למרות הביקורת, צעדי החילוץ עומדים בסטנדרט האירופאי

1
אפשר היה להבין את הרצון והדחף של משרד האוצר וראש הממשלה להציג תוכנית סיוע כלכלית למשבר הקורונה, לאחר שהצגת התוכנית נדחתה שוב ושוב. אפשר אפילו להבין את הרצון להציג כותרות שהיקף התוכנית נע סביב 80 מיליארד שקל, מספר עגול ויפה, שאפשר לשווק אותו בכותרות - כך זה נהוג בכל מדינה. המספר הזה כולל כמובן הלוואות בערבויות מדינה, גם אם הן בריביות ובתנאים נוחים, והלוואות הרי צריך להחזיר.

אחרי ההבנות הללו, אי אפשר להבין למה היה צריך להציג תוכנית חצי אפויה. אלוהים הרי נמצא בפרטים הקטנים, ושום תוכנית, גדולה, טובה ומפוצצת ככל שתהיה בכותרות או בכוונות שלה, לא שווה דבר בלי הפרטים הקטנים. זה הרי מה שמעניין את הנפגעים ממשבר הקורונה: מה ואיך מקבלים, מהן ההטבות, מהם הקריטריונים להטבות ובעיקר - מתי. התוכנית הוצגה בקווים כלליים מאוד, ועד לפרסום שורות אלה, כל הפרטים הקטנים, החשובים, לא פורסמו ברבים - מחכים לעיגון בתקנות ובחקיקה. האוצר מסר חלק מהפרטים בתדרוך לכתבים, חלקם האחר נותר מעורפל - זה לא עוזר במיוחד לייצר ודאות. אם כבר, זה עושה בדיוק ההפך: ממשיך את אי־הוודאות. ככה לא מציגים ובונים תוכנית.

לזכותם של האוצר וכל אלה שמטפלים בצד הכלכלי של המשבר, ייאמר שהם פעלו מהר וטוב בכל הנוגע לשכירים וגם לגמלאים־שכירים - המדינה לקחה על עצמה את תשלום שכרם, גם אם בצורה מוגבלת (דמי אבטלה) ותוך הגמשת הקריטריונים של מאות אלפי העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום.

עכשיו נותרו העצמאים והעסקים, בייחוד העסקים הקטנים והבינוניים. התוכנית שהוצגה השבוע אמורה הייתה אמורה לטפל בהם, אבל הותירה, בינתיים, בלבול. למשל, אילו עצמאים זכאים לקבל את המענקים של 6,000 שקל ו־8,000 שקל במרץ־אפריל ולפי איזה קריטריונים? ראשית, בדיוק כמו דמי אבטלה, מדובר בסכומים ברוטו, שחייבים בניכוי של מס הכנסה ובריאות ברמה השנתית (למי שטעה לחשוב שמדובר בסכומים נטו). אם יתברר גם שהכנסתו החייבת של העצמאי בסיכום 2020 הייתה גבוהה מאשר בשנת 2019, הוא ייאלץ להחזיר את המענקים. אגב, זו חשיבה הגיונית מאוד של האוצר - כי אם עצמאים יצליחו לפצות את עצמם ביציאה מהמשבר על החודשים האבודים, אין שום סיבה שהאוצר יממן להם מענקים.

המענקים גם לא יחולקו אוטומטית ובמלואם לכל עצמאי, אלא כחלק ממדרג הכנסות של בין 24 ל־240 אלף שקל הכנסה שנתית חייבת. שוב, כל זה הגיוני אבל הפרטים הם אלו שחשובים, לא הכותרות - והפרטים עדיין לא ברשות אלו שמחכים לעזרה הכלכלית.

