הבחירה הכלכלית
הבוחרים מוזמנים לאפסן עד להודעה חדשה את תקוותם להגשמת שפע ההתחייבויות הכלכליות שהורעפו עליהם בבחירות מועד ג'. אף אחד לא צריך לקחת את זה אישית. המאוכזבים מוזמנים לקוות שחלק ממטר ההבטחות יוגשם במועד ד', בתקווה שאלה לא יגיעו. התוצאות הסופיות מראות שממשלה חדשה, במתכונת כלשהי, לא תקום בחודש הקרוב (כלומר עד פסח). עופר קליין מהראל בית השקעות סיכם אתמול: "גם בכנסת הנוכחית הרכבת ממשלה היא עסק לא פשוט".
עד להקמת הממשלה הבאה רשימת ההמתנה למילוי ההבטחות הולכת ומתארכת. מדובר, למשל, בנכים, שבימים אלה אמורים היו לקבל את הפעימה השנייה של העלאת הקצבאות בהיקף של יותר ממיליארד שקל; מדובר גם בגיל הפרישה לנשים שנשאר לוט בערפל לצד השאלה אם גיל הפרישה יועלה מ־62 או שיקוצצו זכויות המבוטחים; גם נהגי המוניות כוססים ציפורניים בתהייה אם רפורמת המונה החדשה אכן לא תצא לפועל.
הבטחות נוספות שיישארו לרחף באוויר הן לביטול הרישום הפלילי של צרכני הקנאביס, הקפאה למשך חמש שנים של תשלומי הארנונה לעסקים קטנים, חשבוניות המע"מ של המסעדנים; פיצוי נפגעי הקורונה (ובראשם אל־על) ופיצוי נפגעי השיטפונות בנהריה ובאשקלון (מעוזי הליכוד). ויש כמובן גם הצעדים הכלכליים הדחופים, ומעל הכל ההכרח באישור תקציב המדינה, שיוקפאו עד להקמת הממשלה החדשה.
אביגדור ליברמן הבטיח שלא יהיו בחירות מועד ד', ולפי תוצאות הבחירות האחרונות הדבר תלוי בעיקר בו. יו"ר מפלגת ישראל ביתנו מודע היטב להיבטים הכלכליים ההרסניים של בחירות נוספות, אך לא פחות מכך להשלכות הפוליטיות על מפלגתו. יש לקוות שעל אף היותו נגוע בנגיף הפוליטי, הוא יעמוד במה שהתחייב ערב הבחירות, כולל טיפול בהמשך עתידו של נתניהו כראש ממשלה.
מחפשים את האוצר
אף שרבים טוענים שמשרת שר האוצר היא ערובה לחיסול פוליטי יעיל יותר מנגיף הקורונה, רבים מהפוליטיקאים השפויים ובראשם ניר ברקת חושקים במשרה. אף אחד מהם לא למד את לקחי הכישלון של משה כחלון. בקדנציה הקרובה הצלחה במשרה תדרוש כישורים של קוסם משוכלל. עופר קליין מהראל מעריך: "כשתקום הממשלה היא תצטרך להתמודד עם הגירעון, עם התפרצות הקורונה, עם ריסון ההוצאות ועם הגדלת ההכנסות. במקרה של בחירות נוספות יידחה הטיפול בגירעון לתקציב 2021, וההשלכות צפויות להיות כואבות".
למרות העובדה שהתפקיד המתסכל הובטח לברקת על ידי נתניהו, הסיכוי להגשמת ההבטחה אפסי. לא ברור אם נתניהו יצליח להרכיב ממשלה, וגם אם יצליח, הוא יעדיף לצ'פר במשרה הפנויה מישהו אחר, לפי השיקולים הקואליציוניים. הוא כבר עשה את זה לאחר בחירות אפריל כשהציע את הג'וב לאבי גבאי מהעבודה.
רשימת המעוניינים ארוכה: איילת שקד (ימינה), אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), אבי ניסנקורן (כחול לבן) - וזו אינה טעות. גם עמיר פרץ ישמח לקבל את התפקיד, אם יסכים להצטרף לקואליציה, אפשרות שנראית בעלת סיכויים אפסיים כעת.
ואם אורלי לוי־אבקסיס תרצה בכך, נתניהו לא יהסס להציע לה את תפקיד שרת הבריאות. זה המפתח להישרדות בימים אלה: שני שרים בכירים תמורת שני מנדטים. אצל נתניהו, שמינה משיקולים קואליציוניים את בנט כשר ביטחון, הכל אפשרי.
