הממשלה הוקמה למרות מחאות ואי־התאמות בין חבריה, וחרטה על דגלה את המוטו: להציל את המדינה מהקורונה. מצב חירום, נתאחד כדי לעזור לעם ולהציל את המדינה מהמגיפה. התכנסו, ומיד התחילו להוסיף שרים, סגני שרים, ועדות. לפזר מיליארדים. איזו בושה. איזה מחדל. הממשלה שקמה במוצהר לצורך טיפול בקורונה, מטפלת בכל - פרט לקורונה.
השלטון מתנשא עלינו, על נתיניו, משל היינו חסרי דעת. הם מקבלים החלטות מעל ראשינו ולא מנמקים. עד היום לא קיבלנו נתונים לגבי מקומות הדבקה, עד היום לא ברורות תוצאות המעקב האפידמיולוגי. וגם אם אין מידע לגבי כל הנדבקים, הרי שאפשר להעריך זאת סטטיסטית על בסיס הנתונים הידועים.
ההנחיות הן ברובן שליפה מהמותן. ואם הן מבוססות, הבה ויראו לנו את ההוכחות. שאם לא כך, לא ניתן להבין את השינוי הקוטבי וחוסר העקביות שבהן. שרי הממשלה רבים זה עם זה. כל אחד מוציא את השלדים מארון חברו, משמיצים איש את רעהו, מלכלכים אחד על השני, מבטלים האחד את דברי חברו (עאלק חבר), והעם נמק.
אין מי שיטפל בנו. אין החלטות מושכלות ומבוססות. הממשלה נגד משרד הבריאות, כל אחד מחליט ולא לוקח אחריות, וכאשר יש פאשלה, אחד זורק אותה לאחריות השני. מוציאים מיליונים על משרדי שרים, לשכות ומכוניות פאר, אבל כסף לנכים ולמוחלשים כלכלית - אין. אפילו את ההבטחה לממן תואר ללוחמים ביטלו. איזו אטימות. איזו בושה. הקרבות הפנימיים הסמויים בין חברי מפלגת השלטון הפכו לגלויים, והעימותים המכוערים יצאו לאור.
עכשיו מכריזות כותרות העיתונים שסוף כל סוף הוסמך פרויקטור, המבוגר האחראי. לא נאמר, וכפי הנראה לא הוחלט עדיין, מי יהיה מעליו. האם הוא יהיה הסמכות העליונה בכל הנוגע להתנהלות בזמן הקורונה? שמא יהיה כפוף לשר הבריאות? לוועדת הקורונה? לראש הממשלה? ואולי יהיה סוברני? במלחמות היהודים האלו כל אחד מושך את הכוח לצדו. כולי תקווה שפרופ' גבי ברבש, איש ראוי, דעתן ועתיר ידע וניסיון, לא יהיה מוכן להיות מובל באף על ידי פוליטיקאים גרועים.
ח"כ מיקי זוהר שטח את משנתו לפני ימים ספורים לאמור: העולם עומד על שלוש כ"פים: כוח, כסף וכבוד. אכן, כוח יש לאנשי השררה, מתברר שכסף גם לא חסר. אבל כבוד? בשביל כבוד, רבותיי השרים, צריך לעבוד.