כבר מספר שבועות שהקוביד־19 נמצא בקרבנו. בתחילה זה נראה כמשהו בן חלוף, אבל די מהר הסתחררנו כולנו בתוך המערבולת המטורפת הכלל עולמית הזו.
המבוגרים חוששים לחייהם, ובצדק. בעיקר כאשר רואים כל הזמן בתקשורת את שורת ארונות המתים במדינה אחת ובתי החולים המוקמים בבהילות בפארקים במדינה אחרת, ואת מספרי המתים בכל רחבי העולם.
אף על פי שווירוסים ממשפחת הקורונה מוכרים הרבה שנים, הרי שווירוס זה, שהתפרץ בסין בסוף 2019, שונה לחלוטין בהתנהגותו מווירוסים דומים מאותה משפחה. ואף שכבר יותר מארבעה חודשים הוא במחיצתנו, עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל מה שנוגע להתנהלות המחלה.
אין לה פרוטוקול טיפולי אחיד ויעיל באופן חד־משמעי, ואין נגדה חיסון. הדעת נותנת שבמצב רפואי כזה, עדיף להתייחס לתרחיש הרע ביותר ולהתכונן אליו, מאשר לתרחיש אופטימי ולהיתפס עם המכנסיים למטה.
העובדה שהמומחים העולמיים מגששים עדיין בערפל אינה תורמת לתחושת הביטחון. מצב רגיש זה מהווה קרקע פורייה לאנשים, חלקם נושאי תארים אקדמיים, שפונים לציבור עם מידע שגוי וטענות על תיאוריות קונספירציה כאלו ואחרות. הם משחקים עם סטטיסטיקות וטוענים שהווירוס אינו שונה משפעת רגילה. אחרים מציגים הוראות לרישומים סטטיסטיים של ארגון הבריאות העולמי כאילו היו הנחיות לרופאים למילוי תעודות פטירה, במטרה להציג מספר גבוה של נפטרים מווירוס הקורונה.
אחד המומחים מטעם עצמו הגדיל ואמר שגם אם אדם שהיה נשא של הווירוס נפטר ממחלה כלשהי, ואפילו מתאונת דרכים, ייכתב בתעודת הפטירה שהוא נפטר מקורונה.
בואו נקבל פרופורציה: באף מגיפת שפעת לא נפטרו כאלף איש ביום כמו בימים האחרונים בניו יורק. באף מגיפת שפעת לא הוקמו בתי חולים שדה בפארקים ולא היה מצב שבו לא הספיקו לקבור את המתים. המצב בארץ טוב בגלל ההנחיות המחמירות וחסימת טיסות ובידוד של חולים וחשודים.
ראינו מה קרה למי שזלזל בהנחיות באיטליה וספרד, ולמי שחשב שעדיף שאנשים יידבקו, כמו בארצות הברית ובאנגליה. אז בואו לא נישמע ל"מומחים" מטעם עצמם ונישמע לבעלי המקצוע שהוכיחו את עצמם. ולאחרים נאמר שהטפה לזלזול בהוראות יכולה לגרום לאבידות בנפש. על זה נאמר: והמשכיל בעת ההיא יידום.