שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה בתיק 4,000 - שוב צדק לאורך כל הדרך. הוא צדק בנוגע לסיבים האופטיים, הוא צדק בנוגע להפרדה המבנית והוא צדק בנוגע למיזוג בזק-יס – כל ההחלטות שקשורות לבזק - והוא גם צודק שהוא מפזר רמזים לכל עבר שכל החלטותיו -גם אלו שלא התקבלו בגלל אופוזיציה במשרד התקשורת ואופוזיציה באגף התקציבים באוצר - היו מקצועיות והתבררו במבחן הזמן כמוצדקות.
אבל הוא גם צדק בהחלטה שלא נוגעת לבזק כשתמך במיזוג בזמנו, לפני קצת פחות מחמש שנים, בין שתי חברות הסלולר – סלקום וגולן. אלא שקול הצעקות של הפופוליסטים בתקשורת גרמו לאגף התקציבים באוצר ולרשות התחרות לא לאשר בסופו של דבר את המיזוג. פילבר טען אז שהשוק הישראלי קטן מלהכיל יותר מדי חברות בגלל חוסר היכולת שלהן להשקיע בתשתיות ומספיקות ארבע חברות כדי לייצר איזון בין תחרות והשקעות. לעגו לו, ביקרו אותו, אמרו שהוא משרת את החברות הגדולות, שהוא לא דואג לצרכנים – בדיוק כפי שעשו לו בכל החלטותיו בבזק.
והנה, אגף התקציבים מפרסם היום חוות דעת שבה הוא מאשר לסלקום להתמזג עם גולן ועתה נותר לראות את החלטתה של רשות התחרות בעניין. במסמך בן 17 עמודים, משווקים לנו באגף התקציבים סיפורי אלף ולילה כדי להצדיק את הפליק-פלאק המפואר שלהם. לסיכום חוות הדעת הם כותבים: "לאחר ניתוח של ההשלכות הצפויות הנובעות ממיזוג בין חברות סלקום וגולן, לא מצאנו כי המיזוג, לרבות השפעותיו על רמת התחרות, רמת המחירים והיקף ההשקעות בשוק, מייצר חשש לפגיעה המצדיקה התנגדות לבקשה שהובאה בפני גורמי הממשלה. זאת, בשל ריבוי ומגוון שחקנים בשוק הסלולר, לצד העובדה שמרבית השחקנים מתחרים אחד בשני בענפים נוספים בהם מעמדם התחרותי שונה. על כן, אנו לא סבורים כי קיימת סיבה אמיתית להתנגד למיזוג בין חברות סלקום וגולן טלקום".
סליחה, מה השתנה לאורך כל השנים הללו במצב התחרותי? לא הרבה. הצטרפותה של חברת אקספון, שההשפעה שלה על השוק די שולית (נתח שוק מזערי של 3% בלבד) – כך שהמצב התחרותי לא השתנה משמעותית. באגף התקציבים כותבים גם את הדבר המדהים הבא: "... יחד עם זאת, נתח השוק של 35% לחברה הממוזגת לעומת נתחי שוק של 26% ו-23% לחברת פרטנר ופלאפון לא צפוי להוות יתרון תחרותי משמעותי..." שוב, סליחה? זה, פחות או יותר, היה המצב בבקשת המיזוג הראשונה, אז מה בדיוק השתנה מבחינה תחרותית?
האמת היא ששום דבר לא השתנה בשוק הסלולר, אבל מה שבטוח – אנשים משתנים וכמו תמיד במיוחד ברגולציה הישראלית – הכל אישי, לא ממש מקצועי ולא ממש ענייני – אלא מתיישר לפי האופנות הדמגוגיות שנושבות מהעיתונות הכלכלית.
אמיר לוי, מי שעמד אז בראש אגף התקציבים, שהתנגד בנחרצות למיזוג בזמנו, הכין חוות דעת והוביל את שר האוצר משה כחלון להכריז ש"המיזוג יהיה בכייה לדורות", קביעה מנותקת לחלוטין מן המציאות. לעומת זאת, פילבר טען אז, בצדק, שאין מדינה בעולם עם שש חברות וניתן להסתפק, כאמור, בארבע חברות כמו במרבית אירופה.
אגף התקציבים יחד עם אופוזיציה במשרד התקשורת (במיוחד הרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת), נאבקו בפילבר לאורך כל הקדנציה שלו בטענה שגוייה שהוא מקדם את האינטרסים של החברות בשוק התקשורת על חשבון הצרכנים. החוכמה בדיעבד היא החוכמה הכי מדויקת בעולם, ועכשיו ניתן לקבוע שפילבר צדק גם בעניין הזה.
ותראו מי בדיוק מקדם את האינטרסים של החברות הגדולות: אמיר לוי הוא כיום מנכ"ל מיזם הסיבים האופטיים IBC, שסלקום היא אחת מבעלות השליטה שלו, אחרי שהמדינה שרפה שם 150 מיליון שקל (לא בזמנה של סלקום כבעלת שליטה). הרן לבאות משמש כיועץ לאותו מיזם. אז מי בדיוק מקדם אינטרסים של מי?