בקקופוניה הפוליטית של הימים האחרונים נבלעה שורת החלטות דרמטיות של הרמטכ"ל אביב כוכבי על שינויים במבנה המטה הכללי. לאורך כל דרכו ידע הרמטכ"ל להוביל מהפכות משמעותיות בכל גוף שעליו פיקד. גם התוכנית הרב־שנתית תנופה מבשרת שינוי של ממש בפיקוד העליון של צה"ל: היא מעקרת במידה רבה את תפקיד סגן הרמטכ"ל ואת אגף התכנון (אג"ת) ויוצרת מפקדות חדשות - מוקדם לומר אם הן ישפרו את תפקוד הצבא, אבל גם לא ברור איזה תוכן יהיה מתחתן.
שתי קבוצות של אלופים במילואים הוזמנו בשבוע שעבר להצגת התוכנית בלשכת הרמטכ"ל. נוסף על השקופיות הרבות, הוצג להם גם סרטון שנערך בצורה מופתית ובו אלופי המטכ"ל מדברים. כל אחד מהם משלים את המשפט שהתחיל קודמו וכולם יחד מהללים ומקלסים את תוכנית הרמטכ"ל. חלק מהנוכחים זזו באי־נוחות למשמע המקהלה האחידה.
כוכבי ניחן בשפע של כריזמה ואינטלקט, ויחד הם נותנים לו כושר שכנוע רב. גם הרקורד שלו הוא של קצין שהצטיין בכל תפקיד שמילא. בעבר נהגו רמטכ"לים, בעיקר בשנתם הראשונה, להיעזר בניסיון של קודמיהם בתפקיד בקבלת החלטות משמעותיות. תר"ש תנופה יוצרת את הרושם שכוכבי יצא אליה די לבדו.
התוכנית הזאת קיבלה את אישורו של שר ביטחון שספק רב אם הוא באמת מכיר את האחריות ואת דרך הפעולה של אגפי המטה הכללי או אם בכלל הספיק לפחות לבקר בכולם. מרבית שרי הביטחון שהיו לנו, האזרחים והגנרלים שבהם, דאגו להקיף עצמם באנשים בעלי ניסיון במערכת הצבאית וידע עליה שיסייעו להם בעצה ובבקרה. נפתלי בנט נכנס לתפקיד במלוא הרצון והכוונה ללמוד, אבל עופר וינטר - המזכיר הצבאי שלו, מפקד שדה מצוין שעוד לא מילא תפקיד במטה הכללי - אינו יכול לחפות על היעדר הידע הזה.
אבל מה לנו כי נלין על שר הביטחון כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את מינויו לתפקיד כמהלך ציני שנועד לנטרל יריבים פוליטיים ועוד תוהה מול הקהל שלו מדוע אינו צוחק. כל מי ששולח את ילדיו לשרת בצה"ל מתקשה לצחוק לנוכח הערמומיות שנתניהו מתגאה בה. נותרו מעט מאוד תפקידים ציבוריים שאנחנו רוצים לייחס להם מידה של קדושה. שר הביטחון, שחיי ילדינו מופקדים בידיו, הוא אחד האחרונים שבהם. מי שמגחך על האיש שמונה לתפקיד הזה מגחך גם עלינו וגם על הנכס היקר לנו ביותר, המופקד בידיו.
אבל גם "מר ביטחון" נתניהו, שאישר בלי הינד עפעף את התוכנית של צה"ל, לא ניסה להציב סביבו בעלי ניסיון שייתנו בידיו את הכלים לשפוט אותה. מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי ואיש שב"כ מוכשר לכל הדעות, נטול כל ניסיון במתודה של בניית תרחיש ייחוס לצבא ותוכנית עבודה הנגזרת ממנו. על עומק הידע של חברי הקבינט הנוכחי על צה"ל (למעט שר העלייה והקליטה יואב גלנט) והיכרותם עמו - מיותר להכביר מילים.
הצמרת הביטחונית־מדינית שלנו חפה מאנשים בעלי ניסיון ביטחוני עשיר. אפילו בקונסטלציה העגומה של מלחמת לבנון השנייה היה לשר הביטחון עמיר פרץ את גבי אשכנזי כמנכ"ל, והיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה אהוד אולמרט היה המשנה לראש המוסד אילן מזרחי. בואו נקווה שנעבור את תקופת הדמדומים הזאת בלי אירועים שידרשו בעלי ניסיון ביטחוני. כוכבי עשוי למצוא עצמו בה בבדידות מזהרת.
זה שמתכנן וזה שמבצע
בתוך צה"ל הופכת תנופה את אגף התכנון ל"אגף לבניין כוח רב־זרועי". מאז הקמתו היה אג"ת האגף לתכנון בניין הכוח של כל הצבא ורבים מראשיו היו אנשי חיל האוויר. כוכבי מתכוון להוציא ממנו את החטיבה האסטרטגית, האמונה על גיבוש התפיסה של צה"ל אל מול האיומים והנחיות הדרג המדיני. במקומה יוקם "אגף אסטרטגיה ואיראן", שאמור לבצע את התכנון האסטרטגי וגם לבנות את התפיסה מול איראן. אבל מי שיבצע הלכה למעשה פעולה ישראלית מול איראן יהיה חיל האוויר. אחד הכללים הבסיסיים בצבא קובע שאין טעם להטיל משימה על מי שאינו אמור לבצע אותה.
שני המהלכים האלה מבטאים כרסום בתפקידו של סגן הרמטכ"ל - מי שהוא ראש המטה של הרמטכ"ל, למעשה "מנכ"ל צה"ל", ומי שעד כה ריכז גם את התכנון האסטרטגי מול איראן. כוכבי בורך בסגן רמטכ"ל מוכשר וחרוץ בדמותו של האלוף אייל זמיר ולא ברור מדוע הוא מצר את תחום האחריות שלו. אפשר לקוות שהמהלך הזה אינו מכוון נגד מי שמסומן כמועמד הטבעי לתפקיד סגן הרמטכ"ל הבא - האלוף הרצי הלוי - אחד הקולות האמיצים והעצמאיים במטה הכללי היום.
ומעל לכל המהלכים האלה מרחפת שאלת התקציב. תר"ש תנופה יצאה לדרך כשהיא מתבססת על השנה האחרונה של קודמתה, תר"ש גדעון, אבל יש בה דרישה לתוספת של עוד 40 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות. כשצוללים לנבכי התוכנית מתקבל הרושם שתנופה מציעה עוד הרבה מאותו דבר, ומעבר לשינויים במפקדות אין בה בשורה של שינוי עמוק בצבא היבשה. חלק מהאלופים הוותיקים שצפו במצגת תהו: האם בשביל עוד מאותו דבר הרמטכ"ל מבקש 40 מיליארד שקל נוספים על ה־70 שיש לו מדי שנה?
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13