נתניהו וכ"ץ הקימו בית דפוס לשקלים כדי לכפר על חטאיהם במשבר הקורונה

1 שלב הפאניקה: ראש הממשלה איבד את זה, והוא זקוק בדחיפות לחישוב מסלול מחדש. השבוע התפלל שהתוכנית לחילוץ המשק, הכוללת רשת ביטחון לשכירים ועצמאים, תתקבל במחיאות כפיים ותיתן לו מספר ימים של חסד. בפועל הוא קיבל גל של הפגנות, ששיאו (הזמני) היה השבוע. מחר מתוכננת הפגנה נוספת. היה חיוני מבחינתו לחזור ולשחק את "המבוגר האחראי" בניהול ענייני הכלכלה, המיישם סוף־סוף את "השיטה האמריקאית", שלפיה - קודם משלמים ואחר כך מתחשבנים.

להוכחת רצינות כוונותיו הודיע נתניהו על כוונתו לערוך ביקור ברשות המסים כדי לראות כיצד היא מתפקדת. מנהל הרשות ערן יעקב מונה לפני כשנתיים על ידי משה כחלון. נתניהו ובוודאי שר האוצר ישראל כ"ץ לא חייבים לו דבר. יהיה מצער לגלות שדווקא בשיא משבר הקורונה יעשה יעקב מעשה סיגל סדצקי ויתפטר.

ההתקפה על תוכנית החילוץ הגיעה מכל הכיוונים, וכמובן מהאופוזיציה. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) כינה אותה "תוכנית רעל". נשיאת לשכת רואי החשבון איריס שטרק טענה שבתוכנית הסיוע למעסיקים אין אפשרות מעשית לקבל את הפעימה הרביעית. שטרק הסבירה שהאחריות לטיפול בתשלום הועברה מרשות המסים לביטוח הלאומי, ומכיוון שאין חיבור לבתי תוכנה, יש חובה במילוי ידני של הטפסים.

הביקורת הגיעה גם מהאזרח המודאג ששמו בנימין נתניהו בכבודו ובעצמו. בישיבת הממשלה, שאישרה השבוע את התוכנית, הוא הודה: "אני יודע שהתוכנית לא שלמה ושיש בה גם חורים. שר האוצר ואני נדבר עם בני גנץ על מתן מענה לחורים ברשת". אז מדוע נתניהו מיהר לצאת עם תוכנית החורים עוד לפני שתפר את הרשת המחוררת? מכיוון שימים אחדים לאחר מכן התקיימה הפגנת ענק שאותה ניסה למנוע. שנית, סקרי המנדטים מתחילים לפעול נגדו. ושלישית, הוא הפנים שגנץ וכחול לבן קראו נכון את המפה. מבחינתם, בעיתוי הנוכחי מה שקובע הוא האג'נדה הכלכלית והקורונה, ולא שום קומבינה פוליטית.

החור הגדול ששום דבר לא יסתום הוא שאין כאן תוכנית אמיתית לצמיחת המשק או להגדלת התעסוקה. מדובר בחלטורה איומה, שבמרכזה שפיכת כסף. זה התחיל ב־500 שקל לילד (סך הכל 2 מיליארד שקל נוספים) שפוזרו בתחילת המשבר. שלשום נכנס נתניהו לשלב הפאניקה הסופי והחל להמר על עתיד המשק. שלשום הוא הרחיב את שיטת המזומן, והפעם מדובר בחלוקת מענקים - מ־750 שקל ועד 3,000 שקל לאזרח. כך נוהג מי שחרד לגורלו האלקטורלי ומוכן לשעבד את עתידנו ללא היסוס.

את הפקידים בדרך הוא כבר לא סופר. מנהל רשות המסים היה כאמור הראשון, אבל הוא ממש לא היחיד. "התוכנית" הוצגה על אפם ועל חמתם של ראשי האוצר, ובראשם המנכ"לית קרן טרנר אייל. ראש אגף התקציבים שאול מרידור הזהיר מהידרדרות המשק למצבה של ונצואלה, וכמעט פוטר על ידי נתניהו. מרידור הדעתן, שכבר חשב שהגיע סוף־סוף למנוחה ולנחלה עם פרישת מנכ"ל האוצר הקודם שי באב"ד, לא הבין כנראה מה הוא עושה עדיין בשירות הציבורי ומדוע אינו מסיק את המסקנות. גם רועי כהן, נשיא ארגוני העצמאים, רתח מזעם. הוא מקווה שבפגישה המתוכננת להיום עם נתניהו יוצע לעצמאים מקצה שיפורים.

