מגיפת הקורונה מתפשטת בארץ. זו עובדה. אם זה אותו וירוס, או וירוס שעבר מוטציה, כפי שטוענת מעבדת המחקר הלאומית של ארצות הברית, הוא מידבק פי שלושה־תשעה מזה של פברואר. אבל למי שנדבק זה כבר לא משנה. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, מדווחים בעולם על כ־12 מיליון חולים, שמהם נפטרו יותר מ־540 אלף. האם ניתן לבלום את ההתפרצות? בוודאי שכן. שינוי התנהגות הוא הסוד.
הבעיה מתחילה ממכחישי הקורונה, מומחים מטעמם, שחושבים שהם מבינים את המצב לאשורו. רובם עושים זאת בגלל רצון בפרסום, והאולפנים מביאים אותם לשם רייטינג. הבעיה היא במסר שאותו הם מעבירים, ש"זו רק שפעת". מסר כזה מביא לאי־שמירה על כללי הבטיחות, ובעקבות זאת לעלייה בהדבקות. מצד שני, גם ההפחדה והפאניקה מוגזמות.
האמת, כרגיל, נמצאת אי־שם באמצע. נכון לסגור מוקדי הדבקה כמו ברים, ישיבות ובתי כנסת, ולהגביל את מספר המשתתפים בחתונות, לוויות וכדומה כדי למנוע חיכוך של קהל, מצב הידוע כגורם להדבקה. נראה לי שכדאי לגייס שוב את צה"ל ופיקוד העורף כדי לשמור על הסגר באזורים הקטנים שבהם יש התפרצויות. יש לגייס "מרגיע לאומי" אחד, שיסביר איך וכיצד להישמר. רצוי להסביר ולהדגיש שהווירוס חודר בעיקר דרך האף, ששואף בעוצמה אוויר מהסביבה, ופחות דרך הפה. לפיכך אין טעם במסיכה שמגינה רק על הפה, ובוודאי שלא בכזו שמערסלת את הסנטר. יש להמליץ למבוגרים ולסובלים ממחלות רקע להישמר ולצאת מעט ככל האפשר.
ברור שככל שיידבקו יותר אנשים בקהילה, יש סיכוי טוב יותר שיושג "חיסון עדר", שדורש הידבקות של לפחות 50%־60% מהאוכלוסייה. אבל ברור גם שאם נדבקים יותר קשישים ובעלי מחלות רקע, ההדבקה עלולה לגרום לפגיעה קשה יותר של המחלה ואף למוות.
ומילה אחרונה על המשטרה: כשהייתי ילד, לימדו אותי שאם אלך לאיבוד - אחפש שוטר, אגש אליו והוא יעזור לי. כיום האזרחים מפחדים מהמשטרה, בעיקר בגלל האלימות שרואים ברשתות. אני קורא לפיקוד המשטרה לחייב כל שוטר בכל פעילות שטח להיות מחובר למצלמת גוף שתתעד כל מפגש, כך שיהיה אימות של כל עימות. ויידעו כל אזרח וכל שוטר שהאירוע יופיע במדיה מתחילתו ועד סופו. באירוע שלא יתועד במצלמה, לא תהיה כל הגנה לשוטר, אפילו אם הוא עוטה מסיכה.