מי שביקר בשבוע האחרון באחד מסניפי רשת הקמעונאות "אלמשהדאוי" הפרושים ברחבי המדינה, לא יכול היה שלא להבחין בכך שהיסטריית הקורונה לא פסחה גם על הציבור הערבי. כמו בכל חלקי המדינה, מפלס הלחץ עלה לאחר נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במוצאי שבת, שבו הכריז על ההגבלות שמוטלות על המשק.
אומנם יש בקרב החברה הערבית מי שמסרבים להיכנס לבידוד, אבל מרבית הציבור מגלה אחריות ומודעות לנושא שעומד במרכז סדר היום של כולנו. מרבית האזרחים קשובים להנחיות משרד הבריאות - הישג לא פשוט עבור אנשים שמורגלים לקדם את פני האחר בחום ולבביות המלווים במגע. עבורם היעדר מגע משמעו פגיעה בכבודו של האחר, ולפיכך ברשתות החברתיות מופצים הסברים מאוירים בערבית המותאמים גם לגיל הרך, שבהם נכתב כי אפשר לכבד את הזולת גם בלי מגע.
ההיסטריה אומנם מייצרת כמות בלתי מבוטלת של פייק ניוז ברשתות החברתיות, אבל משרד הבריאות מפרסם הנחיות בעברית, רוסית וערבית. המידע מועבר לציבור על ידי שורה ארוכה של גורמים, לרבות קופות החולים, הרשויות המקומיות וכלי התקשורת בשפה הערבית. הציבור מתעדכן וכאמור ברובו מיישם את ההנחיות.
בשנה האחרונה, לאחר שלושה סבבי בחירות למדו נבחרי הציבור להקשיב לרחוב הערבי. חברי הרשימה המשותפת חשו בחרדה הגוברת של הציבור והקימו ועדת חירום בהשתתפות רופאים ובכירים ממערכת הבריאות. הם משתפים פעולה עם ועדת המעקב של החברה הערבית בישראל, ומגלים רגישות מרשימה לנושא המגדרי ומשלבים בצוות רופאות ומומחיות.
במועצה האזורית אלבטוף, בראשותו של עאהד רחאל המכהן גם כיו"ר פורום הרשויות הבדואיות בצפון הארץ, הקימו שולחן עגול, שסביבו התכנסו חוקרים, רופאים ואנשי מקצוע, במטרה לדון באופן שבו אפשר להנגיש את המידע בדרך הטובה ביותר לתושבים ובדרכים שבהן אפשר לסייע לאוכלוסייה להתמודד עם הנסיבות המורכבות. מדובר ביזמות חברתית יוצאת דופן ומרשימה, המהווה דוגמה ומופת לתכנון, שיתוף הציבור ומתן שירות מיטבי לתושב במישור המקומי.
אנשי דת מוסלמים, נוצרים ודרוזים התגייסו אף הם למאמץ הציבורי והקהילתי. נשיא בית המשפט השרעי בישראל, הקאדי עבד אלחכים סמארה, הוציא פתווה, צו דתי המחייב כל מוסלמי להישמע להוראות משרד הבריאות. מדובר בדמות בכירה שהציבור המוסלמי הדתי נענה לסמכותה. בנוסף, הסמכות הדתית העליונה בערים ערביות שונות ובכירים מהכנסיות הנוצריות קוראים לתושבים להתפלל בבתים ולא במסגדים, תוך הקפדה על מספר האנשים המתכנסים יחד במקום סגור.
בתי הספר, מעונות היום ומוסדות ציבוריים בחברה הערבית סגורים, בדומה לאלה בערים היהודיות. עסקים קטנים ובינוניים כורעים תחת הנטל, בעיקר עסקים משפחתיים ומסעדות. בענף הרפואה יש נציגות בולטת לחברה הערבית עם רופאים, רוקחים, אחים וסניטרים, ומשפחות רבות חשות כמי ששלחו לחזית את יקיריהן.
בניגוד מוחלט לנעשה בזירה הפוליטית, שבה ההפרדה, השיסוע ומסע ההכפשה נעשים גרועים מיום ליום, ייתכן שדווקא הקורונה שאינה מבחינה בין יהודי לערבי היא הזדמנות לאחות את הקרעים. בסופו של דבר, כולנו נלחמים באותו אויב נסתר. ייתכן שהנסיבות מזמינות הסתכלות שונה ויצירתית על המציאות שנוצרה, שעשויה לייצר חברה בריאה יותר.
אויב הקורונה המשותף לכולנו מאפשר לאחות את הקרעים בעם
בעוד בזירה הפוליטית ההסתה המלובה ע״י נבחרי הציבור רק הולכת וגוברת, מגיפת הקורונה והמשבר הנוכחי מהווים הזדמנות טובה לצמצום הפערים בין יהודים לערבים בישראל