גם בליכוד יש מי שלוטש עיניים למשרה, ואחד המועמדים הבולטים הוא שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן. בליכודיאדה האחרונה באילת הוא זכה במקום הרביעי בדירוג הפופולריות. נתניהו מודע היטב למעמדו במפלגה ולנאמנותו. מעמדו נמצא ביחס הפוך לזה המדרדר של כחלון.
שר האוצר הבא, ולא משנה מאיזו מפלגה או עדה, יהיה עסוק מעל לראש באתגרים כלכליים לא פשוטים. ראשית, יהיה עליו לאשר לאלתר את תקציב 2020 ובאותה הזדמנות גם את תקציב 2021. תענית ההוצאות שנכפתה על הפוליטיקאים צמצמה מלאכותית את בעיית הגירעון, הנאמד ב־50 מיליארד שקל, אך לא פתרה אותו. יהיה צורך לקבל החלטות מיידיות לגבי המסים: האם להעלות מע"מ? האם לבטל פטורים ממס? או שאין לגעת בכלום. גורלו של תקציב הביטחון ותוכנית ההתעצמות של צה"ל היא שאלה הרת גורל.
וכמובן, חובה לכנס ישיבה לדיון בחיים עצמם: מה יחליף את פרויקט מחיר למשתכן (כדי שברקת יעמוד בהבטחתו להוריד את מחירי הדיור ב־30%)? מתי יחתמו על הסכם שכר חדש במגזר הציבורי, היות שההסכם הקודם התפוגג מזמן? וכמעט הספקנו לשכוח: נתניהו הבטיח לעובדי התעשייה האווירית לדחות את הפרטת החברה. כעת נותר לוודא אם יעמוד בהתחייבותו, או שכפי שנהוג לומר, הוא הבטיח, אבל לא הבטיח לקיים.
הקורונה והכיס
הנהלת משרד האוצר ערכה שלשום דיון נוסף בהיבטים הכלכליים של נגיף הקורונה ונדרשה בעיקר לשאלה אם ניתן לפצות באופן גורף את הנפגעים. מי שמתמרץ את האוצר הוא נתניהו, הרואה בקורונה מגיפה עולמית, אף שארגון הבריאות העולמי לא הכריז רשמית שכך הדבר. לצערם הרב של הנפגעים, בעיקר בקרב העסקים הקטנים, אין סיכוי שביקבלו בקרוב אפילו שקל אחד.
גם עסקים גדולים כמו אל־על יכולים לחלום על פיצוי של מיליוני דולרים מקרנות הסיוע למיניהן. זה לא יקרה, מחשש ליצירת תקדים. עם זאת, כדי להקל את מצוקת תזרים המזומנים האוצר יקדים תשלומים המגיעים לחברה ממילא. ניתן לתמוה מדוע פיצו, למשל, את נפגעי אסון השריפה בכרמל לפני כעשור. התמיהה במקומה והתשובה היא שהכסף שולם בזכות קומבינה עם חברות הביטוח שרקח שר האוצר כחלון (תושב חיפה בעצמו). הכסף שולם לפי קריטריונים ברורים, וממדי הנזק היו ידועים ונקודתיים. כל זה אינו רלוונטי לנזקים הכלכליים עקב הנגיף הסיני, שאינם ברורים.
מה שברור הוא שמספר הנפגעים בישראל גדל וכך גם פוטנציאל ההידבקות. רשימת הנפגעים כוללת נכון לעכשיו בעיקר את חברות התעופה (אל־על, ארקיע וישראייר), שכבר הכריזו כי ינקטו צעדי התייעלות. יעדי הטיסות למזרח הרחוק בוטלו וגם טיסות לאירופה מבוטלות בסיטונות. ויש להוסיף את סוכנויות הנסיעות והתיירות למיניהן. מנכ"ל איסתא, רונן קרסו, פנה השבוע בקריאת געוואלד למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב והלין: "הנזק שנעשה עד עתה על ידיכם עצום, והמדינה תיאלץ לשאת בהשלכות החמורות שיש. אני מציע למשרד הבריאות לחזור לפרופורציות, להפסיק את הבהלה וההיסטריה ואת הדיווחים חסרי האחריות. זו העת להחזיר את הדברים לפרופורציה המתאימה ולהפסיק את מחול השדים שאתם מחוללים במדינה".
