדם, ולא ברור אם יש מי שיעצור אותו. 
 

צה"ל, מגובה בנתונים המציגים פערים משמעותיים בכוח אדם ביחידות הלוחמות, זקוק לעוד כשנתיים על מנת לגשר על הפערים מקיצור השירות הקודם. מי ידון בנושא הזה עכשיו, ומי ישנה את החלטת החוק בעיתוי הזה? אלה שאלות פתוחות. בכל מקרה, בצה"ל צפויים לפנות בימים הקרובים ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שיבחן את הסוגיה ואת סמכות ממשלת המעבר לדון ולקבל החלטות בנושא, שכאמור עבר כבר כהחלטה לביצוע כחוק בכנסת.