גם בנוגע לפיצויי עסקים, שהמדינה ייעדה להם 6 מיליארד שקל, והם לב ליבה של התוכנית, כל נוסחאות הפיצוי וכל הקריטריונים יפורסמו ככל הנראה רק אחרי חג הפסח - כאשר המטרה היא לפצות עסקים שמחזור ההכנסות שלהם ירד ב־25% ומעלה (גם העובדה הזו עדיין לא פורסמה). על פי התוכנית, ככל שהעסק קטן יותר הוא יקבל פיצוי גבוה יותר - אבל, כאמור, מציאות לחוד וקריטריונים לחוד - ואלו עדיין לא פורסמו. דבר אחד בתוכנית הוא ודאי, שזה יפה: תהיה הפחתה של 25% בארנונה לעסקים ברמה השנתית, כלומר פטור של שלושה חודשים מתשלום ארנונה - המדינה תיקח את זה על עצמה. איך תיעשה ההתחשבנות מול העיריות ואיך תומכים מיידית במצוקה התזרימית של חלק מהעסקים בעת המשבר? שאלה טובה שלאיש באוצר אין תשובות טובות עליה, זולת שכל הפרטים יעוגנו "עד החג" או "מיד לאחר החג".

עקרונית, בלי להיכנס לשאלה אם עשו או פיצו מספיק, התוכנית כוללת את שלושת המרכיבים הרצויים: מענקים, גם אם מוגבלים, לעצמאים; פיצוי לעסקים, כולל דחיית תשלומים וביטול ארנונה לשלושה חודשים; ופתרונות במימון, כשהמדינה לוקחת על עצמה את תשלום הריביות בשנה הראשונה. כל זה טוב על הנייר, אבל כשפתרונות המימון עדיין מסורבלים והבנקים ושאר נותני האשראי מקשיחים את הקריטריונים ואפילו מעלים ריביות - כולנו צריכים לקוות שהמשק והכלכלה יחזרו, גם אם בהדרגה וגם אם באופן חלקי, לתפקד אחרי חג הפסח. זו תהיה התרופה הטובה ביותר למשבר הכלכלי הזמני שנכפה עלינו.

2
מסמך של מרכז המידע והמחקר בכנסת קיבץ השבוע כמה נתונים מעניינים על הפיצויים והעזרה לעסקים של מדינות שונות, קנה מידה להשוואה לישראל:

בריטניה: עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום יכולים לקבל 80% משכרם עד תקרה של 2,500 ליש"ט בחודש (כ־11 אלף שקל - דומה לתקרת דמי האבטלה בישראל). עצמאים עם רווחים ממוצעים מתחת ל־50 אלף ליש"ט עשויים להיות זכאים למענק בסכום של 80% מהרווחים (עד תקרה של 2,500 ליש"ט בחודש, לתקופה של שלושה חודשים לפחות). חברות וארגונים שנקלעו לקשיים יכולים לקבל מענק מהממשלה כדי לממן 80% משכרם של העובדים שלא פוטרו אך אינם עובדים בפועל בגלל משבר הקורונה, עד לתקרה של 2,500 ליש"ט לחודש (גם די זהה למצב בישראל). בנוגע לעסקים שנפגעו מהמשבר, בריטניה מציעה כמה כלים ייעודיים לחברות שנפגעו כלכלית מהמצב, לרבות דחייה בתשלומי מע"מ, מימון ממשלתי לחופשת מחלה עבור 14 ימים לחברות המעסיקות עד 200 עובדים, הלוואות ייעודיות למעסיקים, ביטול מיסוי מקומי לעסקים קטנים, לרבות בענף התיירות, למשך שנה; מענק כספי לעסקים זעירים בסכום של 3,000 ליש"ט (כ־13 אלף שקל) - מקביל למענק המתוכנן לעסקים זעירים בישראל, של 14 אלף שקל במשך חודשיים.

גרמניה: עצמאים ופרילנסרים יקבלו מהמדינה פיצוי על אובדן הכנסות, בהתבסס על דיווח הכנסותיהם למס הכנסה בשנה הקלנדרית הקודמת. עצמאי בעל אישור רפואי, המעיד כי נדבק בקורונה, יוכל לקבל נוסף לכך קצבה מחליפת שכר, המשולמת בידי רשות הבריאות (רעיון טוב ליישום בישראל). המדינה תשלם קצבה זמנית שנועדה לפצות על היקף הירידה בשעות העבודה, כאשר גובה הקצבה יעמוד על 67% מהירידה בשכר (לעובדים ללא ילדים - על 60%). בנוגע לעסקים: בעבר, חברות שהירידה בהיקף פעילותן בשל משבר כלכלי השפיעה על 30% מכוח העבודה קיבלו מהמדינה סיוע, וכעת הוחלט כי כל עסק שמשבר הקורונה השפיע על 10% מכוח העבודה שלו יהיה זכאי לסיוע כזה, והוא חל גם על עובדים זמניים.