מה שהכי מדאיג במהלך הוא שאת העלות של מכונת הדפוס הכספית, בהיקף של 6 מיליארד שקל, נשלם בקרוב בריבית דריבית. זה יהיה בתשלומי מסים, העלאת מע"מ וגזירות נוספות, אבל מי סופר כשלא עושים חשבון לגירעון. אישית אני מודיע על תרומתי לכיסוי הגירעון - מודיע כבר עכשיו כי אוותר על המענק. תודה, הוא לא מגיע לי. תנו את הכסף לעובדים הסוציאליים, לאחיות ולמורים שצריכים אותו באמת.

נתניהו מדבר על התנעת גלגלי המשק, אבל עם כל הכבוד, מעטים מבין 853 אלף המובטלים שהוצאו לחל"ת או שמחפשים עבודה יעזו בתקופת דמדומים זו לפתוח את הארנק. הם לא יבזבזו אפילו שקל מאלפי השקלים הנוספים שנפלו עליהם כל עוד אי־הוודאות במשק לא תוסר. מה שבאמת יניע את גלגלי הצריכה הוא תוכנית מאסיבית להסבה מקצועית, בשיתוף פעולה מלא עם התאחדות התעשיינים והארגונים הכלכליים. יש לעודד תוצרת כחול־לבן לא באמצעות הדפסת כסף, אלא למשל בביטול הפטור ממס על הזמנת מוצרים באונליין מחו"ל עד סכום של 75 דולר.

תוכנית החילוץ, שהיקפה נאמד ב־93 מיליארד שקל (כולל תשלומי ערבויות), תופיע כ"קופסה" בתקציב המדינה ל־2020. אבל מה יקרה אם כחול לבן תתמיד, ובצדק, בהתנגדותה לתקציב, שבמתכונתו הנוכחית עלול להוביל להקדמת הבחירות? תוכנית נתניהו מגדילה את הגירעון, וספק אם ניתן יהיה לכסותו בשנתיים־שלוש השנים הקרובות.

העובדה שהנגיד פרופ' אמיר ירון העניק אור ירוק לממשלה, כשטען ש"לממשלה יש יכולת לממן את התוכנית" בזכות האמון של השווקים בכלכלה ובמחויבות הממשלה לשמירה על משמעת פיסקלית, היא טעות קשה. אם יתברר חלילה שהכלכלה מתקשה להתאושש ולסגור את הגירעון, השווקים הבינלאומיים יענישו אותנו. האמון במשק ייעלם באותה מהירות של ההתפשטות האקספוננציאלית של הגל השני של נגיף הקורונה.

2 זמן לפיד: בהדרגה ובסבלנות של נזיר בודהיסטי מגבש לעצמו יו"ר יש עתיד יאיר לפיד את עתידו הפוליטי, מעבר למעמדו כמנהיג האופוזיציה. המנדטים מחמיאים לו, והוא כבר אינו מהסס לדבר על ריצה לתפקיד ראש הממשלה. לפי הסקרים האחרונים, הגוש בהובלתו כבר מונה 19 מנדטים. הקלפים מסתדרים לטובתו, ואם נתניהו יתמיד לעשות את העבודה עבורו, בסקר הבא מספר המנדטים יחצה לראשונה את ה־20.

פגשתי אתמול לפיד אופטימי, אבל מפוקח וחרד לגורל המדינה. כפי שהדברים נראים כעת, הוא מסתמן כחלופה ריאלית וממשית לנתניהו, והוא עצמו מדבר על האפשרות הזאת בפומבי. איך הוא עושה את זה? הוא מעודכן בכל תהליך קבלת החלטות הכלכליות. שלשום נפגש עם הנגיד פרופ' אמיר ירון וקיבל עדכון על מצב המשק - החדשות לא היו משהו. השבוע גם נפגש עם מנהל רשות המסים ערן יעקב ועם הממונה על התקציבים שאול מרידור.