נפגעים נוספים הם חברות אנרגיה, כמו דלק, שספגו מכות בבורסה עקב הירידות במחירי הנפט. חברת האשראי ישראכרט דיווחה השבוע על ירידה בהיקף העסקאות בתחומי התיירות ובאתרי ה־E קומרס בפברואר. בהלת הקורונה צפויה להגיע בקרוב מאוד גם לאולמות קולנוע, תיאטרון ותרבות. הציבור נאלץ לרסן את תאבונו התרבותי כדי להימנע מהשתתפות במופעים הומי אדם. הדברים אמורים גם בנוגע לכל סוגי התחבורה הציבורית. גופים עסקיים שונים כמו בנקים, חברות ביטוח וחברות השקעה, מונעים כינוסי עובדים המוניים.
ומה מעריכים האנליסטים והמומחים לגבי ההשפעות בטווח המיידי ובחודשים הבאים? בבנק הפועלים פסימיים ומניחים ש"גם בתרחיש שבו וירוס הקורונה ימוגר בפרק זמן של חודש־חודשיים, נראה ברבעונים הקרובים ירידה חדה בצמיחה בישראל. בתרחיש זה קיים סיכון שדירוג החוב של המדינה יפחת. ככל שחולף הזמן כן גוברים הסיכויים שנראה עליות מחירים בשל הפגיעה בשרשרת הייצור". הורדת דירוג המשק הישראלי תהיה כמובן בשורת איוב לכלכלה הישראלית.
ד"ר גיל בפמן ודודי רזניק מלאומי פסימיים לא פחות: "עד שלא יגיעו סימנים ממשיים לעצירה בהתפשטות הווירוס, הבהלה בשווקים צפויה להימשך והתחתית של ירידת שוקי המניות בעולם עדיין לפנינו. השוק בארה"ב מגלם הורדת ריבית ראשונה (כפי שבאמת קרה - י"ש) וארבע הורדות נוספות בשנה הקרובה".
צופה פני העבר
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון קיבל בימים האחרונים שתי החלטות חשובות: הראשונה: להחליט שלא להחליט בעניין הריבית (כלומר להשאיר אותה ללא שינוי), והשנייה: למנות את יאיר אבידן למפקח על הבנקים.
ההודעה על מינוי אבידן אמורה הייתה להתפרסם בנחת רק בסוף השבוע. אך אחרי שהתעניינתי במינוי ופניתי ליועץ התקשורת של הנגיד, הזדרזו בבנק ישראל להפיץ הודעה חפוזה על המינוי. זו החלטה לא אחראית שהתקבלה תחת לחץ. לו היו ממתינים עוד יומיים, ייתכן שברגע האחרון היו מחליטים לבחור בקובי פלר, בכיר בוויזה כאל שהתמודד עם אבידן. פלר מנוסה יותר מאבידן בתחום האשראי ושימש בעבר בצד השני של המתרס בתפקיד בכיר בפיקוח על הבנקים. הוא מינוי ראוי יותר.
ההחלטה הראשונה והמעניינת יותר - השארת הריבית ללא שינוי - התקבלה ב־24 בפברואר. היום הכל מהמרים שבהחלטת הריבית הבאה, עם כינוס הוועדה המוניטרית ב־6 באפריל, הריבית כבר תרד.
בבנק הפועלים מסבירים ש"בנק ישראל לא יקדים את הפד האמריקאי בהפחתת ריבית, אך ייתכן מאוד שילך בעקבותיו". בבנק לאומי מוסיפים ש"הלחץ על בנק ישראל להורדת ריבית יגבר בעיקר בתרחיש שבו הפד יוריד את הריבית". הנגיד האמריקאי הוריד השבוע את הריבית לא ב־0.25% - אלא ב־0.50%. ההחלטה הדרמטית, שנועדה להמריץ את הכלכלה האמריקאית הצופה את השפעת הקורונה, התקבלה לא מעט בלחץ הנשיא טראמפ.
ומה אצלנו? ב־24 בפברואר נמנע הנגיד מהורדת הריבית בנימוק שלא היו די נתונים על השפעות הקורונה (חבל, טלפון אחד לחברות כרטיסי האשראי וניתן היה להבין את עוצמת ההשפעות).
הריבית לא ירדה למרות התרסקות הדולר, הציפיות לירידה בצמיחה והאינפלציה הדועכת (גם מדד פברואר צפוי להיות שלילי). אלא שבניגוד לנגיד האמריקאי, על פרופ' ירון לא הופעל שום לחץ, לא מצד ראש הממשלה וכמובן לא מצד כחלון, שסיים את תפקידו.
