הבורסה לניירות ערך המשיכה גם אתמול לתעתע במשקיעים. המסחר נפתח בירידות, אך נמשך בעליות נאות. מדד תל אביב 35 עלה בסיום המסחר ב־2.17%, ומדד תל אביב 125 ננעל בעלייה של 1.73%. הבורסה לני"ע ממשיכה לתפקד כ"מפעל חיוני" ומיליארדי שקלים נעים מדי יום מצד לצד.
אין לבוא בטענות להנהלת הבורסה או למשקיעים הפוקדים את זירות המסחר. הבורסה היא הברומטר האולטימטיבי לבחינת מצב המשק והכלכלה. המסחר היומי מאפשר להפנים ולהגיב ברמה הפיננסית המיידית לאירועי כלכלת הקורונה. "הציבור מטומטם והציבור ישלם", כשירו של שלום חנוך "מחכים למשיח" (שנכתב על נפילת הבורסה ב־1982). למעלה מ־100 מיליארד שקל התנדפו מתחילת החודש מחסכונות הציבור, שמיהר לנטוש את הזירה. זה אולי התשלום - או אם תרצו ה"תרומה" - הלא רצונית לתאוות הכסף.
אבל למשקיעים יש עדיין לפחות ממה לחיות. מי ששילמו בענק את מחיר הנגיף הם מאות אלפי העובדים במגזר הציבורי והפרטי שפוטרו או שאולצו לצאת לחופשה ללא תשלום עד אחרי הפסח. במגזר הציבורי, כולל משרדי ממשלה והרשויות המקומיות, כ־300 אלף איש יצאו לחופשה על חשבון ימי החופש שצברו עד לסוף חודש מרץ. הכאב הוא על אובדן ימי החופש, ועל העובדה שהם מוצאים עצמם לפתע לא נחוצים וחסרי מעש.
במגזר הפרטי - עובדי חברות התעופה ובראשן אל־על, עובדי ענף המלונאות, משרדי נסיעות, מפעלי תעשייה, יצרני האופנה, הקניונים והמסעדות ועובדי מכוני כושר הוצאו לחופשה ללא תשלום עד לאחר הפסח על חשבון קופת הביטוח הלאומי. מיעוטם פוטרו ולא יחזרו.
שכרם של 50 אלף עובדים, שאולצו בהנחיית המדינה לשהות בבידוד, ישולם בצורה לא הוגנת על חשבון המעסיקים שכן הם לא באמת חולים. העובדים משלמים בכל מקרה מחיר כבד מנשוא. זאת לא "חופשת בטן־גב" ללא תשלום, אלא הסגר ביתי ללא תשלום עד יעבור זעם.
ובתוך כל אלה נותרו בשלב זה ללא פגע עובדי הסקטור הפרטי או הממשלתי השמן. לא ידוע על עובדי חברות ממשלתיות, כמו חברת החשמל, מקורות או התעשייה האווירית שהוצאו לחופשה ללא תשלום.
גם בבנקים כמעט לא נפגעו מהקורונה, וכך גם ברשתות השיווק ויצרני מזון. מצבם ביחס למרבית העובדים הוא מצוין, אך המינימום הנדרש מהם הוא סולידיות חברתית: לוותר על מקצת מהחמאה שהם נהנים ממנה.
מי שכן הפנימו את המצב הם מנהלי גורמים עסקיים הניצבים בחזית. אלה מנהלי רשתות אופנה כמו קסטרו־הוד'יס, פוקס ועדיקה, מנהלים ודירקטורים בקבוצת קניוני מליסרון ואחרים. כולם קיצצו בשכרם.
אתמול יצאה סוף־סוף הבשורה גם למערכת הבנקאית. שבוע לאחר פרסום הדוחות השנתיים שיגר אתמול בנק לאומי לבורסה אזהרת רווח בנוגע לירידת הרווחים ברבעון הראשון. בעקבות זאת, החליט המנכ"ל חנן פרידמן על קיצוץ רוחבי בשכר. העובדים והמנהלים נדרשו לתרום את חלקם: מתוך שתי משכורות בונוס בשווי 260 מיליון שקל שהם אמורים היו לקבל, הם יוותרו על משכורת אחת. "אנו מאמינים שסולידריות הינה מרכיב מהותי בהתמודדות של כולנו בעת משבר", אמר המנכ"ל. על רקע זה יש לצפות שגם החברות הציבוריות שעדיין לא פרסמו את דוחותיהם, ובתוכם בנק הפועלים, יפנימו את המצב ויפעלו בהתאם.
ומילה אחרונה על נבחרי הציבור, ובראשם הפוליטיקאים. לפני ימים אחדים צייץ בטוויטר יאיר נתניהו על הצורך שעובדי המגזר הציבור יתרמו את חלקם ויקצצו בהטבות הפנסיוניות התקציביות השמנות. יפה דיבר הבן. מכיוון שנהוג לומר שצדקה מתחילה מבית, אזי נאה דורש נאה מקיים. מי שמוזמן להוביל את המהלך הוא ראש הממשלה. בנימין נתניהו מצוין במצגות צבעוניות, בהפעלת אמצעי איכון אחרי אזרחים סוררי קורונה ובהטפות מוסר. למרות הקושי, הוא מוזמן להודיע שלנוכח המצב הוא מתנדב לקצץ 10% משכרו. לא צריך יותר. הבאים בתור הם שרי הממשלה והח"כים, שהם הראשונים בהטפות מוסר אך האחרונים בתור כשזה מגיע לכיסם.