לפיד הוא הכתובת לכל מאוכזבי כחול לבן, לאחר שעמד בדיבורו ולא הצטרף לראש ממשלה תחת כתבי אישום. הוא נלחם מעל כל במה אפשרית ובכל הכוח נגד נתניהו (שני לו הוא רק אביגדור ליברמן). במסגרת זאת החייה את הססמה "מנותקים, נמאסתם", והופיע באולפן של "אופירה וברקוביץ'" במסיכה עם אותה ססמה - אחות לססמה "מושחתים, נמאסתם" שהעלתה את רבין לשלטון בבחירות 1992.

הדבר החשוב ביותר הוא חלופה אמיתית לניהול משבר הקורונה, העומדת בסתירה מוחלטת למחדל הניהולי של הממשלה הנוכחית. מדריך לפיד מספק סימני קריאה לכל סימני השאלה. עוד לפני שהוא מפרט את סעיפי התוכנית, הוא ממליץ לקצץ את מספר השרים במחצית - ל־18.
בסעיף הראשון בתוכנית ממליץ יו"ר האופוזיציה להקים מנהלת מאבק בקורונה, בשיתוף גופים במשרד הביטחון כמו רח"ל (רשות חירום לאומית) ומשק לשעת חירום. בסעיף השני מומלץ להקים 35 מרכזי בדיקות, שיספקו מידע רפואי מהיר באמצעות קול סנטרס. למרכזים אלה יגויסו 3,000 מובטלים, שיסייעו בביצוע הבדיקות.

הסעיף השלישי הוא הקמת מערך הסברה לאומי. זה כולל תדריכים קצרים לאזרחים בנוגע למה שצריך לעשות ואיך להתגונן, מתוך כוונה לסגור את הוואקום במידע. סעיפים 4 ו־5 נוגעים לכלכלה, ופיזור כסף אינו אחת ההמלצות. לפיד ממליץ על קיזוז ההפסדים בשנת 2020 מהרווחים של 2019 ואיחוד שנת מס תוך הפעלת מנגנון פיצוי אחיד לעצמאים ולבעלי עסקים קטנים. קידום חוק לתשלום דמי אבטלה לעצמאים, הוא סעיף נוסף בתוכנית.

בהמשך ממליץ לפיד להתוות מפת דרכים שתיצור ודאות במשק: עד 15 באוגוסט ייפתחו אולמות השמחות והאירועים, בכפוף לכללי הבריאות. במקביל, יגובש מתווה לפתיחת מסעדות ואולמות אירועים לפי השטח היחסי שלהם. 1 בספטמבר יסומן כתאריך היעד לפתיחת השמיים. שני הסעיפים האחרונים צופי פני העתיד, ועד היום כמעט לא התייחסו אליהם. הסעיף השביעי כולל טיפול ממוקד באבטלה והכשרות מקצועיות. לצורך העניין יוקם צוות ייעודי באוצר, שבראשו יעמוד פרויקטור שירכז את כל הטיפול. כדי להגדיל את מספר המועסקים תשכור המדינה שירותי כוח אדם חיצוניים בתחומי הרפואה, העובדים הסוציאליים והמורים.

ובסעיף השמיני והאחרון ממליצה התוכנית להפעיל מנועי צמיחה ולהוציא לדרך חמישה פרויקטים לאומיים, בעיקר בתחומי התשתיות.
אלה יופעלו בשיטת ה־BOT (שאינה מצריכה הוצאה תקציבית), תוך שמירה על כללי רכש גומלין. אלה יהוו את מנוע הצמיחה שיאיץ את מעבר המשק מגירעון לצמיחה. בניגוד לפתרונות האקלקטיים שהממשלה מספקת למשבר הקורונה, תוכנית לפיד מהווה משב רוח מרענן.

השבוע מלאו 75 שנה למותו של הנשיא האמריקאי פרנקלין דלאנו רוזוולט, שהנהיג אחרי המשבר הכלכלי בתחילת שנות ה־30 את תוכנית הניו־דיל, שהצילה את הכלכלה האמריקאית מקריסה. תוכנית לפיד מזכירה לפחות בחלק ממרכיביה ניו־דיל כחול לבן.