כך יוצא שהנגיד אינו צופה את פני העתיד ביחס לקורונה אלא את פני העבר. הוא יכול להרשות לעצמו להתנהל בעולם מקביל כי מאז כניסתו לתפקיד אין לו בפועל בעל בית. הוא משבץ סביבו פקידים שחושבים כמוהו (כמו אנדרו אביר שמונה כמשנה לנגיד) ומרחיק מעליו כל חשיבה אופוזיציונית מאתגרת.
אך הנגיד מוטרד בהחלט מסכסוכי העבודה בבנק ישראל. שלשום התקיים הדיון השבועי של הוועדה המוניטרית בראשותו, ותוצאת הדיון מדהימה: "על אף הפגיעה הספציפית שחוות פירמות במגוון ענפים, אין עדות להשפעה מקרו־כלכלית משמעותית על המשק. בתרחיש שבו התפשטות הנגיף תיבלם בחודשים הקרובים, ההערכה היא שצפויה התאוששות יחסית מהירה בכלכלה העולמית", הודיע הנגיד.
זאת בדיוק הייתה העמדה השולטת בישיבת הוועדה ב־24 בפברואר שבה הוחלט שלא להעלות את הריבית. בבנק ישראל אומרים שהדיון המוניטרי הבא יתקיים ב־5 וב־6 לאפריל. "אם תחול הרעה משמעותית, הוועדה תפעל במגוון כלים העומדים לרשותה בכל זמן שיידרש", נמסר.
במילים אחרות, הנגיד לא פוסל אפשרות להתערבות מיידית. אם הוא מעוניין לחזור לתפקיד המבוגר האחראי, כדאי שיערוך היכרות עם החשיבה מחוץ לקופסה ולא ימתין עד אפריל. הוא אינו חייב בהכרח להוריד את הריבית ב־0.5% וגם לא ב־0.25%. הוא יכול גם להחליט שאין סיבה להוריד את הריבית. כאשר מישהו בבנק ישראל אוחז בהגה, הוא גם מסוגל לקבל החלטות באופן מיידי.
הפקיד
את גילי דינשטיין אני מכיר עוד מהימים שבהם שימשה כעורכת כלכלית בכירה ב"מעריב". בימים אלה היא פרסמה בהוצאת כנרת זמורה־ביתן־דביר אוטוביוגרפיה תחת השם "הפקיד". הפקיד במקרה איננו מישהו מהבנק או ממס הכנסה אלא אביה, צבי דינשטיין.
ותיקי עיתונאי הכלכלה יודעים מי היה דינשטיין. הוא לא היה סתם פקיד, אלא פחות או יותר פקיד שאמר לשרים מה לעשות - והם נשמעו לו. בתחום הכלכלה הוא הזכיר בעוצמתו את יו"ר ועדת הכספים המיתולוגי הרב אברהם שפירא.
דינשטיין הקים את רשות ההשקעות, שימש כסגן שר הביטחון של לוי אשכול וכסגן שר האוצר תחת פנחס ספיר וכאחראי למשק האנרגיה ולפרויקטים גדולים - מהצבת קו צינור הנפט מאיראן לאילת ועד הכור בדימונה.
"בשנת 1960 הוא הגיע לעוצמה כזאת כשהחזיק במקביל בארבעה תפקידים: סמנכ"ל האוצר, ראש רשות ההשקעות, מנהל מרכז ההשקעות והמפקח על מטבע חוץ", מזכירה בתו. היא עצמה יודעת דבר או שניים בכלכלה הישראלית. הייחוס המשפחתי מצד אמה מגיע עד לסבא ארתור רופין, שהיה אחראי לרכישת האדמות של ראשוני היישובים בישראל וממייסדי קיבוץ דגניה. אמה, איה, הייתה יו"ר ויצו העולמית.
הספר רלוונטי במיוחד בימים אלה, כשמעמדם של פקידי הציבור ושומרי הסף נמצא בשחיקה מתמדת. מעניין ללמוד מהספר מה היה פעם וכיצד הדברים נראו אז שונים לחלוטין. אלה היו ימי מפא"י ההיסטורית, לטוב (הקמת כלכלת המדינה) ולרע (קשה להאמין שפתקי אישור המענקים שחילק ספיר להקמת מפעל פולגת בקריית גת היו עוברים היום ללא חקירה של להב 433). לכן מעניין מה כתב עליו נתניהו בספר: "צבי היה שותף לקבוצה קטנה של אנשים שסייעו להביא נשק לארץ ולבצר את כוחו הצבאי של היישוב. לאחר הקמת המדינה המשיך לתרום כסגן שר במשרדי האוצר והביטחון ובמגוון תפקידים בשירות הציבורי. הערכתי לפועלו ומורשתו".
