לנגיף הקורונה יימצא בסופו של יום חיסון, או לפחות תרופה לטיפול בנדבקים. לווירוס האנטישמיות והגזענות, או לתחלואת האלימות נגד נשים, שום מרפא לא נראה באופק. הפגנות המחאה בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד במיניאפוליס, שהתפשטו אתמול ל־40 ערים ברחבי ארה"ב, לא יתרמו דבר ולא יניבו צעדים ומהלכים משמעותיים לבלימת תקריות וגילויי גזענות נגד שחורים באמריקה.
הצרה של הפגנות המחאה היא שהן פורצות בספונטניות כביטוי לכאב וסבל אנושיים אמיתיים, ולאחר יום־יומיים משתלטים גורמים קיצוניים ועברייניים על ההפגנות, שהופכות לאלימות וטומנות בחובן התפרצויות של שוד והרס, כמו שקרה אתמול במנהטן ובברוקלין.
ההפגנות יימשכו עוד יום־יומיים, אולי שלושה, אבל לא ישיגו שום תוצאה ממשית, מהותית ובת־קיום לגזענות, לאפליה נגד האוכלוסייה האפרו־אמריקאית ולגילויי התנכרות למגזרי מיעוטים ומהגרים בערים הגדולות בארה"ב. זוהי לא ספקולציה - זה היה סופן של הפגנות מחאה ידועות נגד גזענות בעקבות גילויי אלימות שוטרים נגד שחורים בלוס אנג'לס, בדטרויט ובשיקגו, שהולידו חשיפה תקשורתית משמעותית.
טעות נמהרת ונפוצה בדיווחים על הפגנות המחאה היא ההקשר והזיקה למגיפת הקורונה. זוהי טעות שנעשית גם בהקשר לגידול בתקריות אנטישמיות. הגזענות נגד שחורים, כמו גם ביטויי האיבה נגד יהודים, בעבעו ורחשו בארה"ב הרבה לפני התפרצות הקורונה. המגיפה - והבהלה והמצוקה שגרמה - רק שימשו רוח גבית לתחלואי החברה האמריקאית ונתנו למפגינים אמתלה לצאת מהמחבוא, להסתיר את החטוטרת ולהפגין שריר.
מאבק נגד אנטישמיות וגזענות לא תלוי ואסור שיהיה תלוי בהתפתחויות ובהתפרצויות של אירועים חריגים. מדובר במאבק תמידי, בהסברה בלתי פוסקת, במפעלי חינוך ופרויקטים חברתיים מייגעים, ולעתים מתסכלים.
היהודים בארה"ב לא יצאו להפגנות מחאה נגד הגידול בתקריות נגדם. יש להם ארגון ותיק, מיומן ומצויד באמצעים למעקב רצוף אחרי גילויים אנטישמיים. חשוב מכך: הליגה למניעת השמצה חושפת, מגנה ומוחה על אנטישמיות וגזענות כשגרה וכנוהג מקובל. הארגון לא יכול ולא מתיימר לחסל את האנטישמיות והגזענות. הוא כן מיתג את התחלואים הללו בחותם בלתי נמחק של תופעות חולניות ומגונות, שמקומן בשולי־השוליים הקיצוניים של החברה.