3 מדד הייאוש: גשם התוכניות הכלכליות ומסיבות העיתונאים השכיח פרט חשוב: שלשום פורסם מדד ליוני שירד ב־0.1%, ובמחצית 2020 עומד על מינוס 0.8%. סעיפי המדד מצביעים על מיתון הולך ומעמיק, ואיתו מעמיק הייאוש.

מחירי הדירות ירדו ב־0.7%. הירקות והפירות הטריים ירדו ב־7.6%, התרבות והבידור ב־1.2%, וההלבשה וההנעלה ב־0.8%. אם תרצו, הנה בקליפת אגוז תמונת ההידרדרות הנמשכת במשק. המשק במיתון, מכיוון שלנוכח עננת אי־הוודאות - אין סיכוי ש־853 אלף דורשי עבודה יפתחו את הארנק.

החדשות הרעות במיוחד הן שההאטה והמיתון ילכו ויעמיקו. מוקדי תעסוקה, כמו אולמות אירועים, חדרי כושר, בתי מלון ומסעדות, בדרך להיסגר. סגר מלא יחייב לחבר את המשק מיידית למכונת הנשמה.

על רקע כל אלה, לנגיד פרופ' אמיר ירון, שהוא גם היועץ הכלכלי לממשלה, לא תהיה ברירה אלא לתפוס פיקוד כמבוגר הכלכלי האחראי. עד כה הוא התעטף בשתיקה וכמעט לא השמיע קולות ביקורת. להפך. הנגיד עושה כל מאמץ לשדר אופטימיות. בישיבת הממשלה השבוע גיבה את תוכנית החילוץ ואמר: "רשת הביטחון הכלכלית, שגובשה גם בסיוע בנק ישראל, תקל על שכירים, עצמאים ועסקים קטנים לצלוח את המשבר עד להתאוששות המשק ולצרוך מהר יותר. ישנה חשיבות לביצוע מלא ומהיר של הצעדים, גם אם יש השגות על רכיבים כאלה ואחרים". שום מילת ביקורת מצדו.

גם תחזיות מחלקת המחקר בבנק ישראל מעידות על ניתוק מדאיג ממצב המשק. כלכלני המחלקה פספסו את ההידרדרות, ובתחזיות הצמיחה והאינפלציה שודרה אופטימיות לא מובנת. בפועל נאלצו לעדכן ארבע פעמים ברציפות את תחזיותיהם. בתחזית האחרונה מ־6 ביולי הופחתה התחזית למינוס 6%. המצב הכלכלי בפועל מחייב לעדכן שוב את התחזית, שכן לדעת אנליסטים היא תסתכם במינוס 7%־8%. כלכלנים יקרים: אם אינם מסוגלים לחזות, תחסכו מעצמכם את ההתבזות המיותרת.

אז מה נותר לנגיד לעשות? ראשית, הוא חייב לומר באומץ את דעתו על מדיניות הפזרנות העדכנית של נתניהו. אסור לו יותר להתעטף בדממה רועמת, שכן שתיקתו מצרפת אותו לאחראים למחדל. הצעד המעשי הבא צריך להיות הורדת הריבית בחודש הבא, כך שתעמוד לראשונה על אפס אחוזים. הצעד לרכישת איגרות קונצרניות בהיקף 15 מיליארד שקל הוכיח את עצמו, ואין סיבה לעצור כאן.

4 נדל"ן מניב: משבר הקורונה הפך את תחום המשכנתאות לאחד ממנועי הצמיחה הלוהטים בבנקים. חברת הביטוח הישיר AIG יצאה בקמפיין בהיקף מיליון שקל, המעודד מִחזור הלוואות משכנתה. במיזמים פרטיים אחרים ממליצים לעשות "שופינג" על הריבית.

האפשרות לקשיים בפירעון המשכנתאות עקב המשבר הכלכלי מטרידה במיוחד את הבנקים ואת הפיקוח. סביר שלפחות חלק מ־853 אלף מבקשי העבודה יתקשו בפירעון ההלוואה. מכיוון שאף אחד לא מעוניין לראות אלפי אזרחים נזרקים לרחוב, הורה הפיקוח על הבנקים להפעיל סידורי פריסה נדיבים להלוואות.