מנכ"ל משוריין
בגיל 49, לאחר 16 שנים בברינקס ישראל, מהן שש שנים כמנכ"ל, רונן בן־ארי מוחלף בישי צוויקל ויוצא להגשים חלום: לפתוח בית ספר למוזיקה. "החלטתי לעזוב אחרי תחושה פנימית שזה הזמן להתחיל בדרך חדשה", הוא אומר. "זאת החלטה לא קלה. יש לי אהבה לעולמות המוזיקה והיכולות שלי בעולם הפיננסים והניהול ישמשו אותי להוביל מיזם של בית ספר להשכלה גבוהה במוזיקה עם אג'נדה חברתית. אני עצמי מנגן ומתופף בלהקה בבנימינה".
בחזרה לעולם העסקים. ברינקס ישראל היא חברה פרטית שנוסדה ב־1965 ומעסיקה 710 עובדים בפריסה ארצית. בעלי השליטה הם ברינקס העולמית (70%). 10% נמצאים בידי הפועלים, 10% בלאומי ו־10% בדיסקונט השקעות. ברינקס העולמית עלתה לכותרות כשרכשה את פעילות G4S ב־850 מיליון דולר. צי הרכב שלה כולל 99 רכבים משוריינים ו־73 רכבים לטיפול בכספומטים.
האם ברינקס תישאר חברה רלוונטית לאור החוק לצמצום השימוש במזומנים והגידול באמצעי תשלום כמו ביטקוין?
בן־ארי: "המזומן ימשיך להיות אמצעי התשלום העיקרי גם בעוד עשור. השימוש במזומן בכל העולם גדל ב־3% בשנה ואני לא רואה את המזומן נעלם מהמפה, ונכון שייתכן שיהיו תשלומים דיגיטליים כבר כיום, כי היקף המזומנים בשוק הוא 87 מיליארד שקל".
בכל מקרה ייצרנו תשתית טכנולוגית שהתאימה את השימוש במזומן לעולם החדש. זה קורה בלי להחליף ידיים, בלי טעויות ספירה ובלי מגע ידי אדם. בביטקוין יש את כל הסממנים המסוכנים. הוא גם אנונימי ולא ניתן לזיהוי ומשמש לפעילות ברשתות השחורות".
מה לגבי האפשרות לפיתוח מנועי צמיחה חדשים שיאפשרו שינוע לא רק של מזומן?
"לברינקס יש מערך לוגיסטי ענף שמאפשר להביא את הפעילות לתחומי פעולה משיקים כמו שינוע יהלומים, תכשיטים, מתכות יקרות, זהב, תרופות נדירות ואפילו טלפונים ניידים. כמו כן נכנסנו לתחום חדרי כספות. ויש גם חדשות בתחום הקנאביס - שינוע הקנאביס בקנדה מתבצע על ידי ברינקס העולמית. אצלנו בשלב הראשון נעביר את הכספים שלהם, ובשלב השני נעביר את מוצרי הקנאביס עצמם כחלק מהשירות למגדלים.
"בעתיד נעניק פתרונות מקיפים ברמה גלובלית ליצוא הסחורה. עולם המזומן הולך ומתייעל ולקוחות כמו קמעונאים, תחנות דלק ורשתות שיווק מעוניינים להתייעל ולבצע אאוטסורסינג, במיוחד בסופי שבוע. ברינקס עברה מחברת שירות לחברה שנותנת פתרונות לוגיסטיים. לקוחות כבר לא נאמנים לספק כפי שהיו בעבר אלא לערך שמייצרים להם. ברינקס כבר מזמן אינה חברה של שריוניות. הטמענו פתרונות טכנולוגיים חדישים לניהול המזומן".
ב־2003 אירע השוד המפורסם כשבמפרץ חיפה נשדדה שריונית שלכם שהיו בה 4 מיליון שקלים. ידוע לך איפה הכסף?
"הכסף לא נמצא עד היום. אני גם לא יכול לענות אם חלק מהכסף נכנס למחזור, כי זה כסף שלא ניתן לזהות. מאז השוד הופקו הרבה מאוד מסקנות בנוגע לתהליכים הפנימיים ונעשו שינויים במערכות ובתהליכי העבודה".
מה דעתך על הנפקה אפשרית של החברה בבורסה?
"בשלב זה הדבר לא עומד על הפרק ורק מניות ברינקס העולמית רשומות למסחר בארה"ב".