הולנד: המדינה תשלם לעצמאים קצבת השלמת הכנסה בגובה של 1,500 אירו בחודש (קרוב ל־6,000 שקל בחודש). קצבה זו תשולם במשך שלושה חודשים, וקבלתה אינה מצריכה עמידה במבחן הכנסות או נכסים של מקבל הקצבה או בן/בת הזוג. נוסף לכך אפשר לקבל הלוואה בריבית מופחתת בגובה של עד כ־10,000 אירו, קרוב ל־40 אלף שקל - בסך הכל תנאים יותר טובים מישראל, בעיקר בהגמשת הקריטריונים; בנוגע למעסיקים - מעסיק שבשל משבר הקורונה מחזור עסקיו יפחת ב־20% ומעלה, יכול לבקש סיוע במימון עלות שכרם של עובדיו בגובה של עד 90% מעלות שכרם, בכפוף לשיעור המחזור שנפגע. סיוע זה יינתן במשך שלושה חודשים, בתנאי שאף אחד מהעובדים לא יפוטר בתקופה זו מסיבות כלכליות. הולנד מציעה לעסקים פטור ממסים מסוימים, הלוואות גישור זמניות לעסקים קטנים ובינוניים ומעניקה לעסקים שנפגעו מאוד בעקבות משבר הקורונה כגון עסקים בתחומי המלונאות, התרבות והנסיעות, מענק חד־פעמי בגובה של 4,000 אירו (קרוב ל־16 אלף שקל), בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים.

דנמרק: עצמאים ופרילנסרים שבשל הקורונה ספגו ירידה של 30% ומעלה במחזור עסקיהם יכולים לקבל תמיכה בגובה של עד 75% מאובדן ההכנסות ועד למקסימום של 3,100 אירו (כ־12 אלף שקל) בחודש למשך שלושה חודשים. הסכם משולש בין המדינה, המעסיקים וארגוני העובדים גם ייסד מנגנון סיוע זמני לשלושה חודשים, שבמסגרתו עסקים שמחזור עסקיהם ירד יכולים להוציא את עובדיהם לחופשה והממשלה תישא ב־75% מעלות שכרם של עובדים אלה עד תקרה של 3,100 אירו, כ־12 אלף שקל. המעסיק יישא ב-25%, וממכסת ימי החופשה השנתית של העובד ינוכו חמישה ימי חופשה. הסיוע מותנה בכך שאף אחד מהעובדים לא יפוטר בתקופה זו מסיבות כלכליות. כדאי לשים לב שבישראל המדינה נטלה את תשלום שכרם של העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, אבל בלי התניה דומה של אי־פיטורים.

השורה התחתונה מהשוואות: ישראל נותנת, פחות או יותר, את אותו סט של עזרה כלכלית, במיוחד אחרי הכרזת נתניהו להעניק לכל ילד ולכל קשיש 500 שקל (עד לתקרה של 2,000 שקל למשפחה עם ארבעה ילדים ומעלה), גם אם במדינות אחרות זה נראה נדיב קצת יותר. עם זאת, במדינות כמו דנמרק והולנד הבטיחו המדינות שעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום לא יפוטרו, דבר חשוב, שאיננו ודאי כלל ביציאה מהמשבר בישראל.

3
עד כמה המשפטיזציה הישראלית פוגעת ביכולת לקבל החלטות ופוגעת גם בכלכלה אפשר היה ללמוד ממכתב של ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), ושל אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), שמוען ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ונשא את הכותרת "חסוי - תוכן לקראת הליכים משפטיים". המכתב מכין למעשה את המכותבים לוועדת חקירה בנושא הטיפול במשבר הקורונה ודורש ממנכ"לי המשרדים הממשלתיים ועובדיהם להקפיד "הקפדה יתרה על תיעוד פעולותיהם ותהליכי קבלת ההחלטות, לרבות תהליכים שהתבצעו באמצעות היוועדות חזותית או כל אמצעי טכנולוגי אחר. במסגרת זו יתבקשו כלל העובדים לפתוח תיקייה במחשביהם האישיים, וככל הניתן ברשת המשרדים, ובה יתויקו כלל התרשומות המתעדות שיחות והתכתבויות הנוגעות להתנהלות השוטפת בימי המשבר, ובאופן מיוחד התנהלות החורגת מסדרי העבודה הרגילים.

"בכל משרד ימונה 'נאמן תיעוד', אשר יופקד על יצירת תיק תיעוד למערך קבלת ההחלטות בדרגי הניהול של המשרד (מדרגת סמנכ"ל), בהתאם למפורט להלן: תיעוד ישיבות (נושא הישיבה, מועד הישיבה, שמות ותפקידים של המשתתפים בה, המלצות והחלטות רשמיות שיצאו בעקבות הישיבה). בהקשר זה יובהר כי ישיבות הנערכות באמצעות התוועדות חזותית מצריכות תיעוד ככל ישיבה אחרת; תיעוד למידע חשוב/יוצא דופן שהגיע לידי המשרד (כיצד הגיע המידע, תאריך, נושא המידע) ולהתייחסות למידע זה - קביעת ישיבה, קבלת החלטה וכיו"ב; תיעוד פנייה לאנשי מקצוע רלוונטיים מחוץ למשרד (נושא, סיבת הפנייה, מועד הפנייה, תוצאת הפנייה, חוות דעת, תשובה וכד').

"נבקש להדגיש כי הנ"ל אינה רשימה סגורה ו›נאמן התיעוד› יוכל להוסיף לתיק מידע נוסף שנראה לו רלוונטי וחשוב לצורך בחינת האירוע בדיעבד; על התיעוד להתבצע בתיקייה ממוחשבת, שתיפתח ברשת המשרדית; ככל ש›התיק› יהיה מסודר, כך יקל השימוש במידע שיצטבר בו, לצורכי משפט עתידיים ולצורך הפקת לקחים ולמידה לניהול משברים עתידיים".

כנראה המכתב לא היה על דעתו של אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, שהוציא מכתב הבהרה שריכך את הנוסח המקורי והנוקשה וכתב: "אופן הביצוע והתיעוד נתון לסמכותו ולשיקול דעתו של כל משרד".

עם זאת, המכתב של קמיניץ וקוטב מסמל, בקליפת אגוז, את כל הבעיה של הביורוקרטיה, הרגולציה והמשפטיזציה הישראלית, שחונקות את ההתפתחות הכלכלית בישראל. הוא מעודד כסת"ח, הוא מעודד אי־קבלת החלטות, הוא מעודד התייעצות משפטית על כל צעד ושעל וחשש מושרש ממה יגידו אם אטעה חלילה וחס, הוא מעודד תיעוד ועוד תיעוד ועוד דיבורים לפרוטוקול, הוא מעודד ועדות חקירה של פקידים משפטיים, הוא מעודד בחינת דברים בידי פקידים משפטיים בחוכמה שבדיעבד בתנאי מעבדה תיאורטיים בלבד, והכי חמור - הוא "מעודד" נזקים כלכליים, כיוון שכל מערך ההחלטות מתורגם בסופו של דבר לכלכלה ולכסף, גם במשבר הקורונה.

שום טיפול במשבר, באף תחום, אינו יכול להיות מושלם, ולא יכול להיות חף משום טעות - ניהול החלטות במשבר חייב וצריך להיות דינמי, כשהוא מתקן, בין היתר, טעויות שנעשו במהלך הדרך. בשלב הזה של המשבר בישראל, התוצאות משביעות רצון בהשוואות עולמיות, וכל הדיבורים על ועדת חקירה הם פרי דמיונם של כמה אנשים עם אינטרסים.

ובכלל, אם כבר - אז כבר. אם קמיניץ וקוטב דורשים תיעוד כה נוקשה לקראת ועדת חקירה, שנראה שהם רוצים ומעוניינים שתקום, שיחילו את זה קודם כל על עצמם ועל משרד המשפטים. נאה דורש, נאה מקיים. הציבור מאוד מעוניין לדעת את דרך קבלת ההחלטות במשרד המשפטים, בין היתר זו שהובילה להוצאת המכתב המיותר של קמיניץ וקוטב.