המהלך החל לפני ארבעה חודשים, ואמור היה להסתיים ב־1 באוגוסט. אלא שלנגיף היו תוכניות משלו, והוא ונזקיו יישארו איתנו לפחות שנה נוספת. על רקע זה הוחלט על דחייה נוספת בפירעון ההלוואות, לספטמבר, והשבוע כבר מדובר על דחיית הקץ לסוף 2020, בתקווה לשיפור המצב. אשרי המאמין.

5 עבודה קשה: שר העבודה והרווחה איציק שמולי עובד בפרך כדי להוכיח שהצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלה הייתה החלטה פוליטית ראויה. להוכחת דבריו, הוא מתייחס לתוכנית החילוץ הכלכלית שהוצגה השבוע: "בהקשר של השכירים והגמלאים, השגתי את המטרה. אם האוצר התנגד בהתחלה בתוקף להארכת דמי האבטלה כי היה שבוי בתיאוריית היעדר תמריץ לחזרה לעבודה, הצלחנו לגרום לו להבין שבעת הזו נכון לתת למובטלים רשת ביטחון. בשוק עבודה בשיעורי אבטלה סביב 20% יהיה זה חוסר אחריות לשמוט מתחת הרגליים של העובדים את רשת הביטחון. הבעיה היא לא במוטיבציה של העובדים לעבוד, אלא בהיעדר מקומות עבודה. אני שבע רצון מההישג, אבל כשאני שומע את זעקת בעלי העסקים, המטרה שלי היא לספק גם להם את אותה רשת ביטחון".
 
האם נכון שנתניהו נזף בך השבוע על שהקדמת להדליף את המידע על מצב האבטלה בקרב צעירים? לפעמים נדמה שאתה עדיין איש אופוזיציה ולא חבר בממשלה.
"לא רק שלא ננזפתי, אלא זכיתי למחמאה. נתניהו אמר בישיבה שאני צעיר ונמרץ, ושהוא מקשיב לרעיונות שלי, והוסיף: 'אל תדבר בסלוגן, אלא תגיע לנקודות עצמן'. במהות אני צודק. כשאני רואה שהאוצר קובע שהרף המזכה למענקים הוא ירידה של 40% במחזור ולא של 25%, לא אשב בחיבוק ידיים. 80 אלף בעלי עסקים הנשארים מחוץ למעגל הסיוע מטרידים אותי. לא נכנסתי לממשלה כדי לעשות נעים בגב לאף אחד. אין לי עניין בעימות אישי, לא עם נתניהו ולא עם אף אחד אחר. אני משמיע ביקורת עניינית וממוקדת. אני לא בתיאטרון בובות שאומר אוטומטית כן על כל דבר".

מהי עמדתך בסכסוך בין הביטוח הלאומי לאוצר על השימוש בעודפי התקציבים במוסד?
"בסופו של דבר, יש לנו אחריות לשמור על כספי המבוטחים. מי שמשלם לביטוח הלאומי אמור לקבל את כל הזכויות המגיעות לו לפי החוק. לא אתן שיצמידו אקדח טעון לרקה של הנהלת הביטוח כדי לקחת את הכסף ולהשתמש בו לצרכים אחרים. יש סוגיה שצריך לפתור בהידברות, אבל כרגע, לצערי, האוצר מנסה ללכת בדרך חד־צדדית שמובילה להסלמה".

מהי עמדתך לגבי העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים, שנדחית שוב ושוב?
"כולם מבינים שגיל הפרישה לנשים יעלה, אבל צריך לעשות את זה בצורה אחראית ומאוזנת, שמביאה בחשבון גם את האינטרס של הנשים. צריך לגבש עסקת חבילה שבה נוכל להוציא אל הפועל את המהלך, אבל לפצות את האוכלוסיות בסיכון גבוה בשוק התעסוקה ובשחיקה גבוהה. עד שלא תוסכם סוגיית העלאת גיל הפרישה, הקיצוץ בזכויות הגמלאים יידחה. פגיעה בגמלאים בתקופה כזאת לא מתקבלת על הדעת. אני ושר האוצר התחייבנו שקצבת הנכות תעלה כבר בתקציב הקרוב, ותהיה בתוקף גם לילדים נכים ולקשישים".
[email protected]