אילו תוכנת מחשב הייתה מתבקשת לקבץ את מכלול התכונות, הניסיון והידע המקצועי הדרושים לפרויקטור שינהל את המאבק בקורונה, אני חושב שבראש הרשימה שלה היה ניצב פרופ' גבי ברבש: מומחה במינהל רפואי, קרדיולוג ורופא פנימי מומחה, בוגר הרווארד, ששימש כסמנכ"ל בית החולים שיבא, כמנכ"ל משרד הבריאות וכמנהל איכילוב - שאותו הפך למרכז רפואי מוביל בקנה מידה בינלאומי. מנהל קשוח אך גם רגיש, אדם משכיל, חכם ומנוסה. 

לברבש יש כל מה שדרוש לתפקיד שירכז את עבודת המטה בהתמודדות עם משבר שהולך ומאיים על יציבותה של מדינה שלמה. ויש לו עוד תכונה שלא כל כך נפוצה במקומותינו: אמינות. כלומר, כל מה שחסר לבנימין נתניהו או לכנופיה שסביבו. אפשר לחלוק על ברבש או להסתייג מחוות דעתו, אבל תמיד אפשר להאמין לו. הוא מעולם לא שימש עלה תאנה לאף אחד, לא במערכת הבריאות שלה הקדיש את חייו, ולא לשום גוף ציבורי אחר. 

קרוב לוודאי שמכל הסיבות הללו הוא החליט להסיר את מועמדותו לתפקיד פרויקטור המאבק בקורונה. בכך הוא מנע מעצמו מלהפוך לשעיר לעזאזל של ראש הממשלה והבוטים שלו ברשתות החברתיות.

אותם דברים שאמרתי על ברבש נכונים גם לגבי רוני גמזו. פרופ' לרפואה, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, מנכ"ל איכילוב ואיש רב־ניסיון, בעל יכולת מוכחת ואמינות שאינה מוטלת בספק. למען השקיפות המתבקשת אציין כי אני מכיר היטב את שניהם. יחסיי איתם ידידותיים אך אינם קרובים. לא נפגשתי או דיברתי איתם בחודשים האחרונים. אני מכיר אותם, כמו את רוב ראשי מערכת הבריאות וטובי הרופאים והמומחים, מאז שכיהנתי כשר הבריאות.

פרופסור גבי ברבש (צילום: מכון ויצמן)
פרופסור גבי ברבש (צילום: מכון ויצמן)

מערכת הבריאות שלנו על הקרשים. היא לא הייתה ערוכה למגיפה, ומאז שהיא פרצה לא נעשה כמעט דבר כדי לארגן אותה מחדש. במשך חודשים ארוכים הייתה הממשלה עסוקה בעיקר בהצגת התיאטרון היומית של נתניהו. המאמץ העיקרי היה לזרוע פאניקה ולהבהיל את הציבור, גם במחיר של סגר טוטאלי שמוטט את הכלכלה וזעזע את יסודות הקיום שלנו.

כדי שהפרויקטור יצליח בתפקידו, הוא צריך להיות בעל הסמכות המוחלטת, שמשלבת את כל התפקידים הניהוליים המצויים בסמכות משרד הבריאות, כולל האחריות להפעלת רשות החירום הלאומית. הפרויקטור לא יכול להיות פקיד שמקבל הוראות משר הבריאות או ממנכ"לו. הוא לא יכול להיות חלק מלהקת המעודדים של ראש הממשלה לפני ההופעות היומיות שלו בטלוויזיה. הוא צריך להיות ראש הממשלה של המאבק בקורונה. 

ראשית, יהיה על הפרויקטור להקים מערך מעבדות ברחבי הארץ, ממטולה ועד אילת. מעבדות שיקבלו ויפענחו כ־50 אלף בדיקות מדי יום. בדיקות לבעלי תסמינים ובדיקות לנעדרי תסמינים. בדיקות למבוגרים, זקנים, צעירים, ילדים, נשים בהריון, בתי אבות - כל מי שניתן לבדוק. המעבדות יצטרכו לתת מענה תוך שעות ספורות. יהיה עליהן להכין דוח מפורט על ההיבטים הדמוגרפיים של המגיפה, התסמינים, פיזור המחלה לפי גילים, אזורי מגורים, תופעות לוואי וסיבוכים אופייניים. בתוך כמה שבועות ילך ויצטייר מתאר מדויק של המגיפה, היקפה, התופעות האופייניות שלה, סוגי האוכלוסייה הנפגעים ממנה במיוחד, אזורים מועדים להתפרצויות ועוד. 

על פי המיפוי המדויק הזה יוכל הפרויקטור לגבש תוכנית מושכלת שתקבע את מי צריך לבודד והיכן. על רשות החירום הלאומית, הממונה על פיקוד העורף, יהיה לארגן מרכזי בידוד בבסיסים צבאיים, בכפרי נופש ובבתי מלון, שם ניתן יהיה לרכז את החולים והנשאים בצורה הולמת, מתחשבת ונוחה.

מפת התפשטות המחלה ומאפייניה תאפשר להחליט את מי ניתן לשחרר מסגר, למי אפשר יהיה לתת חופש תנועה וחופש לעבוד, כמובן תוך הקפדה על כללי הזהירות המחייבים, לרבות מסיכות, שמירת מרחק והגבלת מגע גופני. במתכונת הזו ניתן יהיה לשלוט בהתפשטות המגיפה, ובמקביל לשחרר חלק ניכר מהאוכלוסייה להמשיך בשגרת חייה, כולל פתיחת מסעדות, ברים, בתי קולנוע, תיאטראות ואירועי ספורט, שתאפשר לעסקים קטנים, וגם לבינוניים ולגדולים, להמשיך בפעילות השוטפת שלהם. כל זה צריך להתבצע באופן מבוקר, זהיר והדרגתי, אבל בקצב הרבה יותר מואץ מכפי שהעניין מתנהל עד היום. 

קורונה באיכילוב (צילום: פלאש 90)
קורונה באיכילוב (צילום: פלאש 90)

כדי להיות מסוגל לבצע את כל זה הפרויקטור חייב להיות המחליט האחרון. לא מנכ"ל משרד הבריאות, לא מפקד פיקוד העורף, לא ראש הרח"ל - רק הוא. וכדי שהוא יוכל לנהל את המערכת בצורה יעילה, צריך לחולל שינוי מהותי בדפוסי הפעולה של הממשלה, על כל מערכותיה. משרד הבריאות איננו מסכים לכך, ושר הבריאות כבר נתן לכך ביטוי. לא במקרה הוא חיפש איש צבא לשעבר, שמראש אין לו מעמד וסמכות לקבל החלטות בתחומים הנוגעים לבריאות הציבור. 

זו גם הסיבה לכך שאף אדם מהמערכת הצבאית לא יכול היה לכהן כפרויקטור. אחדים, כמו רוני נומה, שסייע לבני ברק בגל הקורונה הראשון, יכולים לנהל את המערכה בערים מרכזיות, והכל על פי תמונת התפשטות המגיפה ודפוסי ההתנהגות שלה. הם יהיו חלק מרשות החירום הלאומית, שתהיה כפופה לפרויקטור.

הפרויקטור יהיה בסופו של דבר כפוף להחלטות הממשלה. אני מניח שהוא מבין זאת. אלא שאסור שזו תהיה כפיפות לראש הממשלה כהכנה להופעותיו בטלוויזיה. האם נתניהו מוכן להתנער מהשלטון האבסולוטי שלו בניהול המערכת ולקחת את הסיכון שמישהו אחר יקבע, יחליט, ינהל, יפקח וייתן הנחיות לכל הגופים הרלוונטיים?

אני מסופק. אני גם סבור שצה"ל לא יסכים להכפיף את רשות החירום למישהו שאיננו חלק מהפיקוד הצבאי, ושמשרד הבריאות יסרב לתת למישהו שאיננו כפוף לו לכוון את התנהלותו. גמזו מקבל את האחריות על ניהול מערכה שצפויה להימשך עד סוף שנת 2021 לפחות, אך הוא ייתקל עד מהרה בגופים ממשלתיים שנלחמים זה בזה, בשרים שמתחרים זה בזה ובראש ממשלה שנלחם בכולם, ושהמאבק בקורונה הוא רק אמצעי לחמוק ממגיפה הרבה יותר מסוכנת מבחינתו - המשפט הפלילי שבו הוא נתון. 

להערכתי, גמזו ירגיש מיותר תוך  זמן קצר, ממש כמו שהרגיש תת־אלוף אורי זייפרט, שמונה למעין פרויקטור וברח כל עוד נפשו בו לפני שהתחיל ליישם את התוכנית שהכין. במציאות החברתית והפוליטית של מדינת ישראל בשנת 2020, הסיכוי שיבוצע הדבר הנכון עבור הציבור ועבור התמודדות יעילה, מועילה ומוצלחת עם המגיפה - הוא יותר מקטן. 

פרופ' ברבש הבין זאת אף שיכול היה להביא תועלת ממשית ולשנות אורחות חיים. פרופ' גמזו, לדעתי, יודע זאת גם כן - ואם לא, ילמד במהרה.
 
